פולמוס העירוב בקראון הייטס: הבדלים בין גרסאות בדף

[[קובץ:עירוב קראון הייטס.jpg|שמאל|ממוזער|220px|מכתב הרבנים נגד הקמת עירוב בשכונה]]

'''פולמוס [[עירוב תחומין]] ב[[קראון הייטס]]''' הוא דיון הלכתי אודות האפשרות העקרונית להקים עירוב שיתיר טלטול בשבת גם בשכונה הגובלת עם רחובות ראשיים הנחשבים לרוב הדעות כ[[מבוי מפולש]] ל[[רשות הרבים]].

==רקע העירוב ב[[קראון הייטס|שכונה]]==

במשך השנים, הדבר היה ידוע ומפורסם בקהילות מסודרות של ותיקי אנ"ש בחו"ל (בעיקר בארה"ב וקנדה), שמצד סיבות מסויימות הרבי אינו תומך בהקמת ובתיקון עירובין,

וכך היה המנהג הרווח - שגם במקומות בהם הותקן עירוב, היראים והמקפידים מאנ"ש במקומות אלו לא השתמשו בעירוב{{הערה|יש לציין שאין אנו דנים בנוגע למקומות קיץ וכדו', שהמציאות שונה קצת, ואין כאן המקום לזה}}.

יש הטוענים שבשכונת קראון הייטס אין כל אפשרות לעשות עירוב, בגלל שדירת איסטערן פארקוויי, שרוחבה יותר ממאה אמה, אורכה כחמשה קילומטרים, והיא חוצה לאורכה כשלושים רחובות קטנים וגדולים. יש הטוענים, כי בעורק תחבורה ראשי זה, שעשרות אלפים גרים לאורכו, רבים מתושבי הרחובות הסמוכים חוצים אותו, עשרות אלפי מכוניות חולפות בו מידי יום, וממוקמות בו חמש תחנות של הרכבת התחתית שעוצרת יותר מאלף פעמים ביום – מן הסתם עוברים בו 600 אלף איש, וממילא הם טוענים שזהו רשות הרבים לכל הדיעות.  

הסמכות לעשיית עירוב נתונה לרבני המקום, ומכיוון שרבני השכונה לא קיבלו את ההצעה להקים עירוב בקראון הייטס, ופסקו שה'עירוב' שהוקם – אינו נחשב 'עירוב' כלל וכלל, הרי כל האמור לעיל הוא לעיון ופלפול בלבד, ולמעשה אין שום היתר לטלטל בשבת בשכונת קראון הייטס.

בשנת [[תשע"ו]] כמה בחורים נטלו "יוזמה" והם טענו שהם מרגישים 'מוגבלים' ו'כבולים' עקב האיסור לטלטל בשבת, החלו לדחוף את רעיון הקמת ה'עירוב' בשכונה.

הם שלחו נציג ל[[רבני השכונה]] בבקשה לבחון את האפשרות להקים עירוב בשכונה. לאחר בירור מעמיק ובירור דעתו של הרבי בנידון – הגיעו חברי הבד"צ למסקנה שלפי מצב הדברים אין אפשרות להקים את העירוב בקראון הייטס.

כאשר הבינו שרבני השכונה אוסרים את הקמת ה[[עירוב]], החליטו 'לצפצף' על הרבנים, ולהקים עירוב ללא אישור רבני השכונה. כנראה שגם הם הבינו שאם יפרסמו שהם סומכים על רב שמתגורר מחוץ לשכונה, הם יעשו צחוק מעצמם – לכן לקחו רב בית כנסת משכונה סמוכה, ושיכנעו אותו להקים את העירוב 'לטובת השכונה', וכך רקחו את סערת העירוב בקראון הייטס{{הערה|אחד מרבני השכונה התבטא בחריפות ואמר כי בצעד זה הם מתנהגים כמו הרפורמים והקונסרבטיבים, שאינם מרגישים מחוייבים לפסק ההלכה והמסורה העוברת מדור לדור ויוצרים הלכות וכללים חדשים}}.

==דעת [[הרבי]] בנושא==

* '''ממכתב להרב פנחס ווברמן, (מיאמי) {{הערה|ג' תמוז תשכ"ב}}''':{{ציטוטון|…לכתבו על דבר עירוב בעיר, כיון שהלכות רבות בזה – הרי מבלי השתתפות רב בקי בהל' אלו ביחוד אין לעשות בזה}} {{הערה|אגרות קודש חכ"ב אג' ח'תנז}}

* '''ממכתב להרב יוסף דוד מאשקאוויטש שחיבר קונטרס תיקון עירובין וכתב לרבי שעשו בפועל כהצעתו {{הערה|א' דראש חודש אדר תשי"ח}}''':{{ציטוטון| …ברור לדעתי מוחלטת ותקיפה – שאין להדפיס, וגם לא לפרסם באופן אחר, שגמר הענין ותיקן העירוב (על כל פנים לפי דעתו). ומה שכתב בסיומו דהקונטרס תועלת הפרסום – בכדי להציל אף אלו דלאיסורא מכווני וכש"ס (נזיר כג, א), בודאי גם כת"ר משער כמה מאלו המזידים – לומדים או אפילו רק יודעים על דבר ספרים וקונטרסים כאלו, מה שאין כן בהנוגע לשומרי תורה ומצוות, שעליהם דוקא אמרו חכמינו ז"ל דמורי היתרא לנפשייהו (באם רק ימצא איזה יסוד ואמתלא שיהי') שעלול פרסום הדבר להביא אותם עד לפרצות כו'. ולאחרי הפרסום יהי' הענין בגדר לא יוכל לתיקון, אפילו אם ירצה.

– האזהרה רבה שבפתיחת הקונטרס – כבר ראו במוחש, שאין זה מועיל בדבר הנדפס ומתפרסם, כיון שבעוה"ר רווחת השיטה דבהיתרא ניחא. ובפרט במדינה זו, אשר ה"רע-בנים" עומדים על משמרתם – משמרת לעומת ה' ולעומת תורתו – לפרוץ חומת הדת והיהדות. {{הערה|אגרות קודש חט"ז אג' ו'פד}}}}

* '''ממכתב להרב גבריאל ציננער (ימי אלול תשמ"ב)''': {{ציטוטון|בנוגע לעירובין, ידועים ב' הקצוות: א) מצוה לחזור כו' ומברך עליו, ולאידך – אפילו בדור צדיק כפשוט – צריך להיות שיור שלא תשתכח כו', ובדורנו זה על אחת כמה וכמה. ולכן, לפענ"ד, על הרבנים היודעים תנאי המקום – להחליט מה מכריע במקום פלוני – לעשות או לא. פשוט – שבמקום שישנו – צריך להיות השתדלות וכו' שיהי' כדין, ואשרי חלקם דמזכי הרבים, ואלמלי שמרו שבת א' כו' אבל פני' וקריאה בזה מצדי, הרי צריך להיות בהקדמה (על פי הנ"ל) שבאם העירוב נעשה על פי וגם ברצון חכמים וכו' – (דאין מדינה זו כפולין לפנים וכו') ומכמה טעמים חשש שעל ידי זה יצא שכרו כו'. וק"ל.}}