39,916
עריכות
אין תקציר עריכה
מ (←באגודת ישראל) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{בעריכה}} | {{בעריכה}} | ||
[[קובץ:מלצר.JPG|שמאל|ממוזער|250px|רבי איסר זלמן מלצר]] | [[קובץ:מלצר.JPG|שמאל|ממוזער|250px|רבי איסר זלמן מלצר]] | ||
הגאון רבי '''איסר זלמן מלצר''', | הגאון רבי '''איסר זלמן מלצר''', (ה' אדר ה'תר"ל - י בכסלו ה'[[תשי"ד]]) ראש ישיבת עץ חיים, רב, ומנהיג. תלמידו של רבי [[חיים מבריסק]] זצ"ל. | ||
== ביוגרפיה == | == ביוגרפיה == | ||
רבי איסר זלמן מלצר נולד בשנת תר"ל בעיר מיר שבפלך מינסק, לאביו ר' ברוך פרץ, שהיה רב גדול בתורה ויראת שמים. בן עשר התחיל ללמוד אצל רב העיר מיר ר' יום-טוב ליפמאן, מחבר ספר "מלבושי יום-טוב". הוא למד גם בישיבת מיר, שנחשבה אז לפרוזדור לישיבת וולוזין. בשנת תרמ"ד והוא בן 14, התחיל לימודיו בישיבת [[וולוז'ין]], שהייתה אז בשיא פריחתה, בראשותם של הנצי"ב (רבי נפתלי צבי יהודה ברלין), ורבי [[חיים סולובייצ'יק]]. | רבי איסר זלמן מלצר נולד בשנת תר"ל בעיר מיר שבפלך מינסק, לאביו ר' ברוך פרץ, שהיה רב גדול בתורה ויראת שמים. בן עשר התחיל ללמוד אצל רב העיר מיר ר' יום-טוב ליפמאן, מחבר ספר "מלבושי יום-טוב". הוא למד גם בישיבת מיר, שנחשבה אז לפרוזדור לישיבת וולוזין. בשנת [[תרמ"ד]] והוא בן 14, התחיל לימודיו בישיבת [[וולוז'ין]], שהייתה אז בשיא פריחתה, בראשותם של הנצי"ב (רבי נפתלי צבי יהודה ברלין), ורבי [[חיים סולובייצ'יק]]. | ||
שבע שנים למד רבי איסר זלמן מלצר, תרמ"ד-תרנ"ב בישיבת | שבע שנים למד רבי איסר זלמן מלצר, תרמ"ד-תרנ"ב בישיבת וולוז'ין, למעט שנה אחת שלמד בישיבת ראדין. | ||
בשנת תרנ"ב (1892) נשא לאישה את בילא הינדא, בתו של הלמדן הגביר ר' שרגא פייבל פראנק מקובנה, שהיה ממקורביו של רבי ישראל סאלאנטר ומפעילי תנועת המוסר. יחד עם גיסו ר' משה מרדכי אפשטיין בילה רבי איסר זלמן כשנתיים בבית חותנו בפרברה של קובנה, אלקסוט, שם הושפע מתנועת המוסר. בשנת תרנ"ד, והוא בגיל 24 שנה, נתמנה לריש מתיבתא בישיבת "כנסת ישראל" בסלובודקה, ומילא תפקידו זה - שלא היה קל בהתחשב עם חוש הביקורת של התלמידים והרבנים - בהצלחה. | בשנת תרנ"ב (1892) נשא לאישה את בילא הינדא, בתו של הלמדן הגביר ר' שרגא פייבל פראנק מקובנה, שהיה ממקורביו של רבי ישראל סאלאנטר ומפעילי תנועת המוסר. יחד עם גיסו ר' משה מרדכי אפשטיין בילה רבי איסר זלמן כשנתיים בבית חותנו בפרברה של קובנה, אלקסוט, שם הושפע מתנועת המוסר. בשנת תרנ"ד, והוא בגיל 24 שנה, נתמנה לריש מתיבתא בישיבת "כנסת ישראל" בסלובודקה, ומילא תפקידו זה - שלא היה קל בהתחשב עם חוש הביקורת של התלמידים והרבנים - בהצלחה. | ||
רבי איסר זלמן היה ממייסדי "ועד הישיבות" בווילנה, יחד עם [[החפץ חיים]] ורבי [[חיים עוזר | רבי איסר זלמן היה ממייסדי "ועד הישיבות" בווילנה, יחד עם [[החפץ חיים]] ורבי [[חיים עוזר גרודזינסקי]] זצ"ל, שהיה אתם בידידות עזה ושתף פעולה אתם בעבודה ציבורית. | ||
הוציא לאור מהדורה מוגהת של [[הרמב"ן]] על הש"ס. | הוציא לאור מהדורה מוגהת של [[הרמב"ן]] על הש"ס. | ||
