29
עריכות
מ
הגהה, ניסוח, חבדיות
איש חסיד ישנו (שיחה | תרומות) מ (הגהה, ניסוח, חבדיות) |
|||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
{{לשכתב|התאמה לחב"דפדיה}} | {{לשכתב|התאמה לחב"דפדיה}} | ||
{{חב"דפדיה - סגנון}} | {{חב"דפדיה - סגנון}} | ||
[[חב"דפדיה]] | [[חב"דפדיה]] נכתב בשפה ה[[עברית]] בת ימינו. לכתיבה בעברית קווים מנחים ייחודיים, שבהם יש להתחשב, במיוחד כאשר כותבים אודות נושאים ומושגים שמקורם במאמרים ושיחות שנכתבו תוך שימוש בביטויים ותחביר שעלולים להיות זרים לדוברי העברית המודרנית. בנוסף ל[[חב"דפדיה:עקרונות וקווים מנחים|עקרונות ולקווים המנחים]] הכלליים של [[חב"דפדיה]]. | ||
עמוד זה כולל סדרה של כללים שנועדו לשפר את איכותם הלשונית של הערכים בחב"דפדיה. | עמוד זה כולל סדרה של כללים שנועדו לשפר את איכותם הלשונית של הערכים בחב"דפדיה. | ||
==תרגום השפה המקובלת בספרי החסידות לעברית בת ימינו== | ==תרגום השפה המקובלת בספרי החסידות לעברית בת ימינו== | ||
| שורה 32: | שורה 32: | ||
כתיבה בצורה שונה אינה נחשבת לטעות ואין לה משמעות דקדוקית, אבל היא שייכת למשלב לשוני נמוך יותר. עם זאת, תיתכן חריגה מכלל זה, כאשר יש רצון להדגיש את הנושא הדקדוקי ("אתמול, דני הלך למכולת, ולא יוסי"). | כתיבה בצורה שונה אינה נחשבת לטעות ואין לה משמעות דקדוקית, אבל היא שייכת למשלב לשוני נמוך יותר. עם זאת, תיתכן חריגה מכלל זה, כאשר יש רצון להדגיש את הנושא הדקדוקי ("אתמול, דני הלך למכולת, ולא יוסי"). | ||
כשנתקלים בביטוי שאינו פועל, הכלל אינו תקף: "כל אימת שהוא פוגש את אמו, דני מאושר", ולא "כל אימת שהוא פוגש את אמו מאושר דני" – המילה "מאושר" אינה פועל (למעשה, אם רוצים לדקדק עוד יותר, יש אומרים שהכלל לא בתוקף בכל צורת הווה – " | כשנתקלים בביטוי שאינו פועל, הכלל אינו תקף: "כל אימת שהוא פוגש את אמו, דני מאושר", ולא "כל אימת שהוא פוגש את אמו מאושר דני" – המילה "מאושר" אינה פועל (למעשה, אם רוצים לדקדק עוד יותר, יש אומרים שהכלל לא בתוקף בכל צורת הווה – "בכל רגע ה' בורא את העולם מחדש" ולא "בכל רגע בורא ה' את העולם מחדש"). | ||
כדאי לשים לב לכלל זה בעת תרגום מאנגלית. למשל, אם המקור הוא: | כדאי לשים לב לכלל זה בעת תרגום מאנגלית. למשל, אם המקור הוא: | ||
| שורה 83: | שורה 83: | ||
* {{V}} '''עדיף לכתוב''': "[[באתי לגני]] '''היה''' מאמר יסודי בהתפתחות ה[[דור השביעי]]". | * {{V}} '''עדיף לכתוב''': "[[באתי לגני]] '''היה''' מאמר יסודי בהתפתחות ה[[דור השביעי]]". | ||
* {{X}} '''במקום''': " | * {{X}} '''במקום''': "ספירת הכתר '''מהווה''' ממוצע בין המאציל לנאצלים". | ||
* {{V}} '''עדיף לכתוב''': " | * {{V}} '''עדיף לכתוב''': "ספירת הכתר '''היא''' ממוצע בין המאציל לנאצלים". | ||
המילים "הנו / הנה / הנם / הנן" (נכתב גם "הינו / הינה / הינם / הינן") הן המילה "הִנֵּה" בצירוף כינוי, כלומר "הנו" = "הנה הוא". טעות נפוצה היא להשתמש בהן בתור אוגד:{{הערה|1=אתר האקדמיה ללשון העברית}} | המילים "הנו / הנה / הנם / הנן" (נכתב גם "הינו / הינה / הינם / הינן") הן המילה "הִנֵּה" בצירוף כינוי, כלומר "הנו" = "הנה הוא". טעות נפוצה היא להשתמש בהן בתור אוגד:{{הערה|1=אתר האקדמיה ללשון העברית}} | ||
* {{X}} '''לא תקני''': | * {{X}} '''לא תקני''': מוֹרַח וְדָאין '''הנו''' אחד מסימניו של מלך המשיח. | ||
* {{V}} '''תקני''': | * {{V}} '''תקני''': מוֹרַח וְדָאין '''הוא''' אחד מסימניו של מלך המשיח. | ||
===העבר חלף ואיננו=== | ===העבר חלף ואיננו=== | ||
| שורה 94: | שורה 94: | ||
===בשנים האחרונות, לאחרונה=== | ===בשנים האחרונות, לאחרונה=== | ||
