39,916
עריכות
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
מלבד חכמתו הגדולה והעצומה בתורת הנגלה, עליו כותב ה[[חיד"א]] שלגדולתו אין חקר וכל רז לא אניס ליה, ידועה גם גדלותו בחכמת הקבלה, ובמידה מסוימת יש הטוענים כי חכמתו בנושא זה היא מיוחדת מעל שאר גדולי הראשונים. | מלבד חכמתו הגדולה והעצומה בתורת הנגלה, עליו כותב ה[[חיד"א]] שלגדולתו אין חקר וכל רז לא אניס ליה, ידועה גם גדלותו בחכמת הקבלה, ובמידה מסוימת יש הטוענים כי חכמתו בנושא זה היא מיוחדת מעל שאר גדולי הראשונים. | ||
== דרגתו הנפלאה == | |||
איתא בירושלמי<REF> שבת ספ"ו.</REF> על הפסוק "כעת יאמר ליעקב וגו'", שבלעם אמרו בחצי ימיו של עולם. | |||
הרמב"ם כותב בא' מאגרותיו – אגרת תימן<REF>פ"ג (קרוב לסופו).</REF> – שבלעם אמר זאת בשנת ב' אלפים תפ"ח, וזהו אמרו "כעת", שלאחרי משך זמן כזה, לאחרי שיעברו מספר שנים כזה, דהיינו בשנת ד' אלפים תתקע"ו<REF>כן הוא בשלשלת הקבלה (אף שאינו מתאים לחשבונו שם) ובקובץ תשובות הרמב"ם (ליפסיא, תרי"ט). אבל בסדר הדורות (ד"א תתקע"ב) מגי' – בשה"ק – שצ"ל תתקע"ב. וכן הוא גם בפי' של ר' יהודה אברצלוני על ספר יצירה (פ"ד (ע' 239)) וקה"ע בירושלמי שם – תתקע"ב. וי"א אשר בכתב יד אגרת זו נמצא תתק"ע. וצע"ג הגהת הסה"ד, וכן, בכלל, דעת המסופקים בגירסא הנכונה באגרת הרמב"ם, בה בשעה דמוכחי קראי דנבואת בלעם היתה בשנת הארבעים – (ולא ל"ח) – ליציאת מצרים, ז.א. בשנת ב' אלפים תפ"ח, ועל פי זה, "כעת" – הוא ד' אלפים תתקע"ו. ובמקום הכתוב אחרת עכצ"ל שהוא טעות המעתיק.</REF> – תחזור הנבואה בישראל. | |||
ובסביבות זמן הנ"ל – ד' אלפים תתקע"ו – היה הרמב"ן, שחיבר כמה ספרי קבלה, ואיתא בכתבי האריז"ל<REF> ראה הקדמת הרח"ו לשער ההקדמות (נדפס ג"כ בהוספה לקונטרס עץ החיים ע' 79).</REF> שהוא אחד המקובלים היחידים שסומכים עליהם.<REF> תורת מנחם יז, שנת תשט"ז חלק שלישי, שיחת ש"פ בלק, י"ד תמוז ה'תשט"ז. ושם מביא רשימה של ראשונים עליהם ראוי לחול דברי הרמב"ם, עיי"ש.</REF> | |||
חכמי הדורות אמרו כי בספרו על התורה גנוזים סודות רבים בתורת הקבלה. | חכמי הדורות אמרו כי בספרו על התורה גנוזים סודות רבים בתורת הקבלה. | ||
רבו בתורת הקבלה היה ר' אליעזר מגרמייזא בעל הרוקח. | רבו בתורת הקבלה היה ר' [[אליעזר מגרמייזא]] בעל הרוקח. | ||
בחסידות חב"ד קיבלו להלכה את דיעותיו במיוחד בנושא [[תחיית המתים]], ולמרות שבשאר הנושאים פסקו כמו [[הרמב"ם]] כיון שהוא הפוסק היחידי בעניני [[גאולה]] ו[[משיח]], בנושא זה העדיפו את דעת הרמב"ן ושאר הראשונים כיון שהינם הרבים, הסוברים כי לעתיד לבוא יהיו חיים נצחיים. | בחסידות חב"ד קיבלו להלכה את דיעותיו במיוחד בנושא [[תחיית המתים]], ולמרות שבשאר הנושאים פסקו כמו [[הרמב"ם]] כיון שהוא הפוסק היחידי בעניני [[גאולה]] ו[[משיח]], בנושא זה העדיפו את דעת הרמב"ן ושאר הראשונים כיון שהינם הרבים, הסוברים כי לעתיד לבוא יהיו חיים נצחיים. | ||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:אישים בחסידות חב"ד]] | [[קטגוריה:אישים בחסידות חב"ד]] | ||