1,665
עריכות
←בתורת החסידות
מנחם מענדל.ק (שיחה | תרומות) |
מנחם מענדל.ק (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 17: | שורה 17: | ||
בשיריים של מצוה יש כח נעלה ביותר שלא נמצא בכל ענין אחר. | בשיריים של מצוה יש כח נעלה ביותר שלא נמצא בכל ענין אחר. | ||
גם ב[[יציאת מצרים]] נאמר "וישא העם גו' משארותם צרורות בשמלותם על שכמם", | גם ב[[יציאת מצרים]] נאמר "וישא העם גו' משארותם צרורות בשמלותם על שכמם", ונאמר ב[[מכילתא]] "אלו שיורי מצה ומרור . . שהיו ישראל מחבבים את המצות", היינו, שמצד חביבות המצוה נטלו [[בני ישראל]] עמהם גם את "שיורי מצה ומרור" בצאתם ממצרים לקריעת ים סוף ו[[מתן תורה]]. | ||
ויתירה מזה מצינו בתרגום ירושלמי – ש"משארותם" היינו "מותרי פסחיהן", והיינו, שאע"פ ששירי הפסח אסורים באכילה לאחרי חצות לילה, בכל זאת לא השאירו את שיירי הפסח במצרים, אלא נטלום עמהם, בגלל החביבות שבשירי מצוה. ונמצא, שאפילו קודם מתן-תורה הי' הענין דחביבות שירי מצוה, ומזה מובן במכ"ש וק"ו גודל החביבות דשירי מצוה לאחרי מתן-תורה. | ויתירה מזה מצינו בתרגום ירושלמי – ש"משארותם" היינו "מותרי פסחיהן", והיינו, שאע"פ ששירי הפסח אסורים באכילה לאחרי חצות לילה, בכל זאת לא השאירו את שיירי הפסח במצרים, אלא נטלום עמהם, בגלל החביבות שבשירי מצוה. ונמצא, שאפילו קודם מתן-תורה הי' הענין דחביבות שירי מצוה, ומזה מובן במכ"ש וק"ו גודל החביבות דשירי מצוה לאחרי מתן-תורה. | ||