ירושלים: הבדלים בין גרסאות בדף

ירושלים (עריכה)

גרסה מ־07:48, 12 בנובמבר 2023

נוספו 93 בתים , 12 בנובמבר 2023

אין תקציר עריכה

חזותיקוד ויקי

נרקטן

7

עריכות

@@ שורה 10: / שורה 10: @@
 בעת שהגיע השר [[משה מונטיפיורי]] ביקשו עדת חסידי חב"ד את עזרתו בבניית בית כנסת חב"ד בירושלים, ואכן השר מונטיפיורי תרם להם כסף אשר איתו הקימו בשנת [[תרי"ח]] את בית הכנסת [[בית מנחם (ירושלים)|בית מנחם]] ע"ש [[אדמו"ר הצמח צדק]].
-הקהילה החב"דית בירושלים גדלה והלכה{{הערה|לעומת הקהילה בחברון שהתמעטה.}} עד שבשנת [[תרל"ג]] כבר היה 103 משפחות חב"דיות בירושלים.
+הקהילה החב"דית בירושלים גדלה והלכה{{הערה|לעומת הקהילה בחברון שהתמעטה.}} עד שבשנת [[תרל"ג]] כבר היו 103 משפחות חב"דיות בירושלים.
 בית הכנסת של החסידים שכן ב[[עיר העתיקה]] ומאוחר יותר קיבל את השם "בית מנחם" על שמו של [[אדמו"ר]] ה[[צמח צדק]].
-בתקופת מלחמת העולם הראשונה, בני הקהילה החב"דית בחברון עזבו את העיר, ובסיום המלחמה לא שבו אליה, אלא לירושלים, ומאז הפכה קהילת חב"ד בירושלים למרכזית וחשובה.
+בתקופת [[מלחמת העולם הראשונה]], בני הקהילה החב"דית בחברון עזבו את העיר, ובסיום המלחמה לא שבו אליה, אלא לירושלים, ומאז הפכה קהילת חב"ד בירושלים למרכזית וחשובה.
 ====ישיבת תורת אמת ירושלים====
 {{ערך מורחב|ישיבה גדולה תורת אמת}}
-לאחר שנסגרה ישיבת [[תורת אמת חברון]] בשנת [[תרע"ד]], נפתחה הישיבה מחדש בשנת [[תרפ"ב]], על ידי ה[[משפיע]] הרב [[שלמה זלמן הבלין]] בשליחות ה[[אדמו"ר הריי"צ]].
+לאחר שנסגרה ישיבת [[תורת אמת חברון]] בשנת [[תרע"ד]], נפתחה הישיבה מחדש בשנת [[תרפ"ב]], על ידי ה[[משפיע]] הרב [[שלמה זלמן הבלין]] בהוראת [[אדמו"ר הריי"צ]].
 התוכנית הראשונה הייתה אמנם לפתוח את הישיבה שוב בחברון אלא שהדבר לא התאפשר מחמת השינויים שחלו בעיר זו, ועל כן הוחלט בסופו של דבר לקבוע את הישיבה בירושלים.
@@ שורה 26: / שורה 26: @@
 תחילה התקיימה הישיבה בשכונת בית-ישראל ואחר כך עברה משם אל שכונת [[גבעת שאול]], שם אף נקנו שטחים עבור בנית בנין חדש לישיבה, אלא שבסופו של דבר לא הוצא התכנית לפועל.
-הישיבה נשארה בגבעת שאול עד לשנת [[תרצ"ו]] שאז עברה לשכונת ה[[בוכרה|בוכרים]] ובשנים שאחר כך עברה הישיבה לשכונת מאה שערים.
+הישיבה נשארה בגבעת שאול עד לשנת [[תרצ"ו]] שאז עברה לשכונת ה[[בוכרה|בוכרים]] ובשנים שאחר כך עברה הישיבה לשכונת מאה שערים וכיום ברחוב ירמיהו.
 === ביקור אדמו"ר הריי"צ בעיר ===
@@ שורה 34: / שורה 34: @@
 ביום חמישי [[ב' באב]] [[תרפ"ט]] בשעה 9:30 בבוקר הגיע [[אדמו"ר הריי"צ]] לראשונה לירושלים ומיד שראה אותה קרע קריעה ובירך "ברוך דיין האמת", באולם ההמתנה של תחנת הרכבת הגיעו לקבל את פני הרבי כ-5000 איש ובראשם הרבנים הראשיים ורבני קהילות מירושלים.
-אחה"צ הגיע הרבי ל[[כותל המערבי]] שם התפלל [[תפילת מנחה]], אמר פרקי [[תהלים]] ונשק אל אבני הכותל, לאחמ"כ ביקר הרבי את רבה של [[ירושלים]] הרב [[יוסף חיים זוננפלד]].
+אחר הצהרים הגיע הרבי ל[[כותל המערבי]] שם התפלל [[תפילת מנחה]], אמר פרקי [[תהלים]] ונשק אל אבני הכותל, ובסיום הביקור בכותל, פנה לעיר העתיקה בה ביקר הרבי את רבה של [[ירושלים]] הרב [[יוסף חיים זוננפלד]].
 למחרת ביקר הרבי את הרבנים הראשיים וכן ביקר בישיבת "מרכז הרב". ב[[שבת]] שהה הרבי במלון וביום ראשון נסע לביקור בערים נוספות.
-ביום שלישי [[ז' באב]] חזר הרבי לירושלים, בימים הקרובים ביקר הרבי במוסדות שונים בעיר. ביום שני [[י"ג באב]] בשעה 7:00 בבוקר ביקר הרבי שוב ב[[כותל המערבי]] ולאחמ"כ בשעה 10:00 עזב הרבי את ירושלים.
+ביום שלישי [[ז' באב]] חזר הרבי לירושלים, בימים הקרובים ביקר הרבי במוסדות שונים בעיר. ביום שני [[י"ג באב]] בשעה 7:00 בבוקר ביקר הרבי שוב ב[[כותל המערבי]] ובשעה 10:00 עזב הרבי את ירושלים.
 על פי בקשתו של אדמו"ר הריי"צ, מי שליווה אותו במהלך ביקורו בעיר היה ראש ישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] באותם שנים, הרב [[משה אריה לייב שפירא]].