יהודה החסיד: הבדלים בין גרסאות בדף

יהודה החסיד (עריכה)

גרסה מ־09:17, 21 במרץ 2023

נוספו 1,437 בתים , 21 במרץ 2023

אין תקציר עריכה

חזותיקוד ויקי

להתראות

31,399

עריכות

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-{{למחיקה|סיבה=הקשר לחב"ד}}
+'''רבי יהודה החסיד''', היה אחד מגדולי הראשונים, בנו של רבי שמואל החסיד, נולד בסביבות שנת תת"ק ונפטר בתתקע"ז.
-'''רבי יהודה החסיד''', היה אחד מגדולי הראשונים, בנו של רבי [[שמואל החסיד]], נולד בסביבות שנת תתת"ק ונפטר בתתקע"ז.
-== דרגתו הנפלאה ==
+הקים ישיבה גדולה, בה למדו כמה מבעלי התוספות, כמו רבי פתחיה מרשנבורג ועוד.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16068&hilite=02791955-9014-4ad8-a615-a9c9b280b51f&st=%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C+%D7%94%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93 שמועסן מיט קונדער און מיט יוגנד.]}}. חיבר את ה"[[ספר חסידים]]". וכן ידוע על שם צוואתו המפורסמת המוזכרת בכובד ראש בכל ספרי הפוסקים ובפרט בספרי רבותינו נשיאינו.
-איתא ב[[תלמוד ירושלמי|ירושלמי]]<REF> שבת ספ"ו.</REF> על הפסוק "כעת יאמר ליעקב וגו'", שבלעם אמרו בחצי ימיו של עולם.
+== בדרגת נבואה ==
-[[הרמב"ם]] כותב בא' מאגרותיו – אגרת תימן<REF>פ"ג (קרוב לסופו).</REF> – שבלעם אמר זאת בשנת ב' אלפים תפ"ח, וזהו אמרו "כעת", שלאחרי משך זמן כזה, לאחרי שיעברו מספר שנים כזה, דהיינו בשנת ד' אלפים תתקע"ו<REF>כן הוא בשלשלת הקבלה (אף שאינו מתאים לחשבונו שם) ובקובץ תשובות הרמב"ם (ליפסיא, תרי"ט). אבל בסדר הדורות (ד"א תתקע"ב) מגי' – בשה"ק – שצ"ל תתקע"ב. וכן הוא גם בפי' של ר' יהודה אברצלוני על ספר יצירה (פ"ד (ע' 239)) וקה"ע בירושלמי שם – תתקע"ב. וי"א אשר בכתב יד אגרת זו נמצא תתק"ע. וצע"ג הגהת הסה"ד, וכן, בכלל, דעת המסופקים בגירסא הנכונה באגרת הרמב"ם, בה בשעה דמוכחי קראי דנבואת בלעם היתה בשנת הארבעים – (ולא ל"ח) – ליציאת מצרים, ז.א. בשנת ב' אלפים תפ"ח, ועל פי זה, "כעת" – הוא ד' אלפים תתקע"ו. ובמקום הכתוב אחרת עכצ"ל שהוא טעות המעתיק.</REF> – תחזור הנבואה בישראל.
+איתא ב[[תלמוד ירושלמי|ירושלמי]]{{הערה|1=שבת ספ"ו.}} על הפסוק "כעת יאמר ליעקב וגו'", שבלעם אמרו בחצי ימיו של עולם.
-[[הרבי]] הסביר, כי בסביבות זמן הנ"ל היוצא בשנת ד' אלפים תתקע"ו,  היה - בין השאר - רבי יהודה החסיד, עליו נאמר<REF> ראה תורת מנחם – התוועדויות חי"ג ע' 138. וש"נ.</REF> שאילו הי' בימי האמוראים הי' אמורא, אילו הי' בימי התנאים הי' תנא, ואילו הי' בימי הנביאים הי' נביא.<REF> תורת מנחם יז, שנת תשט"ז חלק שלישי, שיחת ש"פ בלק, י"ד תמוז ה'תשט"ז. ושם מביא רשימה של ראשונים עליהם ראוי לחול דברי הרמב"ם, עיי"ש.</REF>