ביטויים בעייתיים הם ביטויים תלויי זמן כגון "בשנים האחרונות", "בימים אלה" – חב"דפדיה | ביטויים בעייתיים הם ביטויים תלויי זמן כגון "בשנים האחרונות", "בימים אלה" – חב"דפדיה איננו עיתון אלא אנציקלופדיה הנכתבת לשנים רבות. לפיכך אין לכתוב בו "לאחרונה" או "כיום" גם כאשר מתואר אירוע שקרה בימים האחרונים ממש. תנו תאריך שמשמעותו אינה משתנה עם כל יום שחולף. במקום לכתוב "לאחרונה יצא לאור ספרו" יש לכתוב "ב[[אלול]] [[תשפ"ג]] יצא לאור ספרו". חריג למקרה זה הוא סטטוס פוליטי שהשתנה באזור מסוים. במקרה זה כן מותר לכתוב "כיום". לדוגמה: עיר מסוימת שהייתה במדינה כלשהי (למשל ברית המועצות) והמדינה הזאת התפרקה ולא קיימת יותר וכעת העיר נמצאת בשטחה של מדינה שקמה על חורבותיה של המדינה הקודמת (למשל קזחסטן) במקרה זה אפשר לכתוב: "כיום בקזחסטן". | ||
===מישהו אמר משהו=== | ===מישהו אמר משהו=== | ||
| שורה 106: | שורה 106: | ||
===לא להגזים בשימוש במילות תואר=== | ===לא להגזים בשימוש במילות תואר=== | ||
לדוגמה: עינויים | לדוגמה: המילה "עינויים" חזקה דיה, אבל כשמוסיפים לה את התואר "קשים", מתגלה מיד הזיוף שבאמירה. | ||
כלל זה יפה גם לכתיבה בחב" | כלל זה יפה גם לכתיבה בחב"דפדיה. | ||
===למרות ובגלל=== | ===למרות ובגלל=== | ||
| שורה 139: | שורה 139: | ||
===קיצורים וראשי תיבות=== | ===קיצורים וראשי תיבות=== | ||
יש להמעיט בשימוש בראשי תיבות. חב"דפדיה | יש להמעיט בשימוש בראשי תיבות. חב"דפדיה אינו עשוי מנייר, וקיצור של מספר אותיות גורם לחיסכון זניח אך מקשה על הקריאה. אין לקצר כלל צירופי מילים נפוצים – אין בזה תועלת ולעיתים זה אפילו פוגע בבהירות, משום שיש קיצורים שניתן לפרש במספר אופנים, למשל "ע"י" זה גם "על יד" וגם "על ידי". יוצאים מן הכלל ראשי תיבות שנקראים כמילה, כגון אדמו"ר. | ||
* {{X}} '''אל תכתבו''': ע"י, בכ"ז, אחה"צ, ע"פ, עי"ז, כ"כ, אא"כ, בינ"ל | * {{X}} '''אל תכתבו''': ע"י, בכ"ז, אחה"צ, ע"פ, עי"ז, כ"כ, אא"כ, בינ"ל | ||
| שורה 167: | שורה 167: | ||
"בנוסף" ו"לעומת זאת" הפותחות משפט - אין מקום לפסיק אחריהן, ובדרך כלל גם לא לאחר "אם כן". | "בנוסף" ו"לעומת זאת" הפותחות משפט - אין מקום לפסיק אחריהן, ובדרך כלל גם לא לאחר "אם כן". | ||
מקף (־) המשמש להפרדה בין אות יחס לבין מספר יהיה תמיד צמוד ללא רווחים גם לאות היחס וגם למספר. לדוגמה: "ב־[[770]]" או "מ־14:00 עד 16:00" או " | מקף (־) המשמש להפרדה בין אות יחס לבין מספר יהיה תמיד צמוד ללא רווחים גם לאות היחס וגם למספר. לדוגמה: "ב־[[770]]" או "מ־14:00 עד 16:00" או "השתתפתי ב־11 מבצעים". אם המקף אינו זמין במקלדת שלכם, אפשר לכתוב במקומו מינוס (-). | ||
אלא אם יש סיבה לנהוג אחרת, השתמשו בסוגריים עגולים בכתיבה (שיפט־0 ושיפט־9), ולא בסוגריים מרובעים או מסולסלים. כמו־כן, השתמשו במירכאות כפולות לציטוטים ולשמות של יצירות, והשתמשו במירכאות בודדות כאשר יש צורך לכתוב מירכאות בתוך מירכאות. בעת שימוש במירכאות כפולות, שימו לב להשתמש במירכאות כפולות אמִתיות (", שיפט־פסיק, מימין לאות ף במקלדת) ואל תקלידו במקומן מירכאות בודדות פעמיים ({{ללא קוד ויקי|''}}), מכיוון שמירכאות בודדות כפולות משמשות בקוד ויקי לסימון טקסט נטוי. | אלא אם יש סיבה לנהוג אחרת, השתמשו בסוגריים עגולים בכתיבה (שיפט־0 ושיפט־9), ולא בסוגריים מרובעים או מסולסלים. כמו־כן, השתמשו במירכאות כפולות לציטוטים ולשמות של יצירות, והשתמשו במירכאות בודדות כאשר יש צורך לכתוב מירכאות בתוך מירכאות. בעת שימוש במירכאות כפולות, שימו לב להשתמש במירכאות כפולות אמִתיות (", שיפט־פסיק, מימין לאות ף במקלדת) ואל תקלידו במקומן מירכאות בודדות פעמיים ({{ללא קוד ויקי|''}}), מכיוון שמירכאות בודדות כפולות משמשות בקוד ויקי לסימון טקסט נטוי. | ||