31,501
עריכות
אין תקציר עריכה
מאין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
ב[[עמק המלך]]{{הערה|שער א - פרק לא}} מבואר: "אות הדלית, נקודתה [היוד] נתפשטה לרחבה, וישבה בגבולה, ואחר כך נתרבה אורה וירד ממנה, מסוף רוחב הקו הראשון, קו שני למטה דרך ישר. ואם תאמר למה נתפשט השני באופן זה, ולא נתארך כמו הג' וכמו הב'. אלא היא הנותנת, להיות שראתה הצער שהיה לב' וג' שהאריכו ויצאו חוץ מגבולם והוצרכו להתכפל, לכן היא לא רצתה לצאת חוץ לגבולה, ואותו האור שהיה ראוי להתפשט למטה נתפשט מצדדיה בעצמה, ונתעבה יותר מקו של ב' ושל ג'". מבואר מכך כי בחינתה של האות הד' כמקבל היא מחשש ההתפשטות יותר מהצורך הנגרם לבחינת ההשפעה, שיכול להגרם מכך השפעה לחיצונים. לכן בחרה האות ד' בהנהגה של ביטול גמור שהיא ספירת המלכות. | ב[[עמק המלך]]{{הערה|שער א - פרק לא}} מבואר: "אות הדלית, נקודתה [היוד] נתפשטה לרחבה, וישבה בגבולה, ואחר כך נתרבה אורה וירד ממנה, מסוף רוחב הקו הראשון, קו שני למטה דרך ישר. ואם תאמר למה נתפשט השני באופן זה, ולא נתארך כמו הג' וכמו הב'. אלא היא הנותנת, להיות שראתה הצער שהיה לב' וג' שהאריכו ויצאו חוץ מגבולם והוצרכו להתכפל, לכן היא לא רצתה לצאת חוץ לגבולה, ואותו האור שהיה ראוי להתפשט למטה נתפשט מצדדיה בעצמה, ונתעבה יותר מקו של ב' ושל ג'". מבואר מכך כי בחינתה של האות הד' כמקבל היא מחשש ההתפשטות יותר מהצורך הנגרם לבחינת ההשפעה, שיכול להגרם מכך השפעה לחיצונים. לכן בחרה האות ד' בהנהגה של ביטול גמור שהיא ספירת המלכות. | ||
==קישורים חיצוניים== | |||
*הרב בנימין אפרים ביטון, '''[https://drive.google.com/file/d/1WFh-qhRBr-vJmDew3tBEqZVjznVEU-tA/view תוכנם וענינים של האותיות ג' וד']''', קובץ הערות וביאורים אהלי תורה גליון א'רמט פרשת פקודי תשפ"ד עמוד 13 | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:אותיות]] | [[קטגוריה:אותיות]] | ||