←השואה
(←השואה) |
|||
| שורה 45: | שורה 45: | ||
נסיונות השתדלות רבות נעשו על ידי כל הנוגעים בדבר ואף על ידי אדמו"ר הריי"צ עצמו על מנת להשיג התרי יציאה עבור הרי"פ ומשפחתו אך עלו בתוהו. | נסיונות השתדלות רבות נעשו על ידי כל הנוגעים בדבר ואף על ידי אדמו"ר הריי"צ עצמו על מנת להשיג התרי יציאה עבור הרי"פ ומשפחתו אך עלו בתוהו. | ||
ב[[י' בכסלו]] [[תש"ב]] (1942) עשו הנאצים [[אקציה]] והובילו את רוב היהודים ל[[בית הכנסת]] בריגא ולאחר מכן העלו את בית הכנסת באש עם כל הנמצאים בתוכו. בקבוצה זו נרצחו גם החסידים: הרב [[אליהו חיים אלטהויז]], הרב [[יצחק מתמיד|יצחק הורביץ (איצ'ה דער מתמיד)]], הרב [[יהודה הבר]], | ב[[י' בכסלו]] [[תש"ב]] (1942) עשו הנאצים [[אקציה]] והובילו את רוב היהודים ל[[בית הכנסת]] בריגא ולאחר מכן העלו את בית הכנסת באש עם כל הנמצאים בתוכו. בקבוצה זו נרצחו גם החסידים: הרב [[אליהו חיים אלטהויז]], הרב [[יצחק מתמיד|יצחק הורביץ (איצ'ה דער מתמיד)]], הרב [[יהודה הבר]], והרב [[רפאל כהן]], כשספרי תורה בידיהם, ב"רייסע מניין". גם רעייתו וארבעת ילדיו נספו בריגא. על תיאור רגע פטירתם מסופר, שהנאצים העמידו יהודים רבים על מנת שיחזו במראה שריפת בית הכנסת עם היהודים הנמצאים בתוכו. ובתוך בית הכנסת נאספו כל גדולי החסידים, והחסיד הרב יצחק הורביץ', הוציא את ה[[ספר תורה]] מ[[ארון הקודש]] ואמר: {{ציטוטון|אנו זוכים לקיים מצות [[מסירות נפש]] על קידוש השם ועלינו להיות בשמחה}} ופרץ בריקוד עם הרי"פ, ובתוך כך הבעירו הנאצים את בית הכנסת ויצאה נשמתם של כל השוהים בתוכו. | ||
בשנת [[תש"ה]] (1945) כשהגיע מכתב עם תיאור פטירתם ל[[אדמו"ר הריי"צ]] התעלף הרבי מרוב צערו ובתקופה זו הורע מאוד מצבו הבריאותי. | בשנת [[תש"ה]] (1945) כשהגיע מכתב עם תיאור פטירתם ל[[אדמו"ר הריי"צ]] התעלף הרבי מרוב צערו ובתקופה זו הורע מאוד מצבו הבריאותי. | ||