11,333
עריכות
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{בעבודה}} | {{בעבודה}} | ||
[[קובץ:מכתב מהרוגוצ'ובר לרש"ב בדבר אסיפת רבנים תרע"ז.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|מכתב בכתב-ידו וחתימתו של הגאון [[הרוגוצ'ובר]] ל[[אדמו"ר הרש"ב]], בעניין אסיפת רבנים. [פטרבורג], כ"א תמוז תרע"ז. הרוגוצ'ובר מספר כי היו אצלו רבנים שבקשו את הסכמתו לאסיפת רבנים מסוימת [כנראה מצומצמת בהיקפה], אך הוא הביע את דעתו כי יש לעשות "אסיפה כללית וגם לבקש שיבואו בעלי בתים יראים...", ורק לאחר האסיפה הכללית לעשות אסיפות מקומיות יותר.]] | |||
'''אסיפת הרבנים במוסקבה''' היתה אסיפה מיוחדת של גדולי ישראל ברוסיה בהשתתפות [[אדמו"ר הרש"ב]] ורבני אנ"ש, בתחלת אלול [[תרע"ז]] ב[[מוסקבה]]. | '''אסיפת הרבנים במוסקבה''' היתה אסיפה מיוחדת של גדולי ישראל ברוסיה בהשתתפות [[אדמו"ר הרש"ב]] ורבני אנ"ש, בתחלת אלול [[תרע"ז]] ב[[מוסקבה]]. | ||
בין שאר הנושאים שנידונו באסיפה היתה אפשרות ליסוד "אגודת רבנים" כללית ברוסיה, בחירת ועד שיארגן את כל ההכנות לבחירות למועצות הקהילות היהודיות לקונגרס היהודי הכללי, ועוד | האסיפה נועדה לסכל מגמות שונות לערוך שינויים ותיקונים בחינוך ילדי ישראל ובמוסדות הדת והחברה. בין שאר הנושאים שנידונו באסיפה היתה אפשרות ליסוד "אגודת רבנים" כללית ברוסיה, בחירת ועד שיארגן את כל ההכנות לבחירות למועצות הקהילות היהודיות לקונגרס היהודי הכללי, ועוד. | ||
==הרקע לאסיפה== | ==הרקע לאסיפה== | ||
לאחר | לאחר "מהפכת פברואר" ברוסיה, בה התמוטט המשטר הצארי (בחודש אדר תרע"ז, מרץ 1917), קם ממשל דמוקרטי בהנהגת ממשלה זמנית בראשות אלכסנדר קרנסקי, שביטלה את כל ההגבלות על זכויות היהודים, בפרק הזמן הקצר שבו ניתן חופש ליהודי רוסיה, קמו אגודות יהודיות שונות, בהן אגודות ציוניות, אגודות של משכילי רוסיה והתאגדויות אורתודוכסיות. הוחלט לארגן בחירות בכל עיר למועצת הקהילה היהודית וכן לקונגרס יהודי כללי, שיסדרו תכנית לסדרי הקהילות היהודיות. בשני הדברים האלו התחילה התמודדות בין החרדים על-מפלגותיהם לבין החוגים המנגדים לדת. | ||
[[אדמו"ר הרש"ב]] השתדל בכל עוז לארגן חזית דתית עם מרכז ומשרד מיוחד | [[אדמו"ר הרש"ב]] השתדל בכל עוז לארגן חזית דתית עם מרכז ומשרד מיוחד, ועמד בראש פעילות אינטנסיבית שנועדה לסכל מגמות שונות לערוך שינויים ותיקונים בחינוך ילדי ישראל ובמוסדות הדת והחברה. לצורך זה רצה לקרוא לאסיפה מיוחדת של גדולי ישראל ברוסיה. האסיפה נקראה בסופו של דבר בתחלת אלול במוסקבה. | ||
הגאון ר' [[חיים עוזר גרודז'ינסקי]] נטה יותר לייסד בתחלה סניפי "[[אגודת ישראל]]" בכל העיירות, ואז תהיה אספה כללית מצירי האגודות שהם יתעסקו בכל זה. אדמו"ר הרש"ב התנגד לזה, כי מי יערוב שהאגודות שיהיו בכל העיירות יהיו באופן הרצוי. שלכן צריכה להיות תחלה | הגאון ר' [[חיים עוזר גרודז'ינסקי]] נטה יותר לייסד בתחלה סניפי "[[אגודת ישראל]]" בכל העיירות, ואז תהיה אספה כללית מצירי האגודות שהם יתעסקו בכל זה. אדמו"ר הרש"ב התנגד לזה, כי מי יערוב שהאגודות שיהיו בכל העיירות יהיו באופן הרצוי. שלכן צריכה להיות תחלה האסיפה הכללית של גדולי ישראל, שהיא תחליט איך תהיה התאגדות היראים ויהיה זה לעינים לכל העיירות. | ||
