אין תקציר עריכה
(הוספת ערך) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{מפנה|יהודה לוין}} | {{מפנה|יהודה לוין}} | ||
הרב '''יהודה לוין''' (''''יודל דער שוסטער'''', סביבות [[תרמ"ז]] - [[ | הרב '''יהודה לוין''' (''''יודל דער שוסטער'''', סביבות [[תרמ"ז]] - [[י"א אדר תשט"ז]]) היה יהודי חסידי, מאנשי הקהילה החב"דית בקייב, בקורסק, בסמרקנד ובמוסקבה. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
כנער, רצה אביו לשלוח אותו ללמוד בישיבת תומכי תמימים אך האדמו"ר מהארנסטייפל שלל זאת באומרו "הוא ישאר יהודי ירא שמים גם ככה", ואכן הוא לא למד בתומכי תמימים אך במשך השנים הפך לחסיד חב"ד נלהב. | כנער, רצה אביו לשלוח אותו ללמוד בישיבת תומכי תמימים אך האדמו"ר מהארנסטייפל שלל זאת באומרו "הוא ישאר יהודי ירא שמים גם ככה", ואכן הוא לא למד בתומכי תמימים אך במשך השנים הפך לחסיד חב"ד נלהב. | ||
בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת מיכלא רחל{{הערה|נולדה בשבעה עשר בתמוז תרמ"ז בעיירה בראהין.}} בת ר' נחום דוב ומרת רעסיע | בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת מיכלא רחל{{הערה|נולדה בשבעה עשר בתמוז תרמ"ז בעיירה בראהין. ונפטרה בח' שבט תשמ"ג בנחלת הר חב"ד}} בת ר' נחום דוב ומרת רעסיע מקנוביצקי, מחסידי צ'רנוביל, שהיתה ידועה למשפחה יראת שמים ומדקדקת במצוות וכאשר ר' הלל מפאריטש היה עובר בדרכו במסעותיו דרך העיירה, היה נוהג לאכול רק בביתם. | ||
לאחר החתונה, קבעו את מגוריהם ב[[קייב]], ובמשך תקופה משמעותית אף אירחו בביתם במסירות נפש את ה'חיידר' החסידי שהקים ר' [[בנימין אליהו גורודצקי]]. | לאחר החתונה, קבעו את מגוריהם ב[[קייב]], ובמשך תקופה משמעותית אף אירחו בביתם במסירות נפש את ה'חיידר' החסידי שהקים ר' [[בנימין אליהו גורודצקי]]. | ||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
כאשר פרצה [[מלחמת העולם השניה]], דרבן אותם ר' [[דוד הורודוקער]] להימלט לעומק רוסיה{{הערה|תחילה לא רצה לעשות זאת הן בשל הקושי הכלכלי, והן בשל העובדה | כאשר פרצה [[מלחמת העולם השניה]], דרבן אותם ר' [[דוד הורודוקער]] להימלט לעומק רוסיה{{הערה|תחילה לא רצה לעשות זאת הן בשל הקושי הכלכלי, והן בשל העובדה | ||
שאביו נפטר בקורסק זמן קצר קודם לכן.}}, ולאחר נידודים ותלאות רבות הגיעו ל[[סמרקנד]] והצטרפו לקהילת חב"ד שהתהוותה במקום. | שאביו נפטר בקורסק זמן קצר קודם לכן. בשנת תש"א}}, ולאחר נידודים ותלאות רבות הגיעו ל[[סמרקנד]] והצטרפו לקהילת חב"ד שהתהוותה במקום. | ||
בסמרקנד, החל לעבוד לפרנסתו כסנדלר, ובשל כך קיבל את הכינוי 'יודל דער שוסטער', והתמסר בצניעות לעזרה לזולת כאשר למי שלא היה את האפשרות לשלם, היה מתקן את הנעליים בחינם. | בסמרקנד, החל לעבוד לפרנסתו כסנדלר, ובשל כך קיבל את הכינוי 'יודל דער שוסטער', והתמסר בצניעות לעזרה לזולת כאשר למי שלא היה את האפשרות לשלם, היה מתקן את הנעליים בחינם. | ||
| שורה 20: | שורה 20: | ||
בשנת תש"י נדד שוב בעקבות בנו ר' זלמן לפרלובקה שבפרברי מוסקבה, שם השתדל לסייע לבנו וכלתו בגידול הילדים. | בשנת תש"י נדד שוב בעקבות בנו ר' זלמן לפרלובקה שבפרברי מוסקבה, שם השתדל לסייע לבנו וכלתו בגידול הילדים. | ||
נפטר כבן שבעים, בשנת [[ | נפטר כבן שבעים, בשנת [[תשט"ז]]. | ||
זמן קצר לאחר פטירתו נאסר בנו ר' יקותיאל זלמן, ורעייתו מרת מיכלא התלוותה לכלתה בנידודיה וסייעה לה | זמן קצר לאחר פטירתו נאסר בנו ר' יקותיאל זלמן, ורעייתו מרת מיכלא התלוותה לכלתה בנידודיה וסייעה לה בגידול הילדים, וכעבור תקופה, ר' [[מולע פרוס]] שהיה ידיד המשפחה רכש עבורם דירה על שמה, כאשר את הכסף שהוציא עבור רכישת הדירה, קיבל בארץ הקודש מאחיה של מרת מיכלא, ר' מרדכי זלמן מקנובצקי, שהיגר לתל אביב כבר בשנת תרפ"א. | ||
בשנת תשל"ב יצאה רעייתו עם בנה כלתה והנכדים, והם קבעו את מגוריהם בנחלת הר חב"ד{{הערה|כאשר בנה ר' יקותיאל זלמן הגיע לרבי לאחר היציאה מרוסיה, שאל הרבי היכן רצונם לגור, וכשאמרו לרבי היכן שהרבי יאמר, השיב להם הרבי שהיות והסבתא מרת מיכלא לא ראתה את אחיה חמישים שנה, שיגורו בארץ הקודש.}}, שם התגוררה עד לפטירתה בשיבה טובה ובאריכות ימים קרוב לגיל מאה, בח' שבט תשמ"ג. | בשנת תשל"ב יצאה רעייתו עם בנה כלתה והנכדים, והם קבעו את מגוריהם בנחלת הר חב"ד{{הערה|כאשר בנה ר' יקותיאל זלמן הגיע לרבי לאחר היציאה מרוסיה, שאל הרבי היכן רצונם לגור, וכשאמרו לרבי היכן שהרבי יאמר, השיב להם הרבי שהיות והסבתא מרת מיכלא לא ראתה את אחיה חמישים שנה, שיגורו בארץ הקודש.}}, שם התגוררה עד לפטירתה בשיבה טובה ובאריכות ימים קרוב לגיל מאה, בח' שבט תשמ"ג. | ||