|
|
| שורה 1: |
שורה 1: |
| ''אין מברכין 'שהחיינו' בין המצרים ואפילו בשבת.''
| | אאמו"ר [הרש"ב] אמר: פתגם חסידי מביא לצלילות הדעת ו"מנקה" את הלב. הנהגה-טובה חסידית מאירה את הבית. ניגון חסידי מחזק את התקוה והבטחון, מביא שמחה ומעמיד את הבית ואת בני הבית בקרן אורה.<noinclude>{{סדרה|הקודם=[[תבנית:היום יום/כ"א תמוז|כ"א תמוז]]|הבא=[[תבנית:היום יום/כ"ג תמוז|כ"ג תמוז]]}}[[קטגוריה:היום יום|ט]]</noinclude> |
| | |
| כתיב "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם - בתוך כל אחד ואחד מישראל", שבכאו"א מישראל תוכיות נקודת פנימית לבבו הוא מקדש לשבתו ית'. והנה, מקום המקדש גם בזמן הגלות והשימום - קדוש הוא. וכדאיתא בשמות-רבה פ"ב: "אמר רב אחא לעולם אין השכינה זזה מכותל המערבי" - וכל ענין השימום הוא בהבנינים. וכן הוא גם במקדש הפרטי שבכאו"א מישראל, דהיסוד הוא שלם זך וטהור וכמ"ש "אני ישנה ולבי ער", ואיתא במדרש-רבה: "אני ישנה מן המצוות ולבי ער לגמילות חסדים. אני ישנה מן הצדקות ולבי ער לעשותן", דכל ענין השימום, ר"ל, שישנו בישראל הוא רק בדוגמת הבנינים שמחוץ ליסוד, אבל היסוד דמקדש הפרטי הוא בקדושתו.<noinclude>{{סדרה|הקודם=[[תבנית:היום יום/כ"א תמוז|כ"א תמוז]]|הבא=[[תבנית:היום יום/כ"ג תמוז|כ"ג תמוז]]}}[[קטגוריה:היום יום|ט]]</noinclude>
| |