+[[הרמב"ם]] כותב באחת מאגרותיו - אגרת תימן{{הערה|1=פ"ג (קרוב לסופו).}} - שבלעם אמר זאת בשנת ב' אלפים תפ"ח, וזהו אמרו "כעת", שלאחרי משך זמן כזה, לאחרי שיעברו מספר שנים כזה, דהיינו בשנת ד' אלפים תתקע"ו{{הערה|1=כן הוא בשלשלת [[הקבלה]] (אף שאינו מתאים לחשבונו שם) ובקובץ תשובות [[הרמב"ם]] (ליפסיא, תרי"ט). אבל בסדר הדורות (ד"א תתקע"ב) מגי' - בשה"ק - שצ"ל תתקע"ב. וכן הוא גם בפי' של ר' יהודה אברצלוני על ספר יצירה (פ"ד (ע' 239)) וקה"ע בירושלמי שם - תתקע"ב. וי"א אשר בכתב יד אגרת זו נמצא תתק"ע. וצע"ג הגהת הסה"ד, וכן, בכלל, דעת המסופקים בגירסא הנכונה באגרת הרמב"ם, בה בשעה דמוכחי קראי דנבואת בלעם הייתה בשנת הארבעים - (ולא ל"ח) - ליציאת מצרים, ז. א. בשנת ב' אלפים תפ"ח, ועל פי זה, "כעת" - הוא ד' אלפים תתקע"ו. ובמקום הכתוב אחרת עכצ"ל שהוא טעות המעתיק.}} - תחזור הנבואה בישראל.
+[[הרבי]] הסביר, כי בסביבות זמן הנ"ל היוצא בשנת ד' אלפים תתקע"ו, היה - בין השאר - רבי יהודה החסיד, עליו נאמר{{הערה|1=ראה תורת מנחם - התוועדויות חלק י"ג ע' 138. וש"נ.}} שאילו היה בימי האמוראים היה אמורא, אילו היה בימי התנאים היה תנא, ואילו היה בימי הנביאים היה נביא.{{הערה|1=תורת מנחם יז, שנת [[תשט"ז]] חלק שלישי, שיחת שבת פרשת בלק, י"ד תמוז ה'תשט"ז. ושם מביא רשימה של ראשונים עליהם ראוי לחול דברי הרמב"ם, עיי"ש.}}
 == צוואת רבי יהודה החסיד ==
@@ שורה 15: / שורה 16: @@
 [[הרבי]] הסביר כי בבחינה זו, הרי הוא כ[[אבות]] הקדושים, שיש לנו את פעולתם, אך אין לנו שייכות והשגה במדריגתם. כך גם הוראותיו של רבי יהודה החסיד סתומים ואין לנו הבנה בתורתו.
-הרבי רמז כי הוראותיו אלו הם מבחינת [[נבואה]], "טעמי ההוראות, '''ובחינת הנבואה שלו''', נשארו בהעלם."<REF> תורת מנחם יג, תשט"ו ח"א שיחת יום ג' פ' וישב, י"ט כסלו ה'תשט"ו, 139.</REF>
+הרבי רמז כי הוראותיו אלו הם מבחינת [[נבואה]], "טעמי ההוראות, '''ובחינת הנבואה שלו''', נשארו בהעלם."{{הערה|1=תורת מנחם יג, [[תשט"ו]] חלק א' שיחת יום ג' פרשת וישב, [[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] ה'תשט"ו, 139.}}
+===הוצאת מעות במוצאי שבת===
-== להוציא מעות במוצאי שבת ==
+בצוואת רבי יהודה החסיד כתוב לא להוציא מעות ב[[מוצאי שבת]].{{הערה|ראה ספר חסידים סקכ"א.}}
-בצוואת רבי יהודה החסיד כתוב לא להוציא מעות ב[[מוצאי שבת]].<REF> ראה ספר חסידים סקכ"א.</REF>
+[[אדמו"ר הרש"ב]] היה אומר לרבנית ב[[ערב שבת]], שאם זקוקה היא למעות, שתבקש עתה, כי ב[[מוצאי שבת]] לא יתן לה.
-[[אדמו"ר הרש"ב]] היה אומר לרבנית ב[[ערב שבת]], שאם זקוקה היא למעות, שתבקש עתה, כי במוצאי שבת לא יתן לה.
+[[הרבי]] אמר{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19845&hilite=68c292e2-936b-451a-9bbf-9b151154bbb9&st=%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94+%D7%94%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93&pgnum=300 תורת מנחם תשח"י עמ' 272 (300).]}} כי יש קצת פלא בהנהגתו זו, כי על אף שיש להתחשב בצוואתו של רבי יהודה החסיד, מובא שאין לדבר מזה בפירוש.{{הערה|1=ראה [[שו"ע]] יו"ד סו"ס קע"ט ובנ"כ.}}