לעומתו השתדל הגאון רבי אליעזר רבינוביץ לכנס אסיפת רבנים כדי לייסד "אגודת הרבנים" קבועה. ולצורך זה קרא לאספת רבנים שתדון בדבר יסוד אגודת רבנים קבועה. באופן עקרוני התנגד אדמו"ר הרש"ב לארגון "אגודת רבנים" כללית ברוסיה. | לעומתו השתדל הגאון רבי [[אליעזר רבינוביץ]], רבה של מינסק, לכנס אסיפת רבנים כדי לייסד "אגודת הרבנים" קבועה. ולצורך זה קרא לאספת רבנים שתדון בדבר יסוד אגודת רבנים קבועה. באופן עקרוני התנגד אדמו"ר הרש"ב לארגון "אגודת רבנים" כללית ברוסיה. אך כדי שיוכלו להתאחד כל הרבנים החרדים הסכים הרבי שאסיפת הרבנים תדון גם בזה, בתוככי כללות הענינים הרוחניים העומדים על הפרק. בזה נמשך הדיון במשך כל חדשי הקיץ. | ||
גם דרש אדמו"ר הרש"ב, שלפני | גם דרש אדמו"ר הרש"ב, שלפני אסיפת הרבנים הכללית תתקיים אסיפה מוקדמת עם גדולי הרבנים לדון על סדר היום באסיפה הכללית. לפועל נקראה האסיפה על ידי המארגנים לאמצע חודש מנחם-אב במוסקבה. בקול קורא נאמר שהאספה תדון בדבר יסוד אגודת הרבנים. גם לא ניתנה אפשרות לארגן לפני זה אסיפה מוקדמת. אדמו"ר הרש"ב התלבט והחליט שלא להשתתף באסיפה, וכן כתב לרבני אנ"ש. | ||
בסופו של דבר נדחתה | בסופו של דבר נדחתה האסיפה. ניתנה האפשרות לאסיפה מוקדמת. אדמו"ר הרש"ב ורבני אנ"ש השתתפו באסיפה שהתקיימה במוסקבה בתחלת אלול{{הערה|ראה אגה"ק להרש"ב, ח"ב, אגרות תסז-תקב, וח"ה, אגרות א'סז-עז, א'פ-פב, ובהערות שם.}}. | ||
בין שאר הנושאים דנו גם בדבר יסוד "אגודת הרבנים", אך ההצעה נדחתה על ידי הנאספים. | בין שאר הנושאים דנו גם בדבר יסוד "אגודת הרבנים", אך ההצעה נדחתה על ידי הנאספים. | ||
| שורה 34: | שורה 35: | ||
באשר לבחירות הכלליות לקונגרס היהודי הכללי, החליטו להתאחד עם שני הרשימות הדתיות "נצח ישראל" ו"המסורת והחרות", ואדמו"ר הרש"ב נתן את הסכמתו. כך נוצר בלוק "אחדות" משלשתם יחד, הוא מספר 3 ברשימת הבחירות. בלוק זה זכה ברוב קולות. אך בכמה מקומות הלכו החרדים ברשימה נפרדת בשם "עדת ישראל" (או "שלומי אמוני ישראל"), שרבינו הכין עבורם מצע, וקול קורא להשתדלות החרדים להרבות בוחרים. | באשר לבחירות הכלליות לקונגרס היהודי הכללי, החליטו להתאחד עם שני הרשימות הדתיות "נצח ישראל" ו"המסורת והחרות", ואדמו"ר הרש"ב נתן את הסכמתו. כך נוצר בלוק "אחדות" משלשתם יחד, הוא מספר 3 ברשימת הבחירות. בלוק זה זכה ברוב קולות. אך בכמה מקומות הלכו החרדים ברשימה נפרדת בשם "עדת ישראל" (או "שלומי אמוני ישראל"), שרבינו הכין עבורם מצע, וקול קורא להשתדלות החרדים להרבות בוחרים. | ||
הרשימות הדתיות אמנם הצליחו בבחירות לקונגרס היהודי הכללי, שהתקיימו בינואר 1918 (שבט תרע"ח). אולם בינתיים באה מהפכת אוקטובר, שבסופו של דבר הביאה | הרשימות הדתיות אמנם הצליחו בבחירות לקונגרס היהודי הכללי, שהתקיימו בינואר 1918 (שבט תרע"ח). אולם בינתיים באה מהפכת אוקטובר, בעקבותיה עלו הבולשביקים והקימו את השלטון הקומוניסטי של ברית המועצות, שבסופו של דבר הביאה לביטול המשטר הדמוקרטי ברוסיה שארך רק שבעה חודשים. הקונגרס מעולם לא זכה להתכנס. | ||
==מסביב לאסיפה== | ==מסביב לאסיפה== | ||