2,628
עריכות
אין תקציר עריכה
Shmuel Munkes (שיחה | תרומות) |
Shmuel Munkes (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 91: | שורה 91: | ||
עם כניסת ה"אדומים" - חיילי הצבא הקומוניסטי - ליקטרינוסלב, בתחילת שנת [[תרע"ט]], באה תקופה חדשה. כל פעולות המפלגות והארגונים הופסקו; בעלי הרכוש נדרשו להכניס לקופת העירייה סכומים ניכרים. היהודים החלו לסבול ביתר שאת והיו מהם שאף הושלכו לכלא. | עם כניסת ה"אדומים" - חיילי הצבא הקומוניסטי - ליקטרינוסלב, בתחילת שנת [[תרע"ט]], באה תקופה חדשה. כל פעולות המפלגות והארגונים הופסקו; בעלי הרכוש נדרשו להכניס לקופת העירייה סכומים ניכרים. היהודים החלו לסבול ביתר שאת והיו מהם שאף הושלכו לכלא. | ||
==הפלוגה היהודית== | |||
לאחר [[פסח]] תרע"ט כבשו הכוחות ה"לבנים" - הצבא של דניקין שהתנגד למהפיכה הקומוניסטית - את יקטרינוסלב. היהודים שמחו להתפטר מהקומוניסטים, אולם השמחה היתה לזמן קצר בלבד. עם כניסתם לעיר החלו ה"לבנים" לבזוז חנויות ובתי עסק, ובלילות פרצו לבתי יהודים גזלו את כספם, ולעיתים גם רצחום נפש. במושבות היהודיות שבסביבות יקטרינוסלב נרצחו באותה תקופה אלפי יהודים ובהם גם הרב מנחם מענדל שניאורסאהן הי"ד, בנו של האדמו"ר רבי שמריהו נח מבאברויסק. | |||
כשהגיעו לעיר הידיעות על הפוגרומים שעורכים ה"לבנים", החליטו יהודי העיר להגן על עצמם. כעבור זמן קצר הוקמו גדודים להגנה שכונו: "פלוגת הקהילה היהודית". הקמת הפלוגה היתה בהסכמת העירייה שנתנה גם את התקציב הדרוש. הפלוגה צוידה במאות רובים ואלפי כדורים. הפלוגה קיבלה גם בנין ברחוב הראשי של העיר ששימש כמפקדה וכמחסן נשק. הפלוגה היתה מאורגנת כיחידה צבאית מובהקת וחבריה ערכו אימונים בנשק חם. הפלוגה התחלקה לשתי מחלקות, שכל אחת מנתה 110 איש. כל מחלקה עמדה על המשמר במשך 24 שעות, ולאחר מכן היה לה יום חופש, פרט למקרי חירום שאז כולם היו עומדים על המשמר. | |||
מפקדת הפלוגה השתדלה בדרכים שונות להגדיל את כמות הנשק שבידה וזאת כדי להגדיל את מספר האנשים שיוכלו להילחם בפורעים ה"לבנים". גם הגויים העריכו את פעולתה של ההגנה היהודית, שכן חייליה שמרו גם עליהם מפני התנפלויות של הפורעים. | |||
בספר "ערי ילדות" מסופר כי הרבי שהיה אז בן שבע עשרה בלבד, הוא שעמד מאחורי פעילות הפלוגה המיוחדת, על כך נודע לחסידים שנים רבות לאחר מכן. | |||
הסופר דוד מרקיש, בנו של הסופר הידוע פרץ מרקיש הי"ד סיפר לימים: "בשנת תשל"ה היתה אשתי בארצות הברית, ואחד מידידי המשפחה סידר לה שתוכל להיכנס ליחידות לרבי מליובאוויטש, בין יתר הדברים אמר לה הרבי: 'את חותנך הכרתי היטב; שירתנו יחד בכוחות ההגנה היהודית בעיר יקטרינוסלב בשנת 1919 כשה'לבנים' כבשו את עירנו'". | |||
סיפר מר מרדכי גובר, מראשי הציונים ביקטרינוסלב: | |||
