ספירת התפארת: הבדלים בין גרסאות בדף

שורה 21: שורה 21:


==בעבודה==
==בעבודה==
{{לשכתב|פסקה=כן}}
ענינה של ספירת התפארת ב[[עבודה]] הוא מידת ה[[התפארות]], לפאר את ה' ואת תורתו בכל מיני פאר.
ענינה של ספירת התפארת ב[[עבודה]] הוא מידת ה[[התפארות]], לפאר את ה' ואת תורתו בכל מיני פאר.


בפסוק נאמר "אל יתהלל חכם בחכמתו עשיר בעשרו כ"א בזאת וגו' השכל וידוע אותי". וביאר [[הבעל שם טוב]] כי היא מדה מגונה המתפאר את עצמו, וכשהוא רוצה להתפאר ולשבח את עצמו והיינו משום שנתפשט מדת התפארת בעולם, וכשמתפשט מדת התפארת ויורד עד אדם זה שהוא בקליפה אז רוצה לשבח ולפאר את עצמו, רק שהוא גנאי כנ"ל, ועושה תחבולה לפאר לאחרים שיצא מזה תפארת לעצמו, כגון פלוני חכם מאד שלא נצחו שום אדם כי אם אני, וכן גבור ועשיר. וזהו שאמר אל יתהלל חכם בחכמתו של אחר כדי שיצא מזה שבח לעצמו, כ"א בזאת יתהלל שיתן לב שנתפשט מדת הת"ת שבעולם עד מדריגה אחרונה הנקרא זאת, והחכם יבין שנתפשט מדה זו השכל וידוע אותי, מה שאין כן הטפש לוקח תפארת לעצמו{{הערה|כתר שם טוב ח"א קנ"ג}}
אסור לאדם להתפאר ולהתגאות במעלותיו, השורש לפעולת ההתפארות מוסבר על פי פנימיות בהתפשטותה של מידת התפארת בעולם, האדם החוטא בגאוה משתמש במידת התפארת בשימוש של [[קליפה]], הוא אף יכול להתפאר בערמה ולשבח אדם אחר באופן המביא לידי גאוה שלו עצמו, לשבח מישהו אחר ולומר שרק הוא (המתפאר) עקף את דרגתו של האחר.
השימוש הנכון המידת התפארת הוא ההכרה של האדם בהתפשטותה של מידת התפארת וביחד עם זאת שימוש בה לקדושה ולא לקליפה{{הערה|כתר שם טוב ח"א קנ"ג בביאור הפסוק נאמר "אל יתהלל חכם בחכמתו עשיר בעשרו כ"א בזאת וגו' השכל וידוע אותי"}}.


עוד ענינה בעבודה הוא לעורר [[רחמים]] רבים על נפשו שנחצבה מתחת כסא הכבוד, וירדה לעולם הזה מדור החיצונים והקליפות. ועל בחינה זו נאמר "ליעקב אשר פדה את אברהם", שמידת [[רחמים]] זו מעוררת את מידת ה[[אהבה]]{{הערה|[[ליקוטי אמרים - פרק מ"א]]}}.
שימוש בספירת התפארת בעבודה רוחנית הוא פעולת התעוררות יזומה שנוקט האדם ובה מעורר [[רחמים]] רבים על נפשו שנחצבה מתחת כסא הכבוד, וירדה לעולם הזה מדור החיצונים והקליפות. על בחינה זו נאמר "ליעקב אשר פדה את אברהם", שמידת [[רחמים]] זו מעוררת את מידת ה[[אהבה]]{{הערה|[[ליקוטי אמרים - פרק מ"א]]}}.


==כינוייה==
==כינוייה==