-[[הרבי]] אמר<REF> [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19845&hilite=68c292e2-936b-451a-9bbf-9b151154bbb9&st=%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94+%D7%94%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93&pgnum=300 תורת מנחם תשח"י עמ' 272 (300)]</REF> כי יש קצת פלא בהנהגתו זו, כי על אף שיש להתחשב בצוואתו של רבי יהודה החסיד, מובא שאין לדבר מזה בפירוש.<REF> ראה [[שו"ע]] יו"ד סו"ס קע"ט ובנ"כ. וראה גם [[רשימות]] חוברת קפ ע'.</REF>
+במגבית [[צדקה]] שהתקיימה ב[[מוצאי שבת]] אמר הרבי, כי וודאי יהיו כאלו שירצו להתחשב בצוואת רבי יהודה החסיד, שלא לתת במוצאי שבת, ולכן סיפר מעשה:
-במגבית צדקה שהתקיימה ב[[מוצאי שבת]] אמר הרבי, כי וודאי יהיו כאלו שירצו להתחשב בצוואת רבי יהודה החסיד, שלא לתת במוצאי שבת, ולכן סיפר מעשה:
+באחד ממוצאי השבתות בעת שהותו של הרבי בוינה, ניגש [[הרבי]] לקופת [[צדקה]] ושלשל לתוכה מעות. ניגש אליו אברך חשוב, והוכיחו שמובא בכתבי [[האריז"ל]]{{הערה|ראה נגיד ומצוה (ב[[תפילת שחרית]]). [[שער הכוונות]] ענין [[תפילת ערבית]] דרוש א'. פע"ח שט"ו פ"א.}} שנתינת [[צדקה]] היא ביום דווקא ולא בלילה. כאשר הגיע אל חמיו [[אדמו"ר הריי"צ]] וסיפר לו על ה'פסק' שקיבל, אמר לו אדמו"ר הריי"צ: אותו אברך, מסתמא גם ביום אינו נותן צדקה.
-בעת שהותו בוינה, ניגש הרבי לקופת צדקה ושלשל לתוכה מעות. ניגש אליו אברך חשוב, והוכיחו שמובא בכתבי [[האריז"ל]]<REF> ראה נגיד ומצוה (ב[[תפלת שחרית]]).
+סיים הרבי: ישנם כאלו שנאחזים בענינים כגון אלו... הלוואי ויהיה זה הדבר היחיד שבו הוא עובר על כתבי האריז"ל וצוואת רבי יהודה החסיד.
-שער הכוונות ענין תפלת ערבית דרוש א'. פע"ח שט"ו פ"א.</REF> שנתינת צדקה היא ביום דווקא ולא בלילה. כאשר הגיע אל חמיו [[אדמו"ר הריי"צ]] וסיפר לו על ה'פסק' שקיבל, אמר לו אדמו"ר הריי"צ: אותו אברך, מסתמא גם ביום אינו נותן צדקה.
-סיים הרבי: ישנם כאלו שנאחסים בענינים כגון אלו... הלואי ובכן, הלוואי ויהיה זה
+===כניסה למגורים בבית חדש===
-הדבר היחיד שבו הוא עובר על כתבי האריז"ל וצוואת רבי יהודה החסיד.
+בקשר לדעה שהקפדת רבי יהודה החסיד שלא לגור בבית חדש חלה גם על צאצאיו, אמר הרבי{{הערה|ספר השיחות תשמ"ח חלק ב' עמוד 642.}} שיכניסו ילדים קטנים ו[[לימוד קריאת האותיות|ילמדו עמהם אל"ף-בי"ת]] או יאמרו עמהם פסוקים תורה (ופעם אחת כתב הרבי במענה פרטי שהתלמידים ילמדו שם כמה שעות{{הערה|תשורה מן כ"ז אדר תשפ"ג עמוד 15, מכתב מתאריך ד' אייר תשי"ט.}}.
+==קישורים חיצוניים==
+*'''[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/617330/jewish/-.htm קורות חייו של מחבר 'ספר חסידים']''' {{בית חבד}}
 {{הערות שוליים}}
-[[קטגוריה:אישים בחסידות חב"ד]]
+[[קטגוריה:ראשונים]]