חיים אליעזר קרסיק: הבדלים בין גרסאות בדף

אין תקציר עריכה
שורה 8: שורה 8:
נולד ב[[עיירה]] לאפיטש שבביילורוסיה, לר' מרדכי שמואל וחיה שרה בחודש טבת [[תרנ"ח]] ובבחרותו למד ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש]]. את תקופת לימודיו תיאר במאמרים שפירסם ב[[ביטאון חב"ד]].
נולד ב[[עיירה]] לאפיטש שבביילורוסיה, לר' מרדכי שמואל וחיה שרה בחודש טבת [[תרנ"ח]] ובבחרותו למד ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש]]. את תקופת לימודיו תיאר במאמרים שפירסם ב[[ביטאון חב"ד]].


חתונת הרב קרסיק התקיימה ב[[י"ב בתשרי]] [[תרפ"ב]], ב[[רוסטוב]]. בגלל המצב הכלכלי והפוליטי הקשה ששרר ב[[רוסיה]] באותם ימים, היה חשש שיגיעו מעט מוזמנים לחתונה, בגין כך הרבי [[הריי"צ]] אמר לחסידים, כי מצווה ללכת ל[[חתונה]]. הרבי בעצמו נכח בקבלת פנים אמר שיחה וסידר [[קידושין]].
חתונת הרב קרסיק התקיימה ב[[י"ב בתשרי]] [[תרפ"ב]], ב[[רוסטוב]]. בגלל המהפכה הקומוניסטית שהתחוללה ב[[רוסיה]] באותם ימים, היה חשש שיגיעו מעט מוזמנים לחתונה, בגין כך הרבי [[הריי"צ]] אמר לחסידים, כי מצווה ללכת ל[[חתונה]]. הרבי בעצמו נכח בקבלת פנים אמר שיחה וסידר [[קידושין]].


===רב ב[[רוסיה]] וב[[תל אביב]]===
===רב ב[[רוסיה]] וב[[תל אביב]]===
כיהן כרב ב[[עיירה]] [[שצעדרין]] ונובוסקולניקי, ובהוראת אדמו"ר הריי"צ, ב[[י"ז אייר]] [[תרצ"ה]] עלה ל[[ארץ הקודש]] ולאחר תקופה קצרה מונה לרב קהילת חב"ד בתל אביב בעידודו של אדמו"ר הריי"צ.
כיהן כרב ב[[עיירה]] [[שצעדרין]] ונובוסקולניקי, ובהוראת [[אדמו"ר הריי"צ]], ב[[י"ז אייר]] [[תרצ"ה]] עלה ל[[ארץ הקודש]] ולאחר תקופה קצרה מונה לרב קהילת חב"ד בתל אביב בעידודו של אדמו"ר הריי"צ.


כרב הקהילה כיהן במשך קרוב לחצי יובל שנים. לאחר שהרב [[שלמה יוסף זווין]] עזב את תל אביב, עלו שמות של כמה מועמדים, ו[[אדמו"ר הריי"צ]] ביקש מהרב [[דובער חסקינד]] שידאג לבחור ברב קרסיק כרב הקהילה, וכך אכן נעשה. בתפקיד זה נשא כחצי יובל שנים; בתקופה זו מסר ב[[נחלת בנימין|בית כנסת חב"ד שברחוב נחלת בנימין]] שיעורי תורה, עסק בצרכי הכלל, הקים מוסדות חינוך, ועסק בניסיונות להקמת בית כנסת חב"די חדש ומפואר כהוראת הרבי הריי"צ.
כרב הקהילה כיהן במשך קרוב לחצי יובל שנים. לאחר שהרב [[שלמה יוסף זווין]] עזב את תל אביב, עלו שמות של כמה מועמדים, ו[[אדמו"ר הריי"צ]] ביקש מהרב [[דובער חסקינד]] שידאג לבחור ברב קרסיק כרב הקהילה, וכך אכן נעשה. בתפקיד זה נשא כחצי יובל שנים; בתקופה זו מסר ב[[נחלת בנימין|בית כנסת חב"ד שברחוב נחלת בנימין]] שיעורי תורה, עסק בצרכי הכלל, הקים מוסדות חינוך, ועסק בניסיונות להקמת בית כנסת חב"די חדש ומפואר כהוראת הרבי הריי"צ.