"אני הייתי אחד מהמפקדים באותה הגנה. מאוד הופתעתי להיווכח שהמתכנן והאיש שעומד מאחורי כל הפעילות של ההגנה הוא נער בן שבע עשרה, בנו של רב העיר. הפעילות של ההגנה היהודית נחלה הצלחה רבה ופחדם נפל על ה'לבנים' שלא העזו עוד 'להשתולל' ביקטרינוסלב כמו בערים אחרות. הנער הזה הוא היום... הרבי מליובאוויטש!" | |||
הפלוגה היהודית התקיימה כמחצית השנה, עד שהקומוניסטים שבו וכבשו את העיר והפסיקו את ההפקרות. בעקבות זאת התפרקה הפלוגה; חלק מהנשק נמסר לשלטונות וחלק אחר הוסתר. אחדים מאנשי הפלוגה שנתפסו עם נשקם, כמעט והוצאו להורג על ידי הסובייטים ורק בהתערבותו של הרב לוי יצחק שניאורסאהן ואחדים מראשי הקהילה, שוחררו לנפשם. | |||
==ה"[[יבסקציה]]" רודפת== | |||
כעת, עם עלייתם של הקומוניסטים לשלטון, החלו בדיכוי כללי, ובפרט את חיי היהדות. חיי הקהילה היהודית כמעט ופסקו לגמרי. מוסדות הקהילה: החיידרים בתי הספר היהודיים ובתי הכנסת נסגרו והמבנים נלקחו לצרכי השלטון הקומוניסטי. רק בתי כנסת בודדים נותרו לפליטה כשסביבם התרכזה כל הפעילות היהודית שעדיין הייתה מותרת. | |||
היהודים האמידים שבעבר תמכו והחזיקו את המוסדות היהודים, נושלו מרכושם ומעמדם. רבים מהם ברחו מעיר. | |||
ה"יבסקציה" הידועה לשמצה, החלה אף היא לפעול ודיכאה ביד קשה כל דבר שריח של יהדות נודף ממנו. היבסקים הסתובבו בבתי הכנסת וירדו לחייהם של בני קהילת חב"ד בראשותו של הרב לוי יצחק שניאורסאהן - שהקימו חיידרים במחתרת. במקום מוסדות החינוך שנסגרו, פתחו היבסקים בתי ספר עבור ילדי היהודים, בהם חונכו התלמידים בדרכי הקומוניזם. | |||
בשנת [[תר"פ]], נפטר הרב פנחס גלמן, רב ה'מתנגדים' בעיר והרב לוי יצחק היה לרב העיר היחיד שנטל על כתפיו את כל הפעילות היהודית. רק הודות לתושייתו ומסירותו הבלתי מוגבלת, המשיכה הקהילה היהודית להחזיק בערכי היהדות. | |||
השלטונות הבינו במהרה איפה מוקד הכוח, והם החלו לרדוף את הרב. ליד ביתו הסתובבו תדיר אנשי המשטרה החשאית שרשמו כל מי שנכנס ויצא מביתו. לכל מקום שהלך ולאן שפנה, הם היו בעקבותיו. אך הוא לא נרתע ולא פחד. הוא המשיך להפעיל את החיים היהודים שהיו מותרים עדיין, כגון: שחיטה כשרה, אפיית מצות לפסח, ושיעורי תורה למבוגרים. | |||
בשנת [[תרפ"ד]] סגרו אנשי ה"יבסקציה" את בית הכנסת הגדול, ומיתר בתי הכנסת החרימו דברי ערך, כמו כתרי תורה. | |||
מי שעמד לימין הרב לוי-יצחק בעבודתו הכבירה למען חיזוק היהדות בעיר, היו בני קהילת חב"ד בכלל ובנו בכורו הלא הוא [[הרבי]] בפרט. | |||
==דנייפרפטרובסק כיום== | ==דנייפרפטרובסק כיום== | ||
כיום, השליח במקום הוא הרב [[שמואל קמינצקי]] יחד עם שלוחים נוספים. | כיום, השליח במקום הוא הרב [[שמואל קמינצקי]] יחד עם שלוחים נוספים. | ||