634
עריכות
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{חגים ומועדים}}חג השבועות חל ביום ו' [[סיון]]. למרות שמתן תורה היה ביום ז' [[סיון]] לאחר שמשה רבינו הוסיף יום אחד מדעתו, נקבע החג לו' סיון, מכיון שבו נועד להיות קבלת ה[[תורה]] מלכתחילה. | {{חגים ומועדים}}חג השבועות חל ביום ו' [[סיון]]. למרות שמתן תורה היה ביום ז' [[סיון]] לאחר שמשה רבינו הוסיף יום אחד מדעתו, נקבע החג לו' סיון, מכיון שבו נועד להיות קבלת ה[[תורה]] מלכתחילה. | ||
שם החג הוא 'שבועות' שמובנו מספר רבים של שבוע. חג השבועות הרי הוא תמיד שבעה שבועות אחר הבאת העומר בשני של פסח. | |||
בשם זה "שבועות" טמון עוד רעיון הנותן משמעות לחג: שבועות מלשון שבועה, ה׳ נשבע שלא ימיר את עם ישראל בעם-אחר ואף ישראל נשבעו אמונים לה', (ולכן שבועות לשון רבים). | |||
כשבית המקדש עמד על כנו, עלו ישראל לרגל בחג זה, כשם שעלו לרגל בפסח ובסוכות, כי חג זה הוא אחד מ״שלשת הרגלים״, באותו מעמד הביאו בני ישראל בחג השבועות את שתי הלחם מהתבואה שנקצרה זה עתה בתור תודה לה', שתי הלחמים רומזים לתורה שבכתב ותורה שבעל פה. | |||
לחג מספר שמות: חג השבועות, חג הביכורים, עצרת. | לחג מספר שמות: חג השבועות, חג הביכורים, עצרת. | ||
חג השבועות הוא החג היחיד שמחויבים לאכול סעודת | חג השבועות הוא החג היחיד שמחויבים לאכול סעודת חג, כלשון הגמרא: "חלקהו, חציו לה', וחציו לכם". | ||
חג השבועות הוא גם יום הסתלקותם של דוד המלך עליו השלום, וה[[בעל שם טוב]] הקדוש, מחולל ומייסד תנועת ה[[חסידות]].<REF>היום יום, ז' סיון.</REF> | |||
==מנהגי החג== | |||
נהוג לאכול בחג השבועות מאכלי חלב. אחד מהטעמים הוא, לזכר מאכלי החלב שבני ישראל אכלו ביום קבלת התורה. כיון שבמתן תורה נצטוו בני [[ישראל]] על מצות השחיטה מיד נאסרו כל מאכלי הבשר שלהם והכלים שהשתמשו בהם, והם לא יכלו לאכול שום מאכל ותבשיל של בשר, הם גם לא יכלו בו ביום לשחוט בהמות כשרות כי מתן תורה היה ב[[שבת]]. ולכן היו מוכרחים לאכול רק מאכלי חלב.<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15885&hilite=a274d2de-236f-4aa8-a049-7c9a884f04ca&st=%D7%97%D7%92+%D7%94%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2%D7%95%D7%AA&pgnum=346 שערי המועדים לחג השבועות עמ' שסד (עמ' 346)]</REF> | נהוג לאכול בחג השבועות מאכלי חלב. אחד מהטעמים הוא, לזכר מאכלי החלב שבני ישראל אכלו ביום קבלת התורה. כיון שבמתן תורה נצטוו בני [[ישראל]] על מצות השחיטה מיד נאסרו כל מאכלי הבשר שלהם והכלים שהשתמשו בהם, והם לא יכלו לאכול שום מאכל ותבשיל של בשר, הם גם לא יכלו בו ביום לשחוט בהמות כשרות כי מתן תורה היה ב[[שבת]]. ולכן היו מוכרחים לאכול רק מאכלי חלב.<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15885&hilite=a274d2de-236f-4aa8-a049-7c9a884f04ca&st=%D7%97%D7%92+%D7%94%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2%D7%95%D7%AA&pgnum=346 שערי המועדים לחג השבועות עמ' שסד (עמ' 346)]</REF> | ||
בליל שבועות המנהג הוא להיות ערים כל הלילה ולומר ״תקון ליל שבועות״ ואף לומדים תורה. ה״תיקון" הוא מאסף מהפסוקים הראשונים והאחרונים של כל פרשות התורה ושל כל ספרי נביאים וכתובים, כמו כן קטעים ראשונים ואחרונים של המשנה והזוהר וכדומה. פרשיות מתן התורה, שמע וכו' הועתקו בשלמותן לתוך ה״תיקון". | |||
== קבלת התורה == | == קבלת התורה == | ||