2,168
עריכות
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[תמונה:שלמה יהודה לייב אליעזרוב.jpg|left|thumb|250px|הרב שלמה יהודה לייב אליעזרוב]] | [[תמונה:שלמה יהודה לייב אליעזרוב.jpg|left|thumb|250px|הרב שלמה יהודה לייב אליעזרוב]] | ||
הרב שלמה יהודה לייב אליעזרוב | הרב '''שלמה יהודה לייב אליעזרוב''' מעמודי התוך של הישוב החב"די ב[[חברון]]. בין השאר יסד וניהל את ישיבות "[[מגן אבות]]" ו"[[תורת אמת חברון]]". שימש כרבה של עדת האשכנזים בחברון. [[שד"ר]] מטעם המוסדות בחברון. הביא לקניית [[חברון#קנית חצר רומנו|חצר רומנו]], עסקן בולט ביישוב היהודי בחברון. | ||
בני עדת בוכרה חיבבוהו, ולכן מונה בערוב ימיו לרב שכונת הבוכרים בירושלים. היה חבר ועד השחיטה של 'העדה החרדית'. ברבות השנים שינה את שם משפחתו פעמיים. לאחר שנישא שינה ל'אשכנזי', שם נעוריה של רעייתו. כאשר כיהן כרבה של סמרקנד, ביקש להזדהות עם הקהילה הבוכרית המקומית, ובחר לו שם משפחה בוכרי – אליעזרוב – היינו בן אליעזר. | |||
==ביוגרפיה== | |||
הרב שלמה יהודה לייב אליעזרוב נולד בשנת תרכ"ג, בעיר יעקבשטאט שבלטביה, לאביו הרב אליעזר שמעון קזרנובסקי. | |||
כבן עשר היה כאשר עלה עם משפחתו ל[[ארץ הקודש]], בה השתקעו בעיר [[חברון]] ובה גם התגוררה אם סבתו – הרבנית [[מנוחה רחל (בת אדמו"ר האמצעי)|מנוחה רחל סלונים]], בת [[אדמו"ר האמצעי]]. | כבן עשר היה כאשר עלה עם משפחתו ל[[ארץ הקודש]], בה השתקעו בעיר [[חברון]] ובה גם התגוררה אם סבתו – הרבנית [[מנוחה רחל (בת אדמו"ר האמצעי)|מנוחה רחל סלונים]], בת [[אדמו"ר האמצעי]]. | ||
| שורה 19: | שורה 18: | ||
===ייסוד ישיבת 'מגן אבות'=== | ===ייסוד ישיבת 'מגן אבות'=== | ||
בן 26 בלבד היה הרב שיל"א כאשר ייסד יחד עם גיסו הרב מנחם מענדל נאה (נשותיהם היו אחיות) וידידו וקרוב משפחתו הרב שניאור זלמן סלונים, את ישיבת 'מגן אבות'. השינויים שחלו בחברון בשנים ההן, דחפו את השלושה להקים את הישיבה. בתקופה שקדמה לייסוד הישיבה החלו בני נוער ללמוד בבתי ספר של ארגון 'כל ישראל חברים', שם לא חינכו את הנערים ברוח ישראל סבא. | בן 26 בלבד היה הרב שיל"א כאשר ייסד יחד עם גיסו הרב מנחם מענדל נאה (נשותיהם היו אחיות) וידידו וקרוב משפחתו הרב שניאור זלמן סלונים, את ישיבת 'מגן אבות' בחברון. השינויים שחלו בחברון בשנים ההן, דחפו את השלושה להקים את הישיבה. בתקופה שקדמה לייסוד הישיבה החלו בני נוער ללמוד בבתי ספר של ארגון 'כל ישראל חברים', שם לא חינכו את הנערים ברוח ישראל סבא. | ||
בשנת תרמ"ט, אזרו עוז שלושת האברכים הצעירים והקימו את ישיבת 'מגן אבות' שכללה גם תלמוד תורה לילדים. מי שעמד בראש המייסדים היה הרב אליעזרוב. | בשנת תרמ"ט, אזרו עוז שלושת האברכים הצעירים והקימו את ישיבת 'מגן אבות' שכללה גם תלמוד תורה לילדים. מי שעמד בראש המייסדים היה הרב אליעזרוב. | ||
| שורה 44: | שורה 43: | ||
===עם ה"שדי חמד"=== | ===עם ה"שדי חמד"=== | ||
כאמור, קשר ייחודי שרר בינו לבין רבה הספרדי של חברון ה"שדי חמד". הם נועדו יחדיו בתדירות גבוהה, וקיימו התייעצויות רבות בכל נושא שעמד על הפרק בענייני השעה של העיר. כמו כן דנו בענייני [[הלכה]] רבים שהגיעו לפתחם. | כאמור, קשר ייחודי שרר בינו לבין רבה הספרדי של חברון ה"שדי חמד". הם נועדו יחדיו בתדירות גבוהה, וקיימו התייעצויות רבות בכל נושא שעמד על הפרק בענייני השעה של העיר. כמו כן דנו בענייני [[הלכה]] רבים שהגיעו לפתחם. | ||
| שורה 102: | שורה 100: | ||
[[הרבי שליט"א]] החל לכתוב אליו בקשר לחברת משניות בעל פה שהוקמה, בקשר לקריאה 'לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה', וכן בירור לגבי פטירת אביו הגאון המקובל הרב [[לוי יצחק שניאורסאהן]]. כמו כן ביקש הימנו להשיג אשרות לאמו [[הרבנית חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|הרבנית חנה]]. מפעם לפעם היו [[רבותינו נשיאינו]] מבקשים ממנו להעתיר בעדם ב[[מערת המכפלה]], ובירושלים – ב[[הכותל המערבי|כותל המערבי]] ובקבר דוד המלך. | [[הרבי שליט"א]] החל לכתוב אליו בקשר לחברת משניות בעל פה שהוקמה, בקשר לקריאה 'לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה', וכן בירור לגבי פטירת אביו הגאון המקובל הרב [[לוי יצחק שניאורסאהן]]. כמו כן ביקש הימנו להשיג אשרות לאמו [[הרבנית חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|הרבנית חנה]]. מפעם לפעם היו [[רבותינו נשיאינו]] מבקשים ממנו להעתיר בעדם ב[[מערת המכפלה]], ובירושלים – ב[[הכותל המערבי|כותל המערבי]] ובקבר דוד המלך. | ||
הרב שלמה יהודה לייב נפטר בירושלים בכ"ז [[טבת]] [[תשי"ב]]. | |||
== קישורים חיצונים == | == קישורים חיצונים == | ||