מאיר שמחה חן: הבדלים בין גרסאות בדף

נוספו 993 בתים ,  25 באפריל 2010
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
הרב '''מאיר שמחה חן''' נולד בשנת [[תרכ"ב]] לאביו הרב [[אברהם אהרן חן]], בנו של הרב [[פרץ חן]], רבה של [[נעוול]]. ר' אברהם אהרן נפטר בצעירותו, ומיני אז התחנך ר' מאיר שמחה אצל סבו הרב פרץ חן.  
הרב '''מאיר שמחה חן''' נולד בשנת [[תרכ"ב]] לאביו הרב [[אברהם אהרן חן]], בנו של הרב [[פרץ חן]], רבה של [[נעוול]]. ר' אברהם אהרן נפטר בצעירותו, ומיני אז התחנך ר' מאיר שמחה אצל סבו הרב פרץ חן.  


ר' מאיר שמחה היה גביר גדול, והיה 'נתון' כולו, לצרכי הכלל וללימוד החסידות. נפטר ביום ד' ב[[שבט]] [[תרצ"ד]].  
ר' מאיר שמחה היה גביר גדול, והיה 'נתון' כולו, לצרכי הכלל וללימוד ה[[חסידות]]. נפטר ביום ד' ב[[שבט]] [[תרצ"ד]].  


בשנת [[תרס"ח]] נשלח על ידי [[אדמו"ר הרש"ב]] ל[[ארץ הקודש]] להתחקות על מצב הענינים.<REF> אגרות קודש אדמו"ר מוהרש"ב ד עמ' רעא (332).</REF>
== משפחתו ==
*חתנו רבי [[שמואל ליב לווין]] מ[[פאריטש]]. רבה של העיר אמליה קטנה, קיבל אך הרבנות בהוראת [[אדמו"ר הרש"ב]].<REF> [[אגרות קודש אדמו"ר מוהרש"ב]] (530).</REF>
*חתנו רבי [[יהודא באטראשווילי]] מקולאש. נולד בעיר קולאש, למד ב[[תומכי תמימים]] [[נעוויל]], בקיץ [[תרפ"ט]] נשא שם את בת ר' מאיר שמחה חן. בשנת [[תר"ץ]] חזר לקולאש ונתקבל שם לרב — עד שנת [[תרצ"ה]], כשנאסרו שם כמה וכמה אנשים, והוא ברח.<REF> [[אגרות קודש אדמו"ר מוהריי"צ]] יא עמ' קו (139)).</REF>
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש|חן מאיר שמחה]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש|חן מאיר שמחה]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב|חן מאיר שמחה]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב|חן מאיר שמחה]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|חן מאיר שמחה]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|חן מאיר שמחה]]
39,916

עריכות