4,689
עריכות
אין תקציר עריכה |
|||
(גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת) | |||
שורה 24: | שורה 24: | ||
==הסטוריית הישיבה== | ==הסטוריית הישיבה== | ||
[[קובץ:זאל אהלי תורה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|זאל הישיבה הגדולה]] | [[קובץ:זאל אהלי תורה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|זאל הישיבה הגדולה]] | ||
[[קובץ:אוהלי תורה.jpg|ממוזער|חלק מתלמידי הישיבה בתמונה קבוצתית על רקע 770 (תשפ"ג)]] | [[קובץ:אוהלי תורה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חלק מתלמידי הישיבה בתמונה קבוצתית על רקע 770 (תשפ"ג)]] | ||
[[קובץ:אהלי תורה שיעור ד' פ''ד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אהלי תורה שיעור ד' בתמונה קבוצתית (תשפ"ד)]] | |||
לאור דרישת הרבי ללימוד על טהרת הקודש, היינו ללא למודי חול כלל{{הערה|בשונה מלימוד על "טהרת הקודש", המקובל היינו שהלימודים הם ברוח טהרה ואמונה בה'.}}, ובמיוחד שמסודות שהיו קיימים בקראון הייטס לא רצו לקבל מלמדים בסגנון הישן כגון: הרב [[אליהו חיים רויטבלט]], וכמותו, בטענה שרוצים מורים מ"הסגנון החדש", בשנת תשי"ז פתח הרב [[מיכאל טייטלבוים]], יחד עם ידידו הרב [[מנחם מענדל מרוזוב]] ישיבה את הישיבה על "טהרת הקודש" כפי שהיה "באלטע שטוב" (בבית הישן). | לאור דרישת הרבי ללימוד על טהרת הקודש, היינו ללא למודי חול כלל{{הערה|בשונה מלימוד על "טהרת הקודש", המקובל היינו שהלימודים הם ברוח טהרה ואמונה בה'.}}, ובמיוחד שמסודות שהיו קיימים בקראון הייטס לא רצו לקבל מלמדים בסגנון הישן כגון: הרב [[אליהו חיים רויטבלט]], וכמותו, בטענה שרוצים מורים מ"הסגנון החדש", בשנת תשי"ז פתח הרב [[מיכאל טייטלבוים]], יחד עם ידידו הרב [[מנחם מענדל מרוזוב]] ישיבה את הישיבה על "טהרת הקודש" כפי שהיה "באלטע שטוב" (בבית הישן). | ||
עריכות