קווינס: הבדלים בין גרסאות בדף

הוסרו 260 בתים ,  6 מאי
שורה 8: שורה 8:
[[קובץ:הרבי באוהל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[אדמו"ר שליט"א|הרבי]] בכניסה לאוהל מנוחתו כבוד של אדמו"ר הריי"צ]]
[[קובץ:הרבי באוהל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[אדמו"ר שליט"א|הרבי]] בכניסה לאוהל מנוחתו כבוד של אדמו"ר הריי"צ]]
[[קובץ:האוהל.jpg|ממוזער|פנים ציון [[אדמו"ר הריי"צ]]]]
[[קובץ:האוהל.jpg|ממוזער|פנים ציון [[אדמו"ר הריי"צ]]]]
{{ערך מורחב|ערך=[[אוהל אדמו"ר הריי"צ]]}} {{ערך מורחב|ערך=[[בית אהל חב"ד ליובאוויטש]]}}
{{ערך מורחב|ערך=[[בית העלמין מונטיפיורי]], [[אוהל אדמו"ר הריי"צ]], [[בית אהל חב"ד ליובאוויטש]]}}
לאחר הסתלקותו של אדמו"ר הריי"צ בי' שבט תש"י נוסד 'הועד לבנין האוהל' על מנת להקים אוהל על קברו.
בשנת [[תרס"ח]] (1908) נוסד בית העלמין היהודי 'מונטיפיורי' בשכונה, והוא מיועד לקבורת יהודים בלבד. ב[[י"א שבט]] [[תש"ב]]{{הערה|'עת לדעת', עמוד 116.}} נרכשה על ידי [[אגודת חסידי חב"ד (ארצות הברית)|אגודת חסידי חב"ד]] חלקת אדמה בבית העלמין, והראשונה שנטמנה בחלקה זו הייתה [[הרבנית שטערנא שרה (אשת אדמו"ר הרש"ב)|הרבנית שטערנא שרה]], רעייתו של [[אדמו"ר הרש"ב]], ולאחר הסתלקותו של אדמו"ר הריי"צ הוקם בחלקה זו ה'אוהל' של אדמו"ר הריי"צ, וסביבו נטמנו זקני וחשובי החסידים מקהילות חב"ד ב[[קראון הייטס]] ו[[מונטריאול]].


מכתב תודה שקיבל הרב יצחק יעקב קאוואלסקי בחודש תשרי תשי"א. המכתב נחתם על ידי הועד בו הוא מודה על תרומה של 18 דולר לטובת בניית האוהל
לאורך שנות הנשיאות, הפך הרבי את המקום למוקד תפילות, והחל לפקוד אותו בקביעות ולקרוא בו מכתבים ובקשות ברכה שהגיעו אליו מכך קצווי תבל. בשנים המוקדמות נהג כך הרבי בערבי ראש חודש ובט"ו בחודש ובימי סגולה מיוחדים כדוגמת ימי ההילולא של רבותינו נשיאינו, ובשנים המאוחרות לעיתים תכופות יותר, בימים [[שני]]{{הערה|לכתחילה היה היום הקבוע ביום ראשון אך הרבי שינה זאת ליום למחרת לבקשת חסידים שדאגו לבריאותו}}  ו[[חמישי]], ועוד.
בין תפקידיו, היה ה'ועד' אחראי לגייס תרומות עבור בניית האוהל מאת מוקירי זכרו של אדמו"ר הריי"צ, ומי שנדב מכיסו למען הקמת האוהל קיבל מכתב תודה מאת הועד.


[[הרבי]] נוהג לפקוד את המקום בקביעות ולקרוא בו מכתבים ובקשות ברכה שהגיעו אליו מכך קצווי תבל. בשנים המוקדמות נהג כך הרבי בערבי ראש חודש ובט"ו בחודש ובימי סגולה מיוחדים כדוגמת ימי ההילולא של רבותינו נשיאינו, ובשנים המאוחרות לעיתים תכופות יותר, בימים [[שני]]{{הערה|לכתחילה היה היום הקבוע ביום ראשון אך הרבי שינה זאת ליום למחרת לבקשת חסידים שדאגו לבריאותו}}  ו[[חמישי]], ועוד.
האוהל הפך למוקד משיכה עבור מאות אלפי יהודים וגויים המגיעים לפקוד את המקום ולהתפלל, וכיום פועל בסמוך לאוהל תלמוד תורה חסידי, ישיבה, 2 מקוואות טהרה, ומספר מבנים בהם אפשר להתכונן לכניסה לאוהל.
 
האוהל נבנה, בהוראת הרבי, ללא קורת גג על מנת שגם כוהנים יוכלו להשתטח במקום. כמו כן נבנתה מחיצה גבוהה עשרה טפחים בין מקום המצבות למקום שבו מתפללים הפוקדים את המקום.
 
במשך השנים נבנה במקום חדרון מיוחד ששימש את הרבי בעת שהותו במקום, החדר נשרף בחודש אדר שני תשנ"ב.
 
בשנת [[תשנ"ד]] נבנה בסמוך בית אהל חב"ד ליובאוויטש לבאים להשתטח על הציון. המקום נבנה ונוהל על ידי ר' חיים ברוך הלברשטם, לאחריו עבר לניהול ר' אבא רפסון.
 
כיום יש באזור בית ספר, ישיבה, 2 מקוואות טהרה, ומספר מבנים בהם אפשר להתכונן לכניסה לאוהל.


רבבות מבקרים במקום במשך השנה כולה ובעיקר ב[[י' שבט]], [[ג' תמוז]], ב[[ערב ראש השנה]], [[ערב ראש חודש]] ובימי ראשון.
רבבות מבקרים במקום במשך השנה כולה ובעיקר ב[[י' שבט]], [[ג' תמוז]], ב[[ערב ראש השנה]], [[ערב ראש חודש]] ובימי ראשון.
30,786

עריכות