שעשועי המלך בעצמותו: הבדלים בין גרסאות בדף

מקור הביטוי הוא בלשון הפסוק שנאמר על התורה "וָאֶהְיֶה אֶצְלוֹ אָמוֹן וָאֶהְיֶה שַׁעֲשֻׁעִים יוֹם יוֹם מְשַׂחֶקֶת לְפָנָיו בְּכָל עֵת"{{הערה|משלי ח, ל.}}, ובספר [[עמק המלך]] דרוש 'שעשוע המלך' (שמבאר בטעם הדבר שנקרא 'שעשוע', כי תענוג כולל [[רצוא ושוב]], ולכן המילה שעשוע כוללת פעמיים את המילה 'שע', מלשון פניה{{הערה|כמו 'ואל הבל ומנחתו לא שעה'.}}, רצוב ושוב){{הערה|התבאר בלקוטי תורה במדבר יח, ד. [https://chabadlibrary.org/books/adhaam/maamarei/ku/13/555.htm מאמרי אדמו"ר האמצעי קונטרסים עמוד תקנה]. ועוד.}}.

בחינה זו המכונה גם 'תענוג הפשוט', נקראת בלשון הפסוק "כי עמך מקור חיים", והיא ב[[אין ערוך]] לכל שאר התענוגים, ואפילו התענוגים האלוקיים הנעלים ביותר כמו [[גן עדן העליון]]{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaam/maamarei/577/29/164.htm?q=%D7%A2%D7%A6%D7%9E%D7%95%D7%AA מאמרי אדמו"ר האמצעי הנחות תקע"ז עמוד קסד], ושם, שזהו פירוש הלשון "אין ערוך לך . . בעולם הזה . . לחיי העולם הבא".}}, והיא כלולה בבחינת [[טהירו עילאה]]{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaam/ner/3/122a.htm נר מצוה ותורה אור, שער היחוד, קכב, א].}}.