2,628
עריכות
Shmuel Munkes (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
Shmuel Munkes (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
שורה 2: | שורה 2: | ||
[[קובץ:בית ספר למלאכה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בנין הישן של בית הספר למלאכה כאן נרצחו התלמידים]] | [[קובץ:בית ספר למלאכה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בנין הישן של בית הספר למלאכה כאן נרצחו התלמידים]] | ||
[[תמונה:60455.jpg|left|thumb|250px|המדריך הרב מאיר פרידמן מביט על שלוליות הדם]] | [[תמונה:60455.jpg|left|thumb|250px|המדריך הרב מאיר פרידמן מביט על שלוליות הדם]] | ||
בליל יום חמישי, אור לב' ד[[ראש חודש]] [[אייר]] בשנת [[תשט"ז]], בשעה 8 בערך בערב, הותקף חדר הלימוד והתפילה של [[בית הספר למלאכה]] ב[[כפר חב"ד]], על ידי מסתננים 'פידאיון', ונרצחו חמישה תלמידים. | |||
== | ==רצח בפרדס== | ||
ה'''רצח בבית ספר למלאכה''' התרחש באור ליום השני של [[ראש חודש]] [[אייר]] בשנת [[תשט"ז]], בשעת ערב מאוחרת, בצריף הקטן של [[בית ספר למלאכה כפר חב"ד|בית ספר למלאכה]] ב[[כפר חב"ד]]. שם עמדו כחמישים תלמידים בתפילת ערבית. כשליח ציבור עמד ר' [[מאיר פרידמן]] מכפר חב"ד, אז מדריך הילדים. | ביום חמישי, כ"ח [[כסלו]] [[תשט"ו]], יצא אחד מתלמידי ישיבת [[תומכי תמימים לוד]], ישראל אריה דברוסקין שמו, לכיון [[כפר חב"ד]], בו שימש בתפקיד "משפיע רוחני" בבית-הספר למלאכה. כשצעד ברגל מן הכביש הראשי - בדרך ל[[תל אביב]] - לכיון הכפר, פגעו בו מסתננים ערבים, גררוהו לפרדס הסמוך, שם קשרוהו לעץ וירו בו. רק כעבור שלושה ימים, ביום ראשון א' [[טבת]], נתגלה גופתו. | ||
==רצח בבית הספר למלאכה== | |||
חלפה שנה וחצי, ובליל יום חמישי, אור לב' ד[[ראש חודש]] [[אייר]] בשנת [[תשט"ז]], ה'''רצח בבית ספר למלאכה''' התרחש באור ליום השני של [[ראש חודש]] [[אייר]] בשנת [[תשט"ז]], בשעת ערב מאוחרת, בצריף הקטן של [[בית ספר למלאכה כפר חב"ד|בית ספר למלאכה]] ב[[כפר חב"ד]]. שם עמדו כחמישים תלמידים בתפילת ערבית. כשליח ציבור עמד ר' [[מאיר פרידמן]] מכפר חב"ד, אז מדריך הילדים. | |||
לפתע כבה האור. אף לא אחד מהם הספיק להרים את ראשו, כשהדלת נפרצה, וצרור יריות נשלח פנימה מבעד לדלת. כל מי שעמד מול הדלת – נפגע. באינסטנקטיביות התכופפו הנערים הרכים על הרצפה, מצאו מחבוא מאחורי השולחנות והכסאות – אבל עבור חלק מהם היה זה מאוחר מדי. | לפתע כבה האור. אף לא אחד מהם הספיק להרים את ראשו, כשהדלת נפרצה, וצרור יריות נשלח פנימה מבעד לדלת. כל מי שעמד מול הדלת – נפגע. באינסטנקטיביות התכופפו הנערים הרכים על הרצפה, מצאו מחבוא מאחורי השולחנות והכסאות – אבל עבור חלק מהם היה זה מאוחר מדי. |