2,827
עריכות
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
==מתן תורה ואילך== | ==מתן תורה ואילך== | ||
{{ערך מורחב|מתן תורה}} | {{ערך מורחב|מתן תורה}} | ||
ב[[יציאת מצרים]], מיד לאחר שעברו את רפידים, בחודש השלישי ליציאתם, הגיעו [[עם ישראל]] אל [[מדבר סיני]], כמו שכתוב: "בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי לְצֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם בַּיּוֹם הַזֶּה בָּאוּ מִדְבַּר סִינָי, וַיִּסְעוּ מֵרְפִידִים וַיָּבֹאוּ מִדְבַּר סִינַי וַיַּחֲנוּ בַּמִּדְבָּר וַיִּחַן שָׁם יִשְׂרָאֵל נֶגֶד הָהָר"{{הערה|[[שמות]] יט, א - ב.}}. במשך שהייתם למרגלות ההר ניתנה ה[[תורה]] ל[[בני ישראל]], והם נהיו לעם ה'. מאז, נקרא המעמד על שם ההר [[מעמד הר סיני]]. וכפי שאומרים [[חז"ל]] ב ב[[משנה]] הראשונה של[[פרקי אבות]]: {{ציטוטון|משה קיבל תורה מסיני}}. | ב[[יציאת מצרים]], מיד לאחר שעברו את רפידים, בחודש השלישי ליציאתם, הגיעו [[עם ישראל]] אל [[מדבר סיני]], כמו שכתוב: "בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי לְצֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם בַּיּוֹם הַזֶּה בָּאוּ מִדְבַּר סִינָי, וַיִּסְעוּ מֵרְפִידִים וַיָּבֹאוּ מִדְבַּר סִינַי וַיַּחֲנוּ בַּמִּדְבָּר וַיִּחַן שָׁם יִשְׂרָאֵל נֶגֶד הָהָר"{{הערה|שם=ויחן|1=[[שמות]] יט, א - ב.}}. במשך שהייתם למרגלות ההר ניתנה ה[[תורה]] ל[[בני ישראל]], והם נהיו לעם ה'. מאז, נקרא המעמד על שם ההר [[מעמד הר סיני]]. וכפי שאומרים [[חז"ל]] ב ב[[משנה]] הראשונה של[[פרקי אבות]]: {{ציטוטון|משה קיבל תורה מסיני}}. | ||
משה רבינו עלה להר למשך ארבעים יום וארבעים לילה{{הערה|[[דברים]] ט, ט.}}, ו[[חז"ל]] מגלים (על פי הפסוק{{הערה|[[תהלים]] סח, יט.}}: "עלית למרום") שאותה עליה להר היתה בעצם עליה ל[[שמים]]{{הערה|[[מדרש רבה]] [[שמות]], כח.}}, שכשעלה משה להר הרכין ה' את השמים על ההר{{הערה|[[אור החיים]] על [[שמות]] יט, ג.}}, ובסוף הארבעים יום חטאו שם ישראל ב[[חטא העגל]]. לאחר החטא, נבנה למרגלותיו ה[[משכן]], ושם גם נפטרו [[נדב ואביהוא]] בעת [[חנוכת המשכן]] כשהקריבו [[קטורת]] שלא כדין {{הערה|כמו שכתוב ב[[במדבר]] ג, ד: "וַיָּמָת נָדָב וַאֲבִיהוּא לִפְנֵי יְהוָה בְּהַקְרִבָם אֵשׁ זָרָה לִפְנֵי יְהוָה בְּמִדְבַּר סִינַי".}}. שנה לאחר מכן ציוה שם ה' על [[מצוה|מצוות]] [[קרבן|הקרבת]] [[קרבן|קרבן פסח]]{{הערה|[[במדבר]] ט, א.}}, ואחריו על [[פסח שני]]{{הערה|[[במדבר]] ט,ט.}}. כמו כן נצטוה שם משה למנות את עם ישראל{{הערה|[[במדבר]] א, א - ב.}}. [[יתרו]] בא אל משה בעת שהותו בהר, ושם מינה משה על פי עצתו [[עצת יתרו|שרי אלפים, שרי מאות, ושרי עשרות]] ל[[שופטים]] ב[[סנהדרין]]{{הערה|[[דברים]] א - ו ורש"י.}}. | משה רבינו עלה להר למשך ארבעים יום וארבעים לילה{{הערה|[[דברים]] ט, ט.}}, ו[[חז"ל]] מגלים (על פי הפסוק{{הערה|[[תהלים]] סח, יט.}}: "עלית למרום") שאותה עליה להר היתה בעצם עליה ל[[שמים]]{{הערה|[[מדרש רבה]] [[שמות]], כח.}}, שכשעלה משה להר הרכין ה' את השמים על ההר{{הערה|[[אור החיים]] על [[שמות]] יט, ג.