|
|
שורה 57: |
שורה 57: |
|
| |
|
| כמה מחנכים ושלוחים שמעו מהרבי כי "על הילדים ללמוד דווקא בשפה המובנת להם ביותר, שעל ידי זה יבינו יותר וילמדו יותר"{{הערה|התקשרות גל' א'תלז, עמ' 12}}. | | כמה מחנכים ושלוחים שמעו מהרבי כי "על הילדים ללמוד דווקא בשפה המובנת להם ביותר, שעל ידי זה יבינו יותר וילמדו יותר"{{הערה|התקשרות גל' א'תלז, עמ' 12}}. |
|
| |
| אם כן לסיכום הדברים:
| |
|
| |
| 1. יש חשיבות מאוד גדולה ומטרה מרכזית שנדבר כחסידים, כחסידי חב"ד בשפת האידיש.
| |
|
| |
| 2. המחויבות על ידיעת ודיבור בשפה הינו או על המחנכים או על ההורים. אבל זה אחד משניהם.
| |
|
| |
| 3. תלמוד תורה שהילדים אינם מדברים את השפה אין ענין שילמדו אותם את השיעורים בביה"ס בשפת האידיש כי המטרה בלימוד היא שילמדו ויבינו ואם ילמדו בשפה הפחות מובנת לילד הוא פחות ילמד טוב.
| |
|
| |
| 4. אברכים, הורים, מחנכים, וכל אחד שיודע את השפה עליו לדבר עם ילדיו בשפה זו, עם מכריו היודעים את השפה לדבר באידיש, עם משפחתו, שכניו, וכל אשר יכול ישתדל לדבר בשפה הזו שנתקדשה ע"י שנאמר בשפה זו למדו בה חסידות ודיברו בה חסידים ושהרבי עודד שידברו בה והוא עצמו דיבר בה!
| |
|
| |
|
| ==ראו גם== | | ==ראו גם== |