←תיאור מעמד מסירת התורות
מ (החלפת טקסט – "{{הערות שוליים|}}" ב־"{{הערות שוליים}}") |
|||
| שורה 17: | שורה 17: | ||
בש"ק תבוא היה מאמר והיה כי תבוא. אופן התפילה בש"ק [[כי תבוא]] הנ"ל היה שלא כדרך הרגיל ברשפי אש והתלהבות מיוחדת. דרכו היה בש"ק ללמוד שיעורים לפני הקידוש, וישנם שיעורים שהיה לומד לאחר ה[[קידוש]], ובעת הקידוש היה מברך על פירות העץ והאדמה להרבות בברכות, בש"ק ההוא מחמת גמרו התפילה בשעה מאוחרת הספיק רק לקדש ולהתפלל [[מנחה]] [[נטילת ידים|וליטול הידים]] ל[[סעודת שבת]]. | בש"ק תבוא היה מאמר והיה כי תבוא. אופן התפילה בש"ק [[כי תבוא]] הנ"ל היה שלא כדרך הרגיל ברשפי אש והתלהבות מיוחדת. דרכו היה בש"ק ללמוד שיעורים לפני הקידוש, וישנם שיעורים שהיה לומד לאחר ה[[קידוש]], ובעת הקידוש היה מברך על פירות העץ והאדמה להרבות בברכות, בש"ק ההוא מחמת גמרו התפילה בשעה מאוחרת הספיק רק לקדש ולהתפלל [[מנחה]] [[נטילת ידים|וליטול הידים]] ל[[סעודת שבת]]. | ||
ב[[שמיני עצרת]] [[תרנ"ג]] בעת [[התוועדות|הפאַרברענגען]] סיפר אדמו"ר הרש"ב אודות היותו על האוהל ביום ה', ואמר כי דרכו אשר כל מאמר שרוצה לומר ברבים, הנה אחרי היגיעה בו אינו אומרו, עד שיש לו הוראה על זה ( | ב[[שמיני עצרת]] [[תרנ"ג]] בעת [[התוועדות|הפאַרברענגען]] סיפר אדמו"ר הרש"ב אודות היותו על האוהל ביום ה', ואמר כי דרכו אשר כל מאמר שרוצה לומר ברבים, הנה אחרי היגיעה בו אינו אומרו, עד שיש לו הוראה על זה (בכלל ההוראה על פרסום מאמר ברבים היא "התעצמות" והבהרת המאמר בשכלו). ומכיון שהמאמר והיה כי תבוא, גם אחרי היגיעה בו לא נתעצם עמו, אמר: "אלך לבעל השמועה". ונסע להאוהל, ולא פעל, וכדבריו "שהענין עדיין לא נתעצם", ונסע למחר עוד הפעם על האוהל, ואז זכה שהענין נתעצם אצלו. | ||
בתמורה ליגיעה המרובה שהייתה לו להפצת תורת החסידות ולהבנת המאמר הנזכר, אמר לו [[אדמו"ר מהר"ש]] השבת ההוא היה [[ח"י אלול]] [[יום הולדת]] הבעש"ט, הבה נלך ונשמע תורה ממרן הבעש"ט, ולקחו עמו. ואז שמע באותו הש"ק מהבעש"ט שבעה תורות בזמנים מיוחדים. | בתמורה ליגיעה המרובה שהייתה לו להפצת תורת החסידות ולהבנת המאמר הנזכר, אמר לו [[אדמו"ר מהר"ש]] השבת ההוא היה [[ח"י אלול]] [[יום הולדת]] הבעש"ט, הבה נלך ונשמע תורה ממרן הבעש"ט, ולקחו עמו. ואז שמע באותו הש"ק מהבעש"ט שבעה תורות בזמנים מיוחדים. | ||