1,752
עריכות
(הוספת ערך) |
אין תקציר עריכה |
||
(3 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
שורה 22: | שורה 22: | ||
'''ט:''' נְפוּגוֹתִי וְנִדְכֵּיתִי עַד מְאֹד שָׁאַגְתִּי מִנַּהֲמַת לִבִּי. | '''ט:''' נְפוּגוֹתִי וְנִדְכֵּיתִי עַד מְאֹד שָׁאַגְתִּי מִנַּהֲמַת לִבִּי. | ||
'''י:''' | '''י:''' ה' נֶגְדְּךָ כָל תַּאֲוָתִי וְאַנְחָתִי מִמְּךָ לֹא נִסְתָּרָה. | ||
'''יא:''' לִבִּי סְחַרְחַר עֲזָבַנִי כֹחִי וְאוֹר עֵינַי גַּם הֵם אֵין אִתִּי. | '''יא:''' לִבִּי סְחַרְחַר עֲזָבַנִי כֹחִי וְאוֹר עֵינַי גַּם הֵם אֵין אִתִּי. | ||
שורה 34: | שורה 34: | ||
'''טו:''' וָאֱהִי כְּאִישׁ אֲשֶׁר לֹא שֹׁמֵעַ וְאֵין בְּפִיו תּוֹכָחוֹת. | '''טו:''' וָאֱהִי כְּאִישׁ אֲשֶׁר לֹא שֹׁמֵעַ וְאֵין בְּפִיו תּוֹכָחוֹת. | ||
'''טז:''' כִּי לְךָ ה' הוֹחָלְתִּי אַתָּה תַעֲנֶה | '''טז:''' כִּי לְךָ ה' הוֹחָלְתִּי אַתָּה תַעֲנֶה ה' אֱ-לֹהָי. | ||
'''יז:''' כִּי אָמַרְתִּי פֶּן יִשְׂמְחוּ לִי בְּמוֹט רַגְלִי עָלַי הִגְדִּילוּ. | '''יז:''' כִּי אָמַרְתִּי פֶּן יִשְׂמְחוּ לִי בְּמוֹט רַגְלִי עָלַי הִגְדִּילוּ. | ||
שורה 44: | שורה 44: | ||
'''כ:''' וְאֹיְבַי חַיִּים עָצֵמוּ וְרַבּוּ שֹׂנְאַי שָׁקֶר. | '''כ:''' וְאֹיְבַי חַיִּים עָצֵמוּ וְרַבּוּ שֹׂנְאַי שָׁקֶר. | ||
'''כא:''' וּמְשַׁלְּמֵי רָעָה תַּחַת טוֹבָה יִשְׂטְנוּנִי תַּחַת | '''כא:''' וּמְשַׁלְּמֵי רָעָה תַּחַת טוֹבָה יִשְׂטְנוּנִי תַּחַת רָדְפִי טוֹב. | ||
'''כב:''' אַל תַּעַזְבֵנִי ה' | '''כב:''' אַל תַּעַזְבֵנִי ה' אֱ-לֹהַי אַל תִּרְחַק מִמֶּנִּי. | ||
'''כג:''' חוּשָׁה לְעֶזְרָתִי | '''כג:''' חוּשָׁה לְעֶזְרָתִי ה' תְּשׁוּעָתִי. | ||
}} | }} | ||
'''תהילים | '''תהילים ל"ח''' הוא המזמור השלושים ושמונה ב[[ספר תהילים]]. מזמור זה נכתב על ידי [[דוד המלך]], והוא תפילה על אריכת ה[[גלות]]. המזמור נפתח במילים "מזמור לדוד להזכיר". | ||
על פי תקנת [[הבעל שם טוב]] לומר [[פרק אישי]] בהתאם למספר שנות חיי האדם, נוהגים לומר מזמור זה החל | על פי תקנת [[הבעל שם טוב]] לומר [[פרק אישי]] בהתאם למספר שנות חיי האדם, נוהגים לומר מזמור זה החל מ[[יום הולדת]] ה-37, ועד ל[[יום הולדת|יום ההולדת]] ה-38. | ||
== תוכן המזמור == | == תוכן המזמור == | ||
ב[[תהילים אוהל יוסף יצחק]] מופיע בכותרת המזמור: "תפילה לכל יחיד להתפלל על אריכות | ב[[תהילים אוהל יוסף יצחק]] מופיע בכותרת המזמור: "תפילה לכל יחיד להתפלל על אריכות ה[[גלות]] וכל יחיד שהוא בצרה עליו להתפלל זה המזמור לכך אמר להזכיר וממוצא המזמור נשמע מוסרים רבים". | ||
'''* פסוקים א'-ט':''' המשורר מתאר את חוליו. | '''* פסוקים א'-ט':''' המשורר מתאר את חוליו. | ||
שורה 65: | שורה 65: | ||
== ביאור רבותינו נשיאנו == | == ביאור רבותינו נשיאנו == | ||