}}, ובסוף הארבעים יום חטאו שם ישראל ב[[חטא העגל]]. לאחר החטא, נבנה למרגלותיו ה[[משכן]], ושם גם נפטרו [[נדב ואביהוא]] בעת [[חנוכת המשכן]] כשהקריבו [[קטורת]] שלא כדין {{הערה|כמו שכתוב ב[[במדבר]] ג, ד: "וַיָּמָת נָדָב וַאֲבִיהוּא לִפְנֵי יְהוָה בְּהַקְרִבָם אֵשׁ זָרָה לִפְנֵי יְהוָה בְּמִדְבַּר סִינַי".}}. שנה לאחר מכן ציוה שם ה' על [[מצוה|מצוות]] [[קרבן|הקרבת]] [[קרבן|קרבן פסח]]{{הערה|[[במדבר]] ט, א.}}, ואחריו על [[פסח שני]]{{הערה|[[במדבר]] ט,ט.}}. כמו כן נצטוה שם משה למנות את עם ישראל{{הערה|[[במדבר]] א, א - ב.}}. [[יתרו]] בא אל משה בעת שהותו בהר, ושם מינה משה על פי עצתו [[עצת יתרו|שרי אלפים, שרי מאות, ושרי עשרות]] ל[[שופטים]] ב[[סנהדרין]]{{הערה|[[דברים]] א - ו ורש"י.}}. | ||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
==קדושתו== | ==קדושתו== | ||
{{ערך מורחב|הר סיני בימות המשיח}} | |||
לפני מתן תורה, בשלושת ימי ההגבלה, הצטוו עם ישראל להתרחק מההר וה' הזהיר את משה: "הִשָּׁמְרוּ לָכֶם עֲלוֹת בָּהָר וּנְגֹעַ בְּקָצֵהוּ כָּל הַנֹּגֵעַ בָּהָר מוֹת יוּמָת". אך לאחר סיום מעמד מתן תורה פקעה ממנו קדושתו, ככתוב: "בִּמְשֹׁךְ הַיֹּבֵל הֵמָּה יַעֲלוּ בָהָר"{{הערה|שמות יט, יב - יג ופירוש [[רש"י]]}}. [[הרבי]] מסביר שקדושתו המיוחדת של ההר היתה מפאת גילוי ה' עליו, כי אז "וירד ה' על הר-סיני" וגילוי כל-כך נעלה המשיך קדושה גם בגשמיותו. אבל דוקא מכיון שהגילוי היה כל-כך נעלה הוא היה חד-פעמי בלבד, ו"במשוך היובל" – סימן לסילוק שכינה – פקעה ממנו קדושותו ונשאר כמקודם, חול{{הערה|לקוטי שיחות כרך כא עמודים 151 - 150. כרך כו עמוד 266.}}. אך למרות זאת אומר הרבי כי מוכרח הדבר שנתינת התורה על מקום זה היא גם מפאת מעלתו העצמית של ההר גם לפני מתן תורה{{הערה|ראו [[דבר מלכות בהר בחוקותי]].}}. כמו כן אומר הרבי שהיות ומתן תורה הוא ה"סיבה" לכל עניני התורה-ומצוות, שהם נצחיים, יקבל ההר את שכרו וייקבע ב[[ארץ ישראל]] יחד עם כל [[בית כנסת|בתי הכנסיות]]: {{ציטוטון|ויש-לומר, שעל-דרך-זה הוא גם בנוגע להר סיני, ואדרבה – במכל-שכן וקל-וחומר – להיותו ה"סיבה" לכל עניני התורה-ומצוות, שהם נצחיים (ראה תניא פרק כה: "יחוד זה למעלה הוא נצחי לעולם ועד, אלא שלמטה הוא תחת הזמן כו'" – בעולם הזה דוקא, עולם השינוי, מה-שאין-כן לעתיד לבוא – מצב שלמעלה משינוי). כולל גם השינוי שנעשה בהקדושה דהר סיני על-פי תורה – "במשוך היובל המה יעלו בהר" (יתרו יט, יג) – דלכאורה תמוה ביותר וביותר לומר שלעתיד-לבוא יישאר הר סיני במקומו עתה קרוב לרפידים וכו' ויישאר כן לנצח! ועל-כורחך-צריך-לומר שלעתיד לבוא יתבטל שינוי זה}}{{הערה|ראו ספר השיחות תשמ"ח כרך ב' עמ' 464; התוועדויות תנש"א כרך ג' עמ' 354.}}. | לפני מתן תורה, בשלושת ימי ההגבלה, הצטוו עם ישראל להתרחק מההר וה' הזהיר את משה: "הִשָּׁמְרוּ לָכֶם עֲלוֹת בָּהָר וּנְגֹעַ בְּקָצֵהוּ כָּל הַנֹּגֵעַ בָּהָר מוֹת יוּמָת". אך לאחר סיום מעמד מתן תורה פקעה ממנו קדושתו, ככתוב: "בִּמְשֹׁךְ הַיֹּבֵל הֵמָּה יַעֲלוּ בָהָר"{{הערה|שמות יט, יב - יג ופירוש [[רש"י]]}}. [[הרבי]] מסביר שקדושתו המיוחדת של ההר היתה מפאת גילוי ה' עליו, כי אז "וירד ה' על הר-סיני" וגילוי כל-כך נעלה המשיך קדושה גם בגשמיותו. אבל דוקא מכיון שהגילוי היה כל-כך נעלה הוא היה חד-פעמי בלבד, ו"במשוך היובל" – סימן לסילוק שכינה – פקעה ממנו קדושותו ונשאר כמקודם, חול{{הערה|לקוטי שיחות כרך כא עמודים 151 - 150. כרך כו עמוד 266.