הטבח בבית הספר למלאכה: הבדלים בין גרסאות בדף

אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 2: שורה 2:
[[קובץ:בית ספר למלאכה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בנין הישן של בית הספר למלאכה כאן נרצחו התלמידים]]
[[קובץ:בית ספר למלאכה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בנין הישן של בית הספר למלאכה כאן נרצחו התלמידים]]
[[תמונה:60455.jpg|left|thumb|250px|המדריך הרב מאיר פרידמן מביט על שלוליות הדם]]
[[תמונה:60455.jpg|left|thumb|250px|המדריך הרב מאיר פרידמן מביט על שלוליות הדם]]
באור לב' דראש חודש אייר, בשעה 8 בערך בערב, הותקף חדר הלימוד והתפילה של בית הספר החקלאי בכפר חב"ד, על ידי מסתננים 'פידאיון' שבאו מרצועת עזה.
בליל יום חמישי, אור לב' ד[[ראש חודש]] [[אייר]] בשנת [[תשט"ז]], בשעה 8 בערך בערב, הותקף חדר הלימוד והתפילה של [[בית הספר למלאכה]] ב[[כפר חב"ד]], על ידי מסתננים 'פידאיון', ונרצחו חמישה תלמידים.


==היסטוריה==
==רצח בפרדס==
ה'''רצח בבית ספר למלאכה''' התרחש באור ליום השני של [[ראש חודש]] [[אייר]] בשנת [[תשט"ז]], בשעת ערב מאוחרת, בצריף הקטן של [[בית ספר למלאכה כפר חב"ד|בית ספר למלאכה]] ב[[כפר חב"ד]]. שם עמדו כחמישים תלמידים בתפילת ערבית. כשליח ציבור עמד ר' [[מאיר פרידמן]] מכפר חב"ד, אז מדריך הילדים.
ביום חמישי, כ"ח [[כסלו]] [[תשט"ו]], יצא אחד מתלמידי ישיבת [[תומכי תמימים לוד]], ישראל אריה דברוסקין שמו, לכיון [[כפר חב"ד]], בו שימש בתפקיד "משפיע רוחני" בבית-הספר למלאכה. כשצעד ברגל מן הכביש הראשי - בדרך ל[[תל אביב]] - לכיון הכפר, פגעו בו מסתננים ערבים, גררוהו לפרדס הסמוך, שם קשרוהו לעץ וירו בו. רק כעבור שלושה ימים, ביום ראשון א' [[טבת]], נתגלה גופתו.
 
==רצח בבית הספר למלאכה==
חלפה שנה וחצי, ובליל יום חמישי, אור לב' ד[[ראש חודש]] [[אייר]] בשנת [[תשט"ז]], ה'''רצח בבית ספר למלאכה''' התרחש באור ליום השני של [[ראש חודש]] [[אייר]] בשנת [[תשט"ז]], בשעת ערב מאוחרת, בצריף הקטן של [[בית ספר למלאכה כפר חב"ד|בית ספר למלאכה]] ב[[כפר חב"ד]]. שם עמדו כחמישים תלמידים בתפילת ערבית. כשליח ציבור עמד ר' [[מאיר פרידמן]] מכפר חב"ד, אז מדריך הילדים.
   
   
לפתע כבה האור. אף לא אחד מהם הספיק להרים את ראשו, כשהדלת נפרצה, וצרור יריות נשלח פנימה מבעד לדלת. כל מי שעמד מול הדלת – נפגע. באינסטנקטיביות התכופפו הנערים הרכים על הרצפה, מצאו מחבוא מאחורי השולחנות והכסאות – אבל עבור חלק מהם היה זה מאוחר מדי.
לפתע כבה האור. אף לא אחד מהם הספיק להרים את ראשו, כשהדלת נפרצה, וצרור יריות נשלח פנימה מבעד לדלת. כל מי שעמד מול הדלת – נפגע. באינסטנקטיביות התכופפו הנערים הרכים על הרצפה, מצאו מחבוא מאחורי השולחנות והכסאות – אבל עבור חלק מהם היה זה מאוחר מדי.