אברהם ישעיהו קרליץ: הבדלים בין גרסאות בדף

שורה 13: שורה 13:
== פסקיו בסוגיית [[קו התאריך]] ==
== פסקיו בסוגיית [[קו התאריך]] ==


בימי מלחמת העולם השניה, שהו פליטים ובהם קבוצה מתלמידי ישיבת תומכי תמימים בפולין, בעיר קובה שביפן, והיתה בעיה בגין קו התאריך. הפרשה חוללה סערה תורנית בכל רחבי תבל, בשל בעיית "קו התאריך" והפרשי השעות בין העולם המערבי ו[[יפן]]. יתכן מאוד שביפן חלה השבת באיחור של יום לעומת [[ארץ ישראל]], ביום שנחשב בעולם המערבי כולו כיום ראשון בשבוע.
בימי מלחמת העולם השניה, שהו פליטים ובהם קבוצה מתלמידי ישיבת תומכי תמימים בפולין, בעיר קובה שביפן, והיתה בעיה הלכתית קשה בגין קו התאריך, מכיון שיש הסבורים שביפן חלה השבת באיחור של יום לעומת [[ארץ ישראל]], ביום שנחשב בעולם המערבי כולו כיום ראשון בשבוע. החזון איש, פסק בצורה החלטית כי יש לשמור על יום ראשון היפני כ[[שבת]] היהודית.<REF> לפסק זה הסכים גם [[יצחק זאב סולובייצ'יק|הגרי"ז מבריסק]] כמקובל בידו פסקו של אביו [[רבי חיים מבריסק|רבי חיים]] בענין.</REF> לאחר מכן הגיעו תשובות הפוכות מהרבה מגדולי ישראל<REF> [[אברהם מרדכי אלתר|האדמו"ר מגור]], הרב איסר זלמן מלצר, הרב צבי פסח פרנק רבה של ירושלים, והרב יחיאל מיכל טיקוצ'ינסקי.</REF> שפסקו כי יש לשבות ב[[יום השבת]] המקובל ולא ביום ראשון.  
 
החזון איש, פסק בצורה החלטית כי יש לשמור על יום ראשון היפני כ[[שבת]] היהודית. לפסק זה הסכים גם [[יצחק זאב סולובייצ'יק|הגרי"ז מבריסק]] כמקובל בידו פסקו של אביו [[רבי חיים מבריסק|רבי חיים]] בענין, לאחר מכן הגיעו תשובות הפוכות מהרבה מגדולי ישראל: [[אברהם מרדכי אלתר|האדמו"ר מגור]], הרב איסר זלמן מלצר, הרב צבי פסח פרנק רבה של ירושלים, והרב יחיאל מיכל טיקוצ'ינסקי, שפסקו כי יש לשבות ב[[יום השבת]] המקובל ולא ביום ראשון.  


בשבתות הבאות נשמעו בקובה קולות סותרים; בזמן שבחדר אחד נשמע קולו של הקידוש, הרי שבחדר השני נשמע קול ההבדלה.  
בשבתות הבאות נשמעו בקובה קולות סותרים; בזמן שבחדר אחד נשמע קולו של הקידוש, הרי שבחדר השני נשמע קול ההבדלה.  
שורה 24: שורה 22:


הרבי סבר כי שיטתו בנוגע קו התאריך הינה דחוקה.<REF> [[:קובץ:חזוא בדברי הרבי.jpg]]</REF>
הרבי סבר כי שיטתו בנוגע קו התאריך הינה דחוקה.<REF> [[:קובץ:חזוא בדברי הרבי.jpg]]</REF>
== מחלוקת הלכתית ==
== מחלוקת הלכתית ==


39,916

עריכות