משחטת כפר חב"ד: הבדלים בין גרסאות בדף

מ
←‏היסטוריה: ניסוח יותר אובייקטיבי, קישורים פנימיים
מ (←‏היסטוריה: ניסוח יותר אובייקטיבי, קישורים פנימיים)
שורה 6: שורה 6:
[https://chabadlibrary.org/books/1200900314 ג' אדר, תשי"ח, אג"ק חט"ז ע' שיא], י"ד שבט תשכ"א, ז"ך כסלו תשכ"ב, אג"ק חלק כ"ב ע' ע. הודפסו בספר כפר חב"ד עמ' 371-372 (מהדורת תשפ"ג)}}.
[https://chabadlibrary.org/books/1200900314 ג' אדר, תשי"ח, אג"ק חט"ז ע' שיא], י"ד שבט תשכ"א, ז"ך כסלו תשכ"ב, אג"ק חלק כ"ב ע' ע. הודפסו בספר כפר חב"ד עמ' 371-372 (מהדורת תשפ"ג)}}.


בשנת [[תשל"ז]], הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] נכנס ליחידות אצל הרבי כשבפתק שהגיש לרבי הופיעה (סעיף ב' בפתק) שאלה בעקבות פנייתו של ר' [[בערל שייקביץ|דוב שייקביץ]] לקבל מקום בכפר לאטליז, אנשי הוועד הפנו אותו לרבנים בעקבות הוראתו של הרבי לא לפתוח עסקי בשר, והרב אשכנזי שאל את הרבי האם לאפשר את פתיחת האטליז בכפר, תשובתו של הרבי לרב אשכנזי לא התפרסמה, אך ר' [[יוסף אשכנזי]] עורך הספר הרב אשכנזי טוען בספרו{{הערה|בעמוד 408}} (בשם ר' דוב שייקביץ) שהתנגדותו של הרבי להקמת משחטה הינה רק לעסק סיטונאי ולא לעסק מצומצם המיועד רק לאנ"ש{{הערה|על טענה זו ניתן לערער משום שבמכתבו הראשון של הרבי אכן מוזכרת טענה זו אך לאחריה ובמכתבים הבאים הרבי מביא עוד טענות (מובאות בתחילת קטע זה), בנוסף הוא מביא את העובדה שבכפר התקיימו מאז ומתמיד שחיטות עופות לתושבים, המקור לטענה זו הינו עפ"י עדויות תושבים (ששמם משום מה אינו מופיע בהערות בספר)}}.
בשנת [[תשל"ז]], הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] נכנס ליחידות אצל הרבי כשבפתק שהגיש לרבי הופיעה (סעיף ב' בפתק) שאלה בעקבות פנייתו של ר' [[בערל שייקביץ|דוב שייקביץ]] לקבל מקום בכפר לאטליז, אנשי הוועד הפנו אותו לרבנים בעקבות הוראתו של הרבי לא לפתוח עסקי בשר, והרב אשכנזי שאל את הרבי האם לאפשר את פתיחת האטליז בכפר, תשובתו של הרבי לרב אשכנזי לא התפרסמה, אך ר' [[יוסף אשכנזי]] עורך הספר [[הרב אשכנזי (ספר)|הרב אשכנזי]] טוען בספרו{{הערה|בעמוד 408}} (בשם ר' דוב שייקביץ) שהתנגדותו של הרבי להקמת משחטה הינה רק לעסק סיטונאי ולא לעסק מצומצם המיועד רק לאנ"ש{{הערה|טענה זו ניתנת לפרשוניות שונות משום שבמכתבו הראשון של הרבי אכן מוזכרת טענה זו אך לאחריה ובמכתבים הבאים הרבי מביא טענות נוספות (מובאות בתחילת קטע זה), בנוסף הוא מביא את העובדה שבכפר התקיימו מאז ומתמיד שחיטות עופות לתושבים, המקור לטענה זו הינו עפ"י עדויות תושבים (ששמם משום מה אינו מופיע בהערות בספר)}}.


בשנות המ"ם כתב ר' [[שלמה ליפשיץ]] שלושה פעמים לרבי על רצונו להקים משחטה בכפר, הרבי הפנה אותו לוועד הכפר ולרבני הכפר{{הערה|כשבפעם השלישית לאחר שוועד הכפר התמהמה במתן האישורים כתב הרבי "'''מפורסם''' שזה שייך להרבנים ולהועד ואין מקום '''כלל''' שהועד ישאל..." (המילים המודגשות הן מילים שאותן הדגיש הרבי במענה), (ליקוט מענות קודש תשמ"ו מענה לח, ספר הרב אשכנזי ע' 410)}}, הוא קיבל את הסכמתם של הרב [[דוד חנזין]], הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] והרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], ולבסוף הוקמה המשחטה בתמיכתו של הרב אשכנזי.
בשנות המ"ם כתב ר' [[שלמה ליפשיץ]] שלושה פעמים לרבי על רצונו להקים משחטה בכפר, הרבי הפנה אותו לוועד הכפר ולרבני הכפר{{הערה|כשבפעם השלישית לאחר שוועד הכפר התמהמה במתן האישורים כתב הרבי "'''מפורסם''' שזה שייך להרבנים ולהועד ואין מקום '''כלל''' שהועד ישאל..." (המילים המודגשות הן מילים שאותן הדגיש הרבי במענה), (ליקוט מענות קודש תשמ"ו מענה לח, ספר הרב אשכנזי ע' 410)}}, הוא קיבל את הסכמתם של הרב [[דוד חנזין]], הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] והרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], ולבסוף הוקמה המשחטה בתמיכתו של הרב אשכנזי.