39,916
עריכות
←ימי מלחמת העולם השניה
| שורה 19: | שורה 19: | ||
==ימי מלחמת העולם השניה== | ==ימי מלחמת העולם השניה== | ||
[[קובץ:חיים משה יהודה בלוי.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב בלוי בצעירותו]] | [[קובץ:חיים משה יהודה בלוי.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב בלוי בצעירותו]] | ||
הנער המשיך את למודיו בהתמדה עצומה, עד שפרצה מלחמת העולם השניה וכל תלמידי הישיבה נסו לנפשם לעיר ווילנא שהיתה אמורה להסתפח לליטא שהיתה אז נייטראלית (ולאחרי זה סופחה לרוסיה). הפליטים ניסו כל מיני אופנים להציל את נפשם. כמה מהם הוגלו על ידי השלטון הרוסי לסיביר כשחטאם היחידי היה -שהעזו לבקש היתר יציאה. | הנער המשיך את למודיו בהתמדה עצומה, עד שפרצה [[מלחמת העולם השניה]] וכל תלמידי הישיבה נסו לנפשם לעיר ווילנא שהיתה אמורה להסתפח לליטא שהיתה אז נייטראלית (ולאחרי זה סופחה לרוסיה). הפליטים ניסו כל מיני אופנים להציל את נפשם. כמה מהם הוגלו על ידי השלטון הרוסי לסיביר כשחטאם היחידי היה -שהעזו לבקש היתר יציאה. | ||
לאחרי תקופה ממושכת בעיר ווילנא, הייתה שמועה שהשלטון הרוסי מוכן לתת ויזות יציאה בשביל סכום של מאתים דולרים אמריקאים עבור כל בחור ובחור. בחורי הישיבה היו מסופקים באמיתת הדברים, שהרי אולי זה רק תרגיל לתפוס את הפליטים ולגרשם לסיביר בגלל עצם הבקשה ליציאה, וגם בגלל החזקת מטבע זר. נוסף לזה, לאסוף סכום אגדי כזה בימים ההם היה כמעט בלתי אפשרי. ולאידך, להשאר ברוסיה בימים ההם -היה סכנת נפשות ממש, ברוחניות. | לאחרי תקופה ממושכת בעיר ווילנא, הייתה שמועה שהשלטון הרוסי מוכן לתת ויזות יציאה בשביל סכום של מאתים דולרים אמריקאים עבור כל בחור ובחור. בחורי הישיבה היו מסופקים באמיתת הדברים, שהרי אולי זה רק תרגיל לתפוס את הפליטים ולגרשם לסיביר בגלל עצם הבקשה ליציאה, וגם בגלל החזקת מטבע זר. נוסף לזה, לאסוף סכום אגדי כזה בימים ההם היה כמעט בלתי אפשרי. ולאידך, להשאר ברוסיה בימים ההם -היה סכנת נפשות ממש, ברוחניות. | ||
באמצע הויכוחים והשיקולים באם לקחת סיכון לגשת לשלטונות או לישאר | באמצע הויכוחים והשיקולים באם לקחת סיכון לגשת לשלטונות או לישאר ב[[רוסיה]] הסובייטית, נשמע קולו של האברך הצעיר ר’ משה יהודה: | ||
האברך הצעיר הציע לפתרון השאלה את “גורל | האברך הצעיר הציע לפתרון השאלה את “גורל [[הגר"א]]”, ומכיון שהיה מנוסה בזה הוא נבחר לעשיית הגורל. הגורל נפל על הפסוק <REF>שמות יט, ד.</REF>: “ואשא אתכם על כנפי נשרים ואביא אתכם אלי”. הבחורים קלטו את המסר. | ||
סמוך לנסיעתם, התחתן ר’ משה יהודה עם זוגתו החשובה המחנכת מרת חיה הנה שוחט ע”ה, ממשפחה חשובה בעיר טלז שבליטא. החתונה התקיימה בסלבודקה, | סמוך לנסיעתם, התחתן ר’ משה יהודה עם זוגתו החשובה המחנכת מרת חיה הנה שוחט ע”ה, ממשפחה חשובה בעיר טלז שבליטא. החתונה התקיימה בסלבודקה, בחשאי ובמנין מצומצם (מאימת המלכות), ביום י”ג [[שבט]] תש"א. אחיה היה הרב ר’ דוב יהודה שוחט, רב מפורסם בעיר טורונטו. ואחותה היא הרבנית עטל חודקוב - תבלחט”א - אשתו של הרב חיים מרדכי חודקוב. | ||
תחת פיקוחו של הרב ר’ לייב מאלין, אחד מבוגרי הישיבה, הגישו כולם היתר-יציאה והצליחו לקבל ויזות. המשך הסיפור ידוע הוא - הישיבה עברה מווילנא דרך סיביר ליפן, ואחר-כך לשנחאי, שם נשארו שש שנים עד תום המלחמה. שם נולדו לר’ משה יהודה שנים מארבעת ילדיו. | תחת פיקוחו של הרב ר’ לייב מאלין, אחד מבוגרי הישיבה, הגישו כולם היתר-יציאה והצליחו לקבל ויזות. המשך הסיפור ידוע הוא - הישיבה עברה מווילנא דרך סיביר ליפן, ואחר-כך לשנחאי, שם נשארו שש שנים עד תום המלחמה. שם נולדו לר’ משה יהודה שנים מארבעת ילדיו. | ||
כל ימי שהותו בשנחאי, למרות המצב הקשה ולמרות הפצצות הנופלות, המשיך ללמוד בבית המדרש בשקידה עצומה, והקפיד מאד על תפילה בצבור. | כל ימי שהותו בשנחאי, למרות המצב הקשה ולמרות הפצצות הנופלות, המשיך ללמוד בבית המדרש בשקידה עצומה, והקפיד מאד על [[תפילה בצבור]]. | ||
==התקרבותו לחב”ד== | ==התקרבותו לחב”ד== | ||