| שורה 19: | שורה 19: | ||
במשך עשרים ושש שנים, תרנ"ז-תרפ"ג שמש כר"מ בסלוצק. אחרי המהפכה הסובייטית המשיך בפעולותיו בתור רב ור"מ, והיה למטרה לחיציהם של הייבסקציה, שאחת החלטתה לחסל כל מוסדות תורה. הוא הוכיח אומץ לב רב בהגנתו על הישיבה, ונאסר פעמים אחדות. אחרי שחרורו התחבא זמן מה בכפר הסמוך לסלוצק. לבסוף נאלץ לברוח על נפשו, | במשך עשרים ושש שנים, תרנ"ז-תרפ"ג שמש כר"מ בסלוצק. אחרי המהפכה הסובייטית המשיך בפעולותיו בתור רב ור"מ, והיה למטרה לחיציהם של הייבסקציה, שאחת החלטתה לחסל כל מוסדות תורה. הוא הוכיח אומץ לב רב בהגנתו על הישיבה, ונאסר פעמים אחדות. אחרי שחרורו התחבא זמן מה בכפר הסמוך לסלוצק. לבסוף נאלץ לברוח על נפשו, | ||
וב-תרפ"ג נמלט בחשאי דרך הגבול הפולני לקלצק, עיירה ששכנה ע"י הגבול הרוסי, ושאכסנה את ישיבת "עץ חיים" | וב-תרפ"ג נמלט בחשאי דרך הגבול הפולני לקלצק, עיירה ששכנה ע"י הגבול הרוסי, ושאכסנה את ישיבת "עץ חיים" בראשותה של חתנו הגאון רבי אהרן קוטלר, שעבר לשם עם חלק מן התלמידים. | ||
רבי איסר זלמן הגיד שיעורים בקלצק כשנתיים, וב-1925 עלה לארץ ישראל, שם נתמנה לר"מ בישיבת "עץ חיים" בירושלים, ושמש במשרה זו עד פטירתו בי' כסלו תשי"ד. | רבי איסר זלמן הגיד שיעורים בקלצק כשנתיים, וב-1925 עלה לארץ ישראל, שם נתמנה לר"מ בישיבת "עץ חיים" בירושלים, ושמש במשרה זו עד פטירתו בי' כסלו תשי"ד. | ||
| שורה 41: | שורה 41: | ||
בשנת [[תשי"ב]] עמלו עסקני [[אגודת ישראל]]{{הערת שוליים|בינהם ניתן למנות את הרב [[זלמן סורוצקין]], [[יצחק מאיר לוין]] ו[[מנחם פרוש]] (ראה בארוכה בספר "מקטוביץ' ועד ה' אייר" מאת הרב [[צבי ויינמן]].).}} בעידוד של הגאון רבי [[יצחק זאב סולובייצ'יק]]{{הערת שוליים|ראה 'הקרבניט', מוסף [[סוכות]] [[תש"ע]] לעיתון המבשר.}}להכשיל את מאבקו של [[הרבי]] למען [[חזית דתית מאוחדת]], וביקשו לכנס אסיפת [[מועצת גדולי התורה]] להעביר החלטה להתנגד לחזית ולא להשתתף בה. ר' איסר זלמן שידע על כוונתם התחמק בכל כוחו שלא להגיע לאסיפה על מנת לפוסלה{{הערת שוליים|אמנם לבסוף גברו העסקנים והחזית אכן לא התקיימה - לכאבו הגדול של הרבי.}}. | בשנת [[תשי"ב]] עמלו עסקני [[אגודת ישראל]]{{הערת שוליים|בינהם ניתן למנות את הרב [[זלמן סורוצקין]], [[יצחק מאיר לוין]] ו[[מנחם פרוש]] (ראה בארוכה בספר "מקטוביץ' ועד ה' אייר" מאת הרב [[צבי ויינמן]].).}} בעידוד של הגאון רבי [[יצחק זאב סולובייצ'יק]]{{הערת שוליים|ראה 'הקרבניט', מוסף [[סוכות]] [[תש"ע]] לעיתון המבשר.}}להכשיל את מאבקו של [[הרבי]] למען [[חזית דתית מאוחדת]], וביקשו לכנס אסיפת [[מועצת גדולי התורה]] להעביר החלטה להתנגד לחזית ולא להשתתף בה. ר' איסר זלמן שידע על כוונתם התחמק בכל כוחו שלא להגיע לאסיפה על מנת לפוסלה{{הערת שוליים|אמנם לבסוף גברו העסקנים והחזית אכן לא התקיימה - לכאבו הגדול של הרבי.}}. | ||
== תלמידיו == | |||
*הגאון רבי [[שלמה זלמן אוירבך]]. | |||
*חתנו הגאון רבי [[אהרן קוטלר]]. | |||
*רבי [[חי יצחק טברסקי]] האדמו"ר מרחמסטריבקא. | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||