[[אדמו"ר הזקן]] מבאר, ש[[נשמות ישראל]] נקראו "ראש", ש"ישראל" זה אותיות "לי ראש", שכל הנבראים נבראו מבחינת הדיבור של הקב"ה, אך [[נשמות ישראל]] נעלים מכל, ונמשכו מבחינת מחשבה. | [[אדמו"ר הזקן]] מבאר{{הערה|ספר המאמרים אדמו"ר הזקן תקס"ג, חלק ב', עמ' תק"ו ואילך}}, ש[[נשמות ישראל]] נקראו "ראש", ש"ישראל" זה אותיות "לי ראש", שכל הנבראים נבראו מבחינת הדיבור של הקב"ה, אך [[נשמות ישראל]] נעלים מכל, ונמשכו מבחינת מחשבה. | ||
וזה ביאור הפנימי של "כי עוונתי עברו ראשי": כאשר יהודי מתבונן ב[[אלוקות]], אז הוא נמצא בבחינת ראש, ולכן גם יאהב את ה'. וכמו שמבואר ב[[חסידות]], שהציווי "ואהבת את ה' אלוקיך", אינו על עצם האהבה, אלא על התבוננות המביאה לידי [[אהבת ה']]. ולכן נשאלת השאלה: למה הציווי נאמר בלשון "ואהבת" ולא "והתבוננת"? והביאור בזה: בגלל ש"נשמות ישראל עלו במחשבה" ונקראים בנים לה', אזי יש לכם כבר אהבה טבעית להקב"ה, כמו אהבה בין הבן לאב, רק שהבן צריך לגלה את זה בהעלם, וכך [[נשמות ישראל]], כשהם מתבוננים ב[[גדולת ה']] הם זוכים להגיע לידי [[אהבת ה']], ולכן נאמר דווקא "ואהבת" ולא "והתבוננת", שאנו רק צריכים לגלות את האהבה על ידי [[התבוננות]], ולא להוליד אהבה חדשה. | וזה ביאור הפנימי של "כי עוונתי עברו ראשי": כאשר יהודי מתבונן ב[[אלוקות]], אז הוא נמצא בבחינת ראש, ולכן גם יאהב את ה'. וכמו שמבואר ב[[חסידות]], שהציווי "ואהבת את ה' אלוקיך", אינו על עצם האהבה, אלא על התבוננות המביאה לידי [[אהבת ה']]. ולכן נשאלת השאלה: למה הציווי נאמר בלשון "ואהבת" ולא "והתבוננת"? והביאור בזה: בגלל ש"נשמות ישראל עלו במחשבה" ונקראים בנים לה', אזי יש לכם כבר אהבה טבעית להקב"ה, כמו אהבה בין הבן לאב, רק שהבן צריך לגלה את זה בהעלם, וכך [[נשמות ישראל]], כשהם מתבוננים ב[[גדולת ה']] הם זוכים להגיע לידי [[אהבת ה']], ולכן נאמר דווקא "ואהבת" ולא "והתבוננת", שאנו רק צריכים לגלות את האהבה על ידי [[התבוננות]], ולא להוליד אהבה חדשה. | ||
אך כאשר אדם עובר עבירות, נעשה אצלו העלם והסתר כך שמגיע ל[[טמטום הלב]] והמוח. והתיקון לזה, ש"אין עומדים להתפלל אלא מתוך כבד ראש", וכפירוש [[רש"י]] "הכנעה ושפלות", ויתבונן במצבו אליבא דנפשיה, יראה שעל ידי עוונותיו נגרם לו מצב של כובד ראש, ויבוא לידי הנכעה ושפלות, וכך יסור העלם והסתר מן נפשו האלוקית. | אך כאשר אדם עובר עבירות, נעשה אצלו העלם והסתר כך שמגיע ל[[טמטום הלב]] והמוח. והתיקון לזה, ש"אין עומדים להתפלל אלא מתוך כבד ראש", וכפירוש [[רש"י]] "הכנעה ושפלות", ויתבונן במצבו אליבא דנפשיה, יראה שעל ידי עוונותיו נגרם לו מצב של כובד ראש, ויבוא לידי הנכעה ושפלות, וכך יסור העלם והסתר מן נפשו האלוקית{{הערה|מאמר ד"ה כי תשא ה'תשי"ג}}. | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
שורה 75: | שורה 75: | ||
{{מזמורי ספר התהלים}} | {{מזמורי ספר התהלים}} | ||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:תהלים|לח]] | [[קטגוריה:תהלים|לח]] |
עריכות