285
עריכות
אין תקציר עריכה
(שמישהו ישכתב נורמלי! יש כמויות של חומר בכל א' מהמ"מ כאן!) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{להשלים|כל הערך=כן}} | {{להשלים|כל הערך=כן}} | ||
'''אמונת חכמים''' הוא מושג הנזכר ב[[פרקי אבות]]{{הערה|פרק ו' משנה ו'.}} | '''אמונת חכמים''' הוא מושג הנזכר ב[[פרקי אבות]]{{הערה|פרק ו' משנה ו'.}} כאחד מן הדברים שה[[תורה]] נקנית בהם. | ||
==מקור== | |||
אמונת חכמים או כפי שהיא נקראת בחסידות אמונת צדיקים, היא מושג חיוני ביהדות המתאר אמונה ללא עוררין אחר דברי הרב. בתורה רמוזה מצווה זו פעמיים, אחת עשה ואחת לא תעשה:{{הערה|דברים י"ז , י"א.}}. | |||
# "על פי התורה אשר יורוך ועל המשפט אשר יאמרו לך תעשה" | |||
# "לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל" | |||
[[רש"י]] כותב על הפסוק (בשם הספרי{{הערה|פרשת שופטים פיסקא קנד.}}): "אפילו אומר לך על ימין שהוא שמאל ועל שמאל שהוא ימין וכל שכן שאומר לך על ימין, ימין ועל שמאל, שמאל". | |||
בגמרא מובא{{הערה|תלמוד בבלי, מסכת נדה דף כ עמוד ב.}} שאם חכם טימא אין חברו רשאי לטהר וכן להיפך. וכך גם פוסק הרמ"א{{הערה|יורה דעה סימן רמב סעיף לא.}}. | |||
במסכת אבות{{הערה|ו', ו'.}} מובא המושג אמונת חכמים כאחד הדברים הנדרשים בכדי ללמוד תורה בשלמות. | |||
==בתורת רבותינו נשיאינו== | ==בתורת רבותינו נשיאינו== | ||
| שורה 15: | שורה 26: | ||
בדומה לכך מציין [[הרבי]]{{הערה|[[אגרות קודש]] כרך א' אגרת קיד. ובמקומות רבים.}} שסדר של אמונת צדיקים ללא עבודה שייך בעיקר ל[[חסידי פולין]]. במקום נוסף מציין הרבי{{הערה|שיחת יום ב' פ' [[וישב]], [[י"ט כסלו]], ה'[[תשי"ט]] אות כ"ג}}, שדרך כזו מועילה ל[[נפש האלוקית]] בלבד. | בדומה לכך מציין [[הרבי]]{{הערה|[[אגרות קודש]] כרך א' אגרת קיד. ובמקומות רבים.}} שסדר של אמונת צדיקים ללא עבודה שייך בעיקר ל[[חסידי פולין]]. במקום נוסף מציין הרבי{{הערה|שיחת יום ב' פ' [[וישב]], [[י"ט כסלו]], ה'[[תשי"ט]] אות כ"ג}}, שדרך כזו מועילה ל[[נפש האלוקית]] בלבד. | ||
הרבי מציין{{הערה|[[אגרות קודש]] כרך ד אגרת א'קפד}} את "אחינו בני תימן ופרס וכו'" כמוכשרים ביראת שמים ובאמונת צדיקים, ומפאת כן - מוכשרים לקבל את [[תורת החסידות]]. | הרבי מציין{{הערה|[[אגרות קודש]] כרך ד אגרת א'קפד}} את "אחינו בני תימן ופרס וכו'" כמוכשרים ביראת שמים ובאמונת צדיקים, ומפאת כן - מוכשרים לקבל את [[תורת החסידות]]. | ||
| שורה 21: | שורה 31: | ||
מצינו כמה הגדרות מ[[חסידים]] למושג 'אמונת חכמים' והצורך בה: | מצינו כמה הגדרות מ[[חסידים]] למושג 'אמונת חכמים' והצורך בה: | ||
ר' [[אייזיק מהומיל]] מגדיר את האמונת חכמים (ביחס ל[[אדמו"ר הזקן]]) כאמונה הנוצרת מהעובדה שרואים את ידיעתו הנרחבת בכל התחומים (כולל [[חכמות אומות העולם]] השונות), וממילא סומכים עליו שכנראה שגם שאר דבריו נכונים{{הערה|ראה בהרחבה במכתבו הנדפס בספר 'תולדות יצחק אייזיק' מדור מכתביו.}}. | ר' [[אייזיק מהומיל]] מגדיר את האמונת חכמים (ביחס ל[[אדמו"ר הזקן]]) כאמונה הנוצרת מהעובדה שרואים את ידיעתו הנרחבת בכל התחומים (כולל [[חכמות אומות העולם]] השונות), וממילא סומכים עליו שכנראה שגם שאר דבריו נכונים{{הערה|ראה בהרחבה במכתבו הנדפס בספר 'תולדות יצחק אייזיק' מדור מכתביו.}}. | ||
בספר [[ויכוחא רבה (ספר)]]{{הערה|ע' 90 במהדורה החדשה.}} מוסבר שאף שאמונת חכמים היא דבר קל "שאם רואה את רבו חכם ומופלג בתורה ועוסק בתורה יומם ולילה בקל יוכל להאמין בו", הרי בשביל שתחדור באדם הוא נדרש לביטול. | בספר [[ויכוחא רבה (ספר)]]{{הערה|ע' 90 במהדורה החדשה.}} מוסבר שאף שאמונת חכמים היא דבר קל "שאם רואה את רבו חכם ומופלג בתורה ועוסק בתורה יומם ולילה בקל יוכל להאמין בו", הרי בשביל שתחדור באדם הוא נדרש לביטול. | ||
בקובץ '[[התמים]]'{{הערה|1=חוברת ז' עמודים 742-744.}} מתוארת אמונת חכמים בדומה להנאה מה[[שמש]] אף שאין אנו יודעים מהותה. כך הרבי, פשוט רואים במוחש את התענוג העצום מהתקשרות אליו. | בקובץ '[[התמים]]'{{הערה|1=חוברת ז' עמודים 742-744.}} מתוארת אמונת חכמים בדומה להנאה מה[[שמש]] אף שאין אנו יודעים מהותה. כך הרבי, פשוט רואים במוחש את התענוג העצום מהתקשרות אליו. | ||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
*[[נשיא הדור]] | *[[נשיא הדור]] | ||