הסתלקות צדיק: הבדלים בין גרסאות בדף

←‏תוארי הסתלקות: , הסרת קישורים עודפים
(←‏תוארי הסתלקות: , הסרת קישורים עודפים)
 
שורה 68: שורה 68:
לאחר פטירת [[צדיק]] נהוג להצמיד לשמו תוארי כבוד, זצוקללה"ה (= זכר צדיק וקדוש לברכה לחיי העולם הבא), נבג"מ (= נשמתו בגנזי מרומים), זי"ע (= זכותו יגן עלינו), נ"ע (=נשמתו עדן) או אחרים.
לאחר פטירת [[צדיק]] נהוג להצמיד לשמו תוארי כבוד, זצוקללה"ה (= זכר צדיק וקדוש לברכה לחיי העולם הבא), נבג"מ (= נשמתו בגנזי מרומים), זי"ע (= זכותו יגן עלינו), נ"ע (=נשמתו עדן) או אחרים.


[[הרבי]] נוהג להצמיד לשמו של [[אדמו"ר הריי"צ]] בכתיבה את הכינוי "זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע", ועל [[אדמו"ר הרש"ב]] "נ"ע".
[[הרבי]] נוהג להצמיד לשמו של [[אדמו"ר הריי"צ]] בכתיבה את הכינוי "זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע", ועל [[אדמו"ר הרש"ב]] "נ"ע". הרבי הסביר פעם כי משמעות הביטוי הוא, כי מה שפעל הצדיק בזיכוך בעולם - זכות זו תגן עלינו{{הערה
|[https://drive.google.com/file/d/1yPaYdFHJvh5SDXIUefcshwD_b51AOKC2/view שיחת ב' ניסן תש"ז], שיחות קודם קודם הנשיאות, עמ' 115.}}.


[[הרבי]] גם ביאר את הסיבה שאדם ללא קשר ל[[צדיק]] מבקש שזכותו תגן עליו והוסיף שאת הביטוי "זללה"ה" אפשר לומר על כל [[צדיק]], אולם "זי"ע" יש להגיד על מדריכי ישראל ומלמדי תורה לרבים{{הערה|אגרות קודש כרך טז עמ' שסו}}.
[[הרבי]] גם ביאר את הסיבה שאדם ללא קשר ל[[צדיק]] מבקש שזכותו תגן עליו והוסיף שאת הביטוי "זללה"ה" אפשר לומר על כל צדיק, אולם "זי"ע" יש להגיד על מדריכי ישראל ומלמדי תורה לרבים{{הערה|אגרות קודש כרך טז עמ' שסו}}.


במקום אחר אמר [[הרבי]] שמספיק להוסיף תואר על הצדיק פעם אחת בכל הזדמנות ואין צורך לחזור בהמשך אחד כמה פעמים, כפי שרואים [[מעשה רב]] וכפי שנמצא בתורה שנכתב פעם אחת{{הערה|בהעלותך יא, כח}} "אדוני משה" ובשאר התורה הוא מוזכר בשמו{{הערה|התוועדויות תשמ"ו כרך א, עמ' 572}}.
במקום אחר אמר [[הרבי]] שמספיק להוסיף תואר על הצדיק פעם אחת בכל הזדמנות ואין צורך לחזור בהמשך אחד כמה פעמים, כפי שרואים [[מעשה רב]] וכפי שנמצא בתורה שנכתב פעם אחת{{הערה|בהעלותך יא, כח}} "אדוני משה" ובשאר התורה הוא מוזכר בשמו{{הערה|התוועדויות תשמ"ו כרך א, עמ' 572}}.


[[אדמו"ר הריי"צ]] התבטא פעם אחת שעל אביו [[אדמו"ר הרש"ב]], הוא לא אומר נ"ע, מפני שאביו לא הסתלק ונקל יותר לומר עליו "נשמתו בי"{{הערה|ביידיש: ליקוטי דיבורים חלק ד' תשט, סע"ב ואילך, בלה"ק: ליקוטי דיברים, חלק ה', עמוד 1016.}}. בשנת [[תשי"א]] אמר [[הרבי]], כי כמו אדמו"ר הריי"צ גם הוא לא אומר [[אדמו"ר הריי"צ|עליו]] נ"ע אלא נשמתו בי{{הערה|שיחת פורים תשי"א (נדפס בתורת מנחם - התוועדויות חלק ב' עמ' 326)}}.
[[אדמו"ר הריי"צ]] התבטא פעם אחת שעל אביו [[אדמו"ר הרש"ב]], הוא לא אומר נ"ע, מפני שאביו לא הסתלק ונקל יותר לומר עליו "נשמתו בי"{{הערה|ביידיש: ליקוטי דיבורים חלק ד' תשט, סע"ב ואילך, בלה"ק: ליקוטי דיברים, חלק ה', עמוד 1016.}}. בשנת [[תשי"א]] אמר [[הרבי]], כי כמו אדמו"ר הריי"צ גם הוא לא אומר עליו נ"ע אלא נשמתו בי{{הערה|שיחת פורים תשי"א (נדפס בתורת מנחם - התוועדויות חלק ב' עמ' 326)}}.


ב[[אחרון של פסח]] [[תש"י]] בסוף ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] אמר הרבי שאין להשתמש בלשון "נבג"מ" בנוגע לאדמו"ר מהוריי"צ, שכן "גנזי מרומים" הוא ענין ששייך להארות ו[[גילוי]]ים, ואילו אדמו"ר הריי"צ עבודתו היתה שלא על מנת לקבל פרס, ופרס מלשון פרוסה הוא ענין של [[הארה]] ו[[גילוי]] בלבד{{הערה|[[לקוטי תורה]] תזריע כ, ב}}, ואדמו"ר הריי"צ שלא עבד על מנת לקבל פרס קשור עם העצם שלמעלה מהארות וגילויים, וכיון שה[[עצמות]] הוא בעולם למטה שכמבואר ב[[חסידות]] נעשית בו כללות העבודה, לכן נמצא גם הרבי כאן למטה! וסיים הרבי שאדמו"ר הריי"צ "שליט"א (= שיחיה לימים טובים אמן) – יוליכנו לגאולה האמיתית והשלימה"{{הערה|שיחת אחרון של פסח תש"י (נדפס בתורת מנחם – התוועדויות ח"א ע' 106)}}.
ב[[אחרון של פסח]] [[תש"י]] בסוף ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] אמר הרבי שאין להשתמש בלשון "נבג"מ" בנוגע לאדמו"ר מהוריי"צ, שכן "גנזי מרומים" הוא ענין ששייך להארות ו[[גילוי]]ים, ואילו אדמו"ר הריי"צ עבודתו היתה שלא על מנת לקבל פרס, ופרס מלשון פרוסה הוא ענין של [[הארה]] וגילוי בלבד{{הערה|[[לקוטי תורה]] תזריע כ, ב}}, ואדמו"ר הריי"צ שלא עבד על מנת לקבל פרס קשור עם העצם שלמעלה מהארות וגילויים, וכיון שה[[עצמות]] הוא בעולם למטה שכמבואר ב[[חסידות]] נעשית בו כללות העבודה, לכן נמצא גם הרבי כאן למטה! וסיים הרבי שאדמו"ר הריי"צ "שליט"א (= שיחיה לימים טובים אמן) – יוליכנו לגאולה האמיתית והשלימה"{{הערה|שיחת אחרון של פסח תש"י (נדפס בתורת מנחם – התוועדויות ח"א ע' 106)}}.


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==