}}. אך למרות זאת אומר הרבי כי מוכרח הדבר שנתינת התורה על מקום זה היא גם מפאת מעלתו העצמית של ההר גם לפני מתן תורה{{הערה|ראו [[דבר מלכות בהר בחוקותי]].}}. כמו כן אומר הרבי שהיות ומתן תורה הוא ה"סיבה" לכל עניני התורה-ומצוות, שהם נצחיים, יקבל ההר את שכרו וייקבע ב[[ארץ ישראל]] יחד עם כל [[בית כנסת|בתי הכנסיות]]: {{ציטוטון|ויש-לומר, שעל-דרך-זה הוא גם בנוגע להר סיני, ואדרבה – במכל-שכן וקל-וחומר – להיותו ה"סיבה" לכל עניני התורה-ומצוות, שהם נצחיים (ראה תניא פרק כה: "יחוד זה למעלה הוא נצחי לעולם ועד, אלא שלמטה הוא תחת הזמן כו'" – בעולם הזה דוקא, עולם השינוי, מה-שאין-כן לעתיד לבוא – מצב שלמעלה משינוי). כולל גם השינוי שנעשה בהקדושה דהר סיני על-פי תורה – "במשוך היובל המה יעלו בהר" (יתרו יט, יג) – דלכאורה תמוה ביותר וביותר לומר שלעתיד-לבוא יישאר הר סיני במקומו עתה קרוב לרפידים וכו' ויישאר כן לנצח! ועל-כורחך-צריך-לומר שלעתיד לבוא יתבטל שינוי זה}}{{הערה|ראו ספר השיחות תשמ"ח כרך ב' עמ' 464; התוועדויות תנש"א כרך ג' עמ' 354.}}. | ||
==מעלתו== | ==מעלתו== | ||
| שורה 19: | שורה 20: | ||
עוד מובא בחז"ל{{הערה|{{היברובוקס||מדרש|14295||ללא|עמוד=443}} שוחר טוב סח, ט.}} שהר סיני במקורו הוא חלק מ[[הר המוריה]], והוא המקום עליו היתה [[עקדת יצחק]], ונתלש מ[[הר המוריה]] במיוחד בשביל [[מתן תורה]] עליו. | עוד מובא בחז"ל{{הערה|{{היברובוקס||מדרש|14295||ללא|עמוד=443}} שוחר טוב סח, ט.}} שהר סיני במקורו הוא חלק מ[[הר המוריה]], והוא המקום עליו היתה [[עקדת יצחק]], ונתלש מ[[הר המוריה]] במיוחד בשביל [[מתן תורה]] עליו. | ||
==הסיבה שניתנה התורה על הר== | |||
ב[[תורת החסידות]] מבוארת הכוונה בנתינת התורה על ההר: ההר והמישור שניהם מ[[אדמה]], אלא שההר מוגבה. כוונת נתינת התורה היתה ש[[בני ישראל]] יזככו ו'יעלו' את [[גשמיות]] העולם. דבר זה מרומז ב'הר', שהוא עפר, אך עם זה הוא גבוה, דבר המסמל את עליית החומר והזדככותו{{הערה|[[אדמו"ר הריי"צ]], ספר המאמרים [[ת"ש]] עמוד 114.}} כמו כן, [[לימוד התורה]] וידיעתה, וכן כללות [[עבודת השם]] – צריכים ליצור באדם הגבהת הלב, כדברי הפסוק {{ציטוטון|וַיִּגְבַּהּ לִבּוֹ בְּדַרְכֵי ה'}}{{הערה|[[דברי הימים]] ב, יז.}} והדבר ניכר במאמר [[רב יוסף]]{{הערה|[[מסכת פסחים]] סח.}} "{{מונחון|אי לאו האי יומא דקא גרים|לולא אותו היום}}, {{מונחון|כמה יוסף איכא בשוקא|כמה עוד 'יוסף' קיימים בשוק}}". עם זה, צריכים להיזהר מאוד שלא לבוא מהגבהה זו לידי [[גאווה]]. וזהו הפירוש הפנימי בפסוק "וַיִּחַן שָׁם יִשְׂרָאֵל נֶגֶד הָהָר"{{הערה|שם=ויחן}} – יש צורך בזהירות רבה לעמוד נגד הגאווה העלולה לבוא מלימוד ומידיעת התורה. וזהו גם מה שנאמר לאחר מכן "הַגְבֵּל אֶת הָהָר"{{הערה|[[פרשת יתרו]] יט, כג.}} – יש להגביל ולהגדיר את ההגבהה{{הערה|[[אדמו"ר הריי"צ]], ספר המאמרים [[תש"ג]] עמוד 136.}} | |||
== שמות ההר ומשמעותם == | == שמות ההר ומשמעותם == | ||