אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{לעריכה|כל הערך=כן|סיבה=צריך לעשות סדר בערך. לשון, חסר מקורות, חסר מידע..}} | {{לעריכה|כל הערך=כן|סיבה=צריך לעשות סדר בערך. לשון, חסר מקורות, חסר מידע..}} | ||
{{להשלים|כל הערך=כן}} | {{להשלים|כל הערך=כן}} | ||
'''נפש הבהמית''' היא אחת משתי הנפשות שבישראל, ובאה מצד ה[[קליפה]] והצד האחר (סטרא אחרא){{הערה|שם=תניאא|תניא, ספר של בינונים, סוף פרק א'}}. [[נפש]] זו מלובשת ב[[דם]] ה[[אדם]] ומחיה את ה[[גוף]]{{הערה|שם=תניאא}}. בישראל, הנפש הבהמית מגיעה מקליפה הנקראת [[קליפת נוגה]] שמסוד עץ הדעת טוב ורע. לפיכך היא מכילה בישראל גם טוב וגם רע. עבור אומות העולם, נפש זו מגיעה "משאר קליפות טמאות" שאין בהן טוב כלל. | '''נפש הבהמית''' היא אחת משתי הנפשות שבישראל, ובאה מצד ה[[קליפה]] והצד האחר (סטרא אחרא){{הערה|שם=תניאא|תניא, ספר של בינונים, סוף פרק א'}}. [[נפש]] זו מלובשת ב[[דם]] ה[[אדם]] ומחיה את ה[[גוף]]{{הערה|שם=תניאא}}. בישראל, הנפש הבהמית מגיעה מקליפה הנקראת [[קליפת נוגה]] שמסוד עץ הדעת טוב ורע. לפיכך היא מכילה בישראל גם טוב וגם רע. עבור אומות העולם, נפש זו מגיעה "משאר קליפות טמאות" שאין בהן טוב כלל.{{ש}} | ||
בספר [[עץ חיים]] מוסבר{{הערה|עֵץ חַיִּים שַׁעַר נ פֶּרֶק ב}}כי הנפש הבהמית בנויה מארבעה חלקים הנקראים ארבעה יסודות, אשר מורכבים כל אחד מטוב ומרע. בספר התניא{{הערה|שם=תניאא}} מוסבר שמנפש זו באות "מִדּוֹת טוֹבוֹת שֶׁבְּטֶבַע כָּל יִשְׂרָאֵל בְּתוֹלְדוֹתָם" כמו רחמנות וגמילות חסדים, אך גם כל המידות הרעות: כעס וגאוה מיסוד האש, תאוות תענוגים מיסוד המים, הוללות וליצנות והתפארות ודברים בטלים מיסוד הרוח ועצלות ועצבות מיסוד העפר{{הערה|שם=תניאא}}. בהמשך התניא{{הערה|שם=תניאא|תניא, ספר של בינונים, סוף פרק ו'}} מבואר כי נפש זו כלולה מעשר בחינות, כִּתְרִין דִּמְסָאֲבוּתָא, המחולקות לשכל המוליד - מקור המידות הבנוי משלושת הכתרים -חכמה בינה ודעת, ול[[מדות]] הבנויות משבעה כתרים המקבילים לשבעת הספירות הבונות את המידות. אדמו"ר [[הצמח צדק]] בספרו [[דרך מצוותיך]]{{הערה|דרך מצוותיך, תחילת מצוות פריה ורבייה}} מבאר כי בנפש זו קיימת גם "שכליות להשכיל כל מיני חכמה שבעולם", כמו גם ששורש הנפש הבהמית הוא מ"פני אדם" שב"פני שור" המופיעים במרכבת יחזקאל. | בספר [[עץ חיים]] מוסבר{{הערה|עֵץ חַיִּים שַׁעַר נ פֶּרֶק ב}} כי הנפש הבהמית בנויה מארבעה חלקים הנקראים ארבעה יסודות, אשר מורכבים כל אחד מטוב ומרע. בספר התניא{{הערה|שם=תניאא}} מוסבר שמנפש זו באות "מִדּוֹת טוֹבוֹת שֶׁבְּטֶבַע כָּל יִשְׂרָאֵל בְּתוֹלְדוֹתָם" כמו רחמנות וגמילות חסדים, אך גם כל המידות הרעות: כעס וגאוה מיסוד האש, תאוות תענוגים מיסוד המים, הוללות וליצנות והתפארות ודברים בטלים מיסוד הרוח ועצלות ועצבות מיסוד העפר{{הערה|שם=תניאא}}. בהמשך התניא{{הערה|שם=תניאא|תניא, ספר של בינונים, סוף פרק ו'}} מבואר כי נפש זו כלולה מעשר בחינות, כִּתְרִין דִּמְסָאֲבוּתָא, המחולקות לשכל המוליד - מקור המידות הבנוי משלושת הכתרים -חכמה בינה ודעת, ול[[מדות]] הבנויות משבעה כתרים המקבילים לשבעת הספירות הבונות את המידות.{{ש}} | ||
אדמו"ר [[הצמח צדק]] בספרו [[דרך מצוותיך]]{{הערה|דרך מצוותיך, תחילת מצוות פריה ורבייה}} מבאר כי בנפש זו קיימת גם "שכליות להשכיל כל מיני חכמה שבעולם", כמו גם ששורש הנפש הבהמית הוא מ"פני אדם" שב"פני שור" המופיעים במרכבת יחזקאל. | |||
בנוסף, יש בנפש את כוח ה[[רצון]] שלמעלה מה[[מוחין]] שמקבילו בסדר ההשתלשלות הוא [[אריך אנפין]] ובנפש האלוקית הוא לבוש ה[[חיה (חלק הנפש)|חיה]]. בד"פ כשמדברים על 'נפש הבהמית' ולא על ה'יצר הרע' מתכוונים לכוח השכל של קליפת הנוגה שלכן נקראת 'נפש' ולא 'יצר', מאחר שהלשון 'יצר' מורה על חומר וצורת הרצון איך ומה הוא שהליך זה קורה במידות, ואילו הל' 'נפש' מורה ע"כ שהרצון נמצא בשכל - מופשט עדיין ולא מצויר<ref>וזאת התרומה עת"ר.</ref>. | בנוסף, יש בנפש את כוח ה[[רצון]] שלמעלה מה[[מוחין]] שמקבילו בסדר ההשתלשלות הוא [[אריך אנפין]] ובנפש האלוקית הוא לבוש ה[[חיה (חלק הנפש)|חיה]]. בד"פ כשמדברים על 'נפש הבהמית' ולא על ה'יצר הרע' מתכוונים לכוח השכל של קליפת הנוגה שלכן נקראת 'נפש' ולא 'יצר', מאחר שהלשון 'יצר' מורה על חומר וצורת הרצון איך ומה הוא שהליך זה קורה במידות, ואילו הל' 'נפש' מורה ע"כ שהרצון נמצא בשכל - מופשט עדיין ולא מצויר<ref>וזאת התרומה עת"ר.</ref>. | ||