===מנהל [[אחי תמימים תל אביב]]===
===מנהל [[אחי תמימים תל אביב]]===
בשנת [[תרצ"ו]] ייסד את חדר [[בני תמימים תל אביב]] ובהוראת [[אדמו"ר הריי"צ]] ייסד בשנת [[תרח"צ]] את ישיבת [[אחי תמימים תל אביב]], בעת הייסוד התאחדו החדר והישיבה תחת הנהלת הרב קרסיק.
בשנת [[תרצ"ו]] ייסד את חדר [[בני תמימים תל אביב]] ובהוראת [[אדמו"ר הריי"צ]] ייסד בשנת [[תרח"צ]] את ישיבת [[אחי תמימים תל אביב]], בעת ייסוד  הישיבה התאחדו החדר והישיבה תחת הנהלת הרב קרסיק.


===יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]===
===יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]===
במשך שנים רבות נשא בתפקיד יושב ראש [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]. במסגרת תפקיד זה, הקים וביסס מוסדות חב"דיים, והיה ממייסדי ההתיישבות החב"דית ב[[לוד]], וממייסדי היישוב [[כפר חב"ד]]. מלבד זאת מונה על ידי הרבי למבקר [[רשת אהלי יוסף יצחק]], מבקר וחבר הנהלת ישיבת [[תומכי תמימים לוד]], ובא כח הרבי ב[[בית ספר למלאכה]] בכפר חב"ד.
במשך שנים רבות נשא בתפקיד יושב ראש [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]. במסגרת תפקיד זה, הקים וביסס מוסדות חב"דיים, והיה ממייסדי ההתיישבות החב"דית ב[[לוד]], וממייסדי היישוב [[כפר חב"ד]].  
 
מלבד זאת מונה על ידי הרבי לתפקידים ציבוריים חשובים:
*מבקר [[רשת אהלי יוסף יצחק]]
*מבקר וחבר הנהלת ישיבת [[תומכי תמימים לוד]]
*בא כח הרבי ב[[בית ספר למלאכה]] בכפר חב"ד.


ביתו ברחוב רוטשילד 82, היוה מרכז לפעילות חב"ד בארץ הקודש בימים ההם. שם נערכו אסיפות הייסוד של מוסדות חב"ד בארץ הקודש, שם נערכו אסיפות אודות ישיבת חב"ד וקהילת חב"ד בתל אביב, שם נערכו התוועדויות חשובות ושם התקבלו החלטות גורליות להמשך התפתחות חב"ד בארץ הקודש.
ביתו ברחוב רוטשילד 82, היוה מרכז לפעילות חב"ד בארץ הקודש בימים ההם. שם נערכו אסיפות הייסוד של מוסדות חב"ד בארץ הקודש, שם נערכו אסיפות אודות ישיבת חב"ד וקהילת חב"ד בתל אביב, שם נערכו התוועדויות חשובות ושם התקבלו החלטות גורליות להמשך התפתחות חב"ד בארץ הקודש.
שורה 26: שורה 31:
הרב קרסיק פעל רבות בענין [[קבלת הנשיאות של הרבי]]. ביום ראשון [[י"א שבט]] [[תש"י]], שעות לאחר שנודע על הסתלקות אדמו"ר הריי"צ, נערכה פגישת חשובי החסידים בבית רב הקהילה ויו"ר אגודת חסידי חב"ד, הרב אליעזר קרסיק. בבית נכחו גדולי וחשובי החסידים בתל אביב, אשר כולם זכו לחסות בצל [[אדמו"ר הרש"ב]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]], הרב [[שאול דובער זיסלין]], הרב [[אלכסנדר סנדר יודאסין]], ר' [[שמערל גוראריה]], ר' [[משה גוראריה]] ור' [[פינייע אלטהויז]].
הרב קרסיק פעל רבות בענין [[קבלת הנשיאות של הרבי]]. ביום ראשון [[י"א שבט]] [[תש"י]], שעות לאחר שנודע על הסתלקות אדמו"ר הריי"צ, נערכה פגישת חשובי החסידים בבית רב הקהילה ויו"ר אגודת חסידי חב"ד, הרב אליעזר קרסיק. בבית נכחו גדולי וחשובי החסידים בתל אביב, אשר כולם זכו לחסות בצל [[אדמו"ר הרש"ב]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]], הרב [[שאול דובער זיסלין]], הרב [[אלכסנדר סנדר יודאסין]], ר' [[שמערל גוראריה]], ר' [[משה גוראריה]] ור' [[פינייע אלטהויז]].


הדמעות נשפכו כמים, ובכל אופן החלו דיבורים על השלב הבא, וכולם הגיעו להחלטה פה אחד: חייבים להכתיר את "הרמ"ש" לרבי. בהחלטה חשובה זו יצאו כולם ל[[בית הכנסת]] [[נחלת בנימין]], שכבר היה מלא וגדוש בחסידי חב"ד כואבים. בתחילה נערך מעמד ה'קריעה' וישבו על הקרקע כמחצית השעה. לאחר תפילת ערבית החלה אסיפת חירום בהשתתפות רבנים, משפיעים, חברי [[אגודת חסידי חב"ד]] ורבים מחסידי חב"ד מתל אביב וסביבותיה. ההלם היה גדול, תחושה קשה מילאה את האוויר. כמה מהחסידים הכירו את הרמ"ש, הלא הוא הרבי, עוד מהתקופה בה גרו בברית המועצות, ואחרים פגשו אותו כאשר נסעו בשנים האחרונות ל[[ניו יורק]] אל הרבי הריי"צ. אולם ברגעים אלו היה קשה לדבר. לפתע, קם ר' [[אברהם פריז]] מתוך הקהל והכריז קבל עם ועדה, כי הוא מכיר את הרבי ועל כולם להתקשר אליו: {{ציטוטון|"רבותיי, אני מכיר את הרמ"ש. עבדתי אתו יחד בחדר אחד כעשר שנים, שולחן ליד שולחן. אני כלל לא עבדתי, כל הזמן הסתכלתי עליו, לראות מה הוא עושה. ואני אומר לכם שהוא מסתיר את עצמו, הוא גונב את דעת כולנו, אני אומר לכם – שהוא הרבי!".}} קריאה זו התגלגלה בקרב אנ"ש חסידי חב"ד בכל רחבי הארץ.
הדמעות נשפכו כמים, ובכל אופן החלו דיבורים על השלב הבא, וכולם הגיעו להחלטה פה אחד: חייבים להכתיר את "הרמ"ש" לרבי. בהחלטה חשובה זו יצאו כולם ל[[בית הכנסת]] [[נחלת בנימין]], שכבר היה מלא וגדוש בחסידי חב"ד כואבים. בתחילה נערך מעמד ה'קריעה' וישבו על הקרקע כמחצית השעה. לאחר תפילת ערבית החלה אסיפת חירום בהשתתפות רבנים, משפיעים, חברי [[אגודת חסידי חב"ד]] ורבים מחסידי חב"ד מתל אביב וסביבותיה. ההלם היה גדול, תחושה קשה מילאה את האוויר. כמה מהחסידים הכירו את הרמ"ש, הלא הוא הרבי, עוד מהתקופה בה גרו בברית המועצות, ואחרים פגשו אותו כאשר נסעו בשנים האחרונות ל[[ניו יורק]] אל הרבי הריי"צ. אולם ברגעים אלו היה קשה לדבר. לפתע, קם ר' [[אברהם פריז]] מתוך הקהל והכריז קבל עם ועדה, כי הוא מכיר את הרבי ועל כולם להתקשר אליו:  


אסיפה זו היוותה נקודת התחלה לפעולות רבות ומורכבות שנעשו בחודשים הבאים על מנת לקשר את כל חסידי חב"ד בארץ הקודש לרבי ובפעולות אלו נטלו חלק בראש, חשובי מתפללי בית כנסת חב"ד בנחלת בנימין{{הערה|עבד אברהם אנכי עמוד 220}} ובראשם הרב אליעזר קרסיק אשר פעל במגוון תחומים כדי לפעול את [[קבלת הנשיאות של הרבי]], וב[[ח"י אלול]] [[תש"י]] אגודת חסידי חב"ד בראשות הרב קרסיק, אירגנו כנס קבלת הנשיאות בישיבת [[תומכי תמימים לוד]]{{הערה|עבד אברהם אנכי 221-224}}.
אסיפה זו היוותה נקודת התחלה לפעולות רבות ומורכבות שנעשו בחודשים הבאים על מנת לקשר את כל חסידי חב"ד בארץ הקודש לרבי ובפעולות אלו נטלו חלק בראש, חשובי מתפללי בית כנסת חב"ד בנחלת בנימין{{הערה|עבד אברהם אנכי עמוד 220}} ובראשם הרב אליעזר קרסיק אשר פעל במגוון תחומים כדי לפעול את [[קבלת הנשיאות של הרבי]], וב[[ח"י אלול]] [[תש"י]] אגודת חסידי חב"ד בראשות הרב קרסיק, אירגנו כנס קבלת הנשיאות בישיבת [[תומכי תמימים לוד]]{{הערה|[[עבד אברהם אנכי]] 221-224}}.


==פטירתו==
==פטירתו==
661

עריכות