מיכאל דבורקין: הבדלים בין גרסאות בדף

שורה 23: שורה 23:


===ארצות הברית===
===ארצות הברית===
ב[[י"ח אדר]] [[תש"ז]] עבר ל[[ארצות הברית]] וגר ב-[[770]]. נפטר בערב חג ה[[שבועות]] [[תש"ט]]. טרם פטירתו, ביקש הרב דבורקין לברך "שהחיינו" על פרי חדש (דובדבן), ואח"כ ביקש מאחד הבחורים לספר אותו לכבוד החג. אח"כ טבל במקווה טהרה, ובצאתו נשכב על ספסל, וכך יצאה נשמתו בטהרה.  הפטירה הייתה בשעה 3:00 אחה"צ בערב החג. [[הרבי]] דאג אישית לצרכי הלוויתו וקבורתו של ר' מיכאל על מנת שהקבורה תהיה עוד לפני כניסת החג (מסופר {{הערה|חסידים הראשונים עמוד 256}} מפי הרב גרונר שהרופא לא הסכים לחתום על אישור קבורה לפני שיעשו צילום רנטגן, עד שהרבי הבטיח לו את העולם הבא שלו עם שטר ועדים!) ואכן הרב דבורקין נטמן עוד בערב החג בחלקת חב"ד בבית העלמין מונטיפיורי {{הערה|ע"פ :התקשרות", גליון 1501, עמ' 28}}.
בחורף [[תש"ז]] קיבל ר' מיכאל את רשותו של [[הרבי הריי"צ]] לנסוע ל[[ניו יורק]] להתראות עמו. ב[[ל' שבט]] נסע ר' מיכאל מארץ ישראל{{הערה|'הרב אשכנזי', ב, ע' 10–11.}}, וב[[י"ח אדר]] הגיע ל[[ארצות הברית]]. בהוראת הרבי הריי"צ נותר בארה"ב{{הערה|'הרב אשכנזי', ב, ע' 11.}}, וגר ב־[[770]]. נפטר בערב חג ה[[שבועות]] [[תש"ט]]. טרם פטירתו, ביקש הרב דבורקין לברך "שהחיינו" על פרי חדש (דובדבן), ואח"כ ביקש מאחד הבחורים לספר אותו לכבוד החג. אח"כ טבל במקווה טהרה, ובצאתו נשכב על ספסל, וכך יצאה נשמתו בטהרה.  הפטירה הייתה בשעה 3:00 אחה"צ בערב החג. [[הרבי]] דאג אישית לצרכי הלוויתו וקבורתו של ר' מיכאל על מנת שהקבורה תהיה עוד לפני כניסת החג (מסופר {{הערה|חסידים הראשונים עמוד 256}} מפי הרב גרונר שהרופא לא הסכים לחתום על אישור קבורה לפני שיעשו צילום רנטגן, עד שהרבי הבטיח לו את העולם הבא שלו עם שטר ועדים!) ואכן הרב דבורקין נטמן עוד בערב החג בחלקת חב"ד בבית העלמין מונטיפיורי {{הערה|ע"פ: "התקשרות", גליון 1501, עמ' 28}}.


כשר' מיכאל היה בארצות הברית, היה יושב בישיבה ובוהה בתקרה, נתון בהרהוריו. הוא היה יושב כך ימים ארוכים והבחורים שישבו ולמדו כשהוא 'חלם', היו לפעמים מקניטים אותו. יום אחד שמע ר' מיכאל את אחד הבחורים לומד פשט ב'[[לקוטי תורה]]' בצורה לא-נכונה, ולפתע קפץ ממקומו ומיהר לתקן את דבריו. כל הלומדים השתתקו בתדהמה. עד אז, אף אחד לא האמין שהוא מקשיב לנעשה מסביב.
כשר' מיכאל היה בארצות הברית, היה יושב בישיבה ובוהה בתקרה, נתון בהרהוריו. הוא היה יושב כך ימים ארוכים והבחורים שישבו ולמדו כשהוא 'חלם', היו לפעמים מקניטים אותו. יום אחד שמע ר' מיכאל את אחד הבחורים לומד פשט ב'[[לקוטי תורה]]' בצורה לא-נכונה, ולפתע קפץ ממקומו ומיהר לתקן את דבריו. כל הלומדים השתתקו בתדהמה. עד אז, אף אחד לא האמין שהוא מקשיב לנעשה מסביב.
משתמש אלמוני