לב: הבדלים בין גרסאות בדף

הדרגה הנעלית ברעותא דליבא היא אהבה ויראה שלמעלה מטעם ודעת, סוג זה של אהבה ויראה מאופיין כמונח עצמי ופנימי שלא נוצר על ידי התבוננות שכלית כלשהי, מקורה של האהבה נובע מהקשר העצמי של הנשמה עם הקב"ה, קשר זה מכונה [[עצם הנשמה]]. המעלה שבדרגה זו היא השגה עצמית המושגת על ידה, בשונה מהדרגה הנמוכה ברעותא דליבא ובשונה משאר סוגי האהבות המוסברים בחסידות, כלל סוגי האהבות מגיעות רק בדרגות של גילויים, אהבה זו מגיעה ב[[עצמות]], כך מסבירים בחסידות את דברי ה[[זוהר]] שרק באהבת רעותא דליבא ניתן לתפוס את עצמות{{הערה|ראו בזוהר המובא בספר המאמרים קונטרסים חלק א' כט, סע"א ואילך. תרפ"ט ע' 105 ואילך, ספר המאמרים מלוקט חלק ב' ע' נט. חלק ה' ע' צד ועוד. וראו גם זח"ג רפט, ב באד"ז. דלא אתידע ולא אשתמודע כו' אלא ברעותא דלבא. ותיקוני זוהר בהקדמה ("פתח אליהו") יז, א: לית מחשבה תפיסא בך כלל.}}  הרבי ממשיל אהבה זו לאהבת ילד הצועק אל אביו ומעורר בכך את אהבתם העצמית{{הערה|[https://www.chabad.org/therebbe/article_cdo/aid/3140419/jewish/page.htm#footnote13a3140419 מאמר מרגלא בפומי' דרבא מתאריך שבת פרשת וישלח, ח"י כסלו ה'תש"מ (הוגה ויצא לאור בקונטרס י"ד כסלו תנש"א)].}}.