3,770
עריכות
←בשנים תנש"א-תשנ"ב
חייל של המלך (שיחה | תרומות) |
חייל של המלך (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 44: | שורה 44: | ||
בשנת [[תנש"א]], בתקופת [[מלחמת המפרץ]] - כאשר הבהלה מאיומיו של סאדאם חוסיין הייתה גדולה ומומחי הביטחון נבאו שחורות - הרבי הרגיע את הרוחות וקבע ש[[ארץ ישראל]] היא המקום הבטוח ביותר. בד בבד הורה הרבי לפרסם את ה[[מדרש]] ב[[ילקוט שמעוני]]{{הערה|ישעיה רמז תצט.}}, שעל פיו כל מאורעות אלו מורות על בוא הגאולה הקרובה - הגיע זמן גאולתכם. | בשנת [[תנש"א]], בתקופת [[מלחמת המפרץ]] - כאשר הבהלה מאיומיו של סאדאם חוסיין הייתה גדולה ומומחי הביטחון נבאו שחורות - הרבי הרגיע את הרוחות וקבע ש[[ארץ ישראל]] היא המקום הבטוח ביותר. בד בבד הורה הרבי לפרסם את ה[[מדרש]] ב[[ילקוט שמעוני]]{{הערה|ישעיה רמז תצט.}}, שעל פיו כל מאורעות אלו מורות על בוא הגאולה הקרובה - הגיע זמן גאולתכם. | ||
בסיום המדרש מתואר כי ב"שעה שמלך המשיח בא עומד על גג [[בית המקדש]] ומשמיע להם לישