פנחס מנחם אלתר: הבדלים בין גרסאות בדף

(←‏מאזין לקול הרבי: קיצוץ נוסף)
שורה 19: שורה 19:
== מאזין לקול הרבי ==
== מאזין לקול הרבי ==


היה זה בשנות הלמ"דים.<REF>סיפור זה מאת מפי הרב ישראל צבי גליצנשטיין</REF>הרבי אמר התוועדות קצרה, בה אמר [[מאמר]] [[חסידות]] ושתי שיחות קודש. אחת מהן היתה חריפה, בעניין 'מיהו יהודי', ונאמרה בכאב לב (והיה מובן ש[[הרבי]] מתכוון ל[[אגודת ישראל]]). ב[[שבת קודש]] בצהריים שוחחו שנים מ[[אנ"ש]]<REF>הנ"ל עם ידידו הרב אליעזר ליכטנשטיין .</REF> וחשבו מה הם יכולים לפעול בנידון. גמלה בליבם החלטה - שבמוצאי [[שבת קודש]] יגשו יחדיו לביתו של הגאון רבי פנחס מנחם וישמיעו לו קלטת מהשיחה אודות 'מיהו יהודי'.
היה זה בשנות הלמ"דים.<REF>סיפור זה מאת מפי הרב ישראל צבי גליצנשטיין</REF>הרבי אמר התוועדות קצרה, בה אמר [[מאמר]] [[חסידות]] ושתי שיחות קודש. אחת מהן היתה חריפה, בעניין 'מיהו יהודי', ונאמרה בכאב לב (והיה מובן ש[[הרבי]] מתכוון ל[[אגודת ישראל]]). שנים מ[[אנ"ש]]<REF>הנ"ל עם ידידו הרב אליעזר ליכטנשטיין.</REF> החליטו לגשת לביתו של רבי פנחס מנחם ולהשמיע לו קלטת מהשיחה.


במוצאי [[שבת קודש]] הגיעו לביתו וסיפרו לו על השיחה, בהציעם לשמוע בעצמו את השיחה מטייפ. הוא השיב בחיוב, והאזין בקשב רב לשיחה מתוך הקלטת. באמצע קם מכסאו והסתובב בחדרו לכאן ולכאן. כשקיבל שיחת טלפון ביקש לעצור את ה'טייפ' וכשסיים לשוחח, ביקש להפעיל שוב את המכשיר.
הם הגיעו לביתו וסיפרו לו על השיחה, בהציעם לשמוע בעצמו את השיחה מטייפ. הוא השיב בחיוב, והאזין בקשב רב לשיחה מתוך הקלטת. באמצע קם מכסאו והסתובב בחדרו לכאן ולכאן. כשקיבל שיחת טלפון ביקש לעצור את ה'טייפ' וכשסיים לשוחח, ביקש להפעיל שוב את המכשיר.


לאחר שסיים לשמוע את השיחה אמר להם שישוחח בעניין זה (עוד במוצאי [[שבת-קודש]]) עם הרב חודוקוב. אחר-כך ניגש לארון הספרים ואמר: יש לי חסידישע ספרים והצביע על '[[תניא]]', '[[ליקוטי תורה]]', '[[תורת שמואל]]', ועוד. וכך נפרדו בלבביות. עם צאת השבת בניו-יורק טלפנו ה[[חסיד]]ים ל'מזכירות' ומסרו [[דו"ח]] על כל הנ"ל. [[הרבי]] ביקש למסור לחסידים הנ"ל: "מדוע לא נתנו לו לשמוע את המאמר?".
לאחר שסיים לשמוע את השיחה אמר להם שישוחח בעניין זה (עוד במוצאי [[שבת-קודש]]) עם הרב חודוקוב. אחר-כך ניגש לארון הספרים ואמר: יש לי חסידישע ספרים והצביע על '[[תניא]]', '[[ליקוטי תורה]]', '[[תורת שמואל]]', ועוד. וכך נפרדו בלבביות. עם צאת השבת בניו-יורק טלפנו ה[[חסיד]]ים ל'מזכירות' ומסרו [[דו"ח]] על כל הנ"ל. [[הרבי]] ביקש למסור לחסידים הנ"ל: "מדוע לא נתנו לו לשמוע את המאמר?".


למחרת טילפנו החסידים אליו ושאלו את רבי פנחס מנחם: מכיוון ש[[הרבי]] אמר בהתוועדות גם [[מאמר חסידות]], האם הוא מעוניין לשמוע את ה[[מאמר]]? הוא השיב בחיוב וקבע שנבוא למחרת בשעה 2 בצהריים. וכך היה, הוא האזין בכובד ראש למאמר ה[[חסידות]]. בסיום ביקש שכשה[[מאמר]] יופיע בדפוס - שנואיל להביא לו העתק אחד.
למחרת טילפנו החסידים אליו ושאלו את רבי פנחס מנחם: מכיוון ש[[הרבי]] אמר בהתוועדות גם [[מאמר חסידות]], האם הוא מעוניין לשמוע את ה[[מאמר]]? הוא השיב בחיוב וקבע שיבואו למחרת בשעה 2 בצהריים. וכך היה, הוא האזין בכובד ראש למאמר ה[[חסידות]]. בסיום ביקש שכשה[[מאמר]] יופיע בדפוס להביא לו העתק אחד.


שבועיים לאחר מכן התקיימה [[התוועדות]] נוספת במתכונת דומה (מאמר ושתי שיחות), כששיחה אחת עסקה ב'מיהו יהודי'. שוב הגיעו אליו החסידים בתיאום טלפוני מראש והוא האזין לכל ההתוועדות.
שבועיים לאחר מכן התקיימה [[התוועדות]] נוספת במתכונת דומה (מאמר ושתי שיחות), כששיחה אחת עסקה ב'מיהו יהודי'. שוב הגיעו אליו החסידים בתיאום טלפוני מראש והוא האזין לכל ההתוועדות.
39,916

עריכות