שלמה זלמן ברוין: הבדלים בין גרסאות בדף

שורה 80: שורה 80:
כנראה באותו היום שנקבע עם הרבי, זכה הרב ברוין להיות ב[[יחידות]] אצל הרבי הקודם, וכך תיאר לנכדו הרב [[יוסף ישעיה ברוין]] את היחידות: נכנסתי ליחידות לרבי, אך בקושי הבנתי את דבריו, (כיון בשנים הללו היה קשה להבין את דברי הרבי), הרב [[ישראל ג'ייקובסון]], "תרגם" לי את דברי הרבי.
כנראה באותו היום שנקבע עם הרבי, זכה הרב ברוין להיות ב[[יחידות]] אצל הרבי הקודם, וכך תיאר לנכדו הרב [[יוסף ישעיה ברוין]] את היחידות: נכנסתי ליחידות לרבי, אך בקושי הבנתי את דבריו, (כיון בשנים הללו היה קשה להבין את דברי הרבי), הרב [[ישראל ג'ייקובסון]], "תרגם" לי את דברי הרבי.


כשיצאתי מהיחידות פגשתי אברך צעיר, עטור [[מגבעת קנייטש|מגבעת]] אפורה ולבוש חליפה קצרה, שנקרא אז הרמ"ש, לימים הרבי, שקרא לי ואמר לי "זיך דורכשמועסן אין לערנען", הרבי הרבה לצטט מזכרונו קטעים שונים מספרי שרק יצא לאור "שערים מצוינים בהלכה". והרבי כבר היה בקיא בהם בעל פה!
כשיצאתי מהיחידות פגשתי אברך צעיר, עטור [[מגבעת קנייטש|מגבעת]] אפורה ולבוש חליפה קצרה, שנקרא אז הרמ"ש, לימים הרבי, שקרא לי ואמר לי "זיך דורכשמועסן אין לערנען", הרבי הרבה לצטט מזכרונו קטעים שונים מספרי "שערים מצוינים בהלכה" שרק יצא לאור, והרבי כבר היה בקיא בהם בעל פה.


הרבי שאל לפי מה שכתבתי בספרי{{הערה|סימן ק"ע סק"א}} את דברי ה[[אריז"ל]] שאין להשאיר את הפיאות שיגדלו יותר ממקום הלחי התחתון והבאתי בזה גם את דברי ה[[צמח צדק]]{{הערה|שו"ת צמח צדק חיו"ד סימן צ"ג.}}, הרבי שאל אותי מדוע בחוגים שונים בין החרדים אין מקפידים על זה?{{הערה|בריבוי יחידות ובמכתבים הרבה הרבי  לחזור את דברי האריז"ל הללו, ושאל מה המקור לנהוג אחרת.}} עניתי לרבי: בחגוים מסוימים כשאין מקור, היה הרבי המקור.. הרבי חייך חיוך רחב..
הרבי שאל לפי מה שכתבתי בספרי{{הערה|סימן ק"ע סק"א}} את דברי ה[[אריז"ל]] שאין להשאיר את הפיאות שיגדלו יותר ממקום הלחי התחתון והבאתי בזה גם את דברי ה[[צמח צדק]]{{הערה|שו"ת צמח צדק חיו"ד סימן צ"ג.}}, הרבי שאל אותי מדוע בחוגים שונים בין החרדים אין מקפידים על זה?{{הערה|בריבוי יחידות ובמכתבים הרבה הרבי  לחזור את דברי האריז"ל הללו, ושאל מה המקור לנהוג אחרת.}} עניתי לרבי: בחגוים מסוימים כשאין מקור, היה הרבי המקור.. הרבי חייך חיוך רחב..
שורה 107: שורה 107:
לדוגמא באגרת של הרבי מ[[ח' טבת]] [[תשט"ו]] מציינו בשם "קיצור שולחן ערוך לברון{{הערה|חלק א' עמ' קי"ב}}" (היינו ספרו "שערים המציונים בהלכה" על קיצור שולחן ערוך)
לדוגמא באגרת של הרבי מ[[ח' טבת]] [[תשט"ו]] מציינו בשם "קיצור שולחן ערוך לברון{{הערה|חלק א' עמ' קי"ב}}" (היינו ספרו "שערים המציונים בהלכה" על קיצור שולחן ערוך)


מדי שבוע היה מקבל את ה[[לקוטי שיחות]] בדואר, והיה רגיל לעיין בהם הרבה, פעם התבטא, שמאוד היה רוצה לגמור את ה"ליקוט" כל שבוע אבל מה יכולני לעשות שהליקוט כה ארוך כשמגיעים לתירוץ שוכחים כבר את הקושיות.. ובספריו הוא מזכיר את הלקוטי שיחות{{הערה|ראה לדוגמא שערים המצוינים בהלכה על מסכת קידושין (מ"ט, ב' ד"ה תשע נטלו).}}.
מדי שבוע היה מקבל את ה[[לקוטי שיחות]] בדואר, והיה רגיל לעיין בהם הרבה, פעם התבטא, שמאוד היה רוצה לגמור את ה"ליקוט" כל שבוע אך הליקוט הינו ארוך וכשמגיעים לתירוץ שוכחים כבר את הקושיות. בספריו הוא מזכיר את הלקוטי שיחות{{הערה|ראה לדוגמא שערים המצוינים בהלכה על מסכת קידושין (מ"ט, ב' ד"ה תשע נטלו).}}.


בכלל נמנע מלכתוב בבימות תורניות מפאת שלא רצה להשתייך לחוג מסויים שמוציא הקובץ, אך בקובץ מיוחד שיצא לאור לכבוד צדי"ק שנה לרבי "קרנות צדי"ק" כתב פלפול מיוחד לכבוד הרבי. ובראשו כתב "מוקדש בהוקרה לכ"ק הגה"ק שליט"א מליובאוויטש, יאריך השי"ת ימיו ושנותיו בנעימים".
בכלל נמנע מלכתוב בבימות תורניות מפאת שלא רצה להשתייך לחוג מסויים שמוציא הקובץ, אך בקובץ מיוחד שיצא לאור לכבוד צדי"ק שנה לרבי "קרנות צדי"ק" כתב פלפול מיוחד לכבוד הרבי. ובראשו כתב "מוקדש בהוקרה לכ"ק הגה"ק שליט"א מליובאוויטש, יאריך השי"ת ימיו ושנותיו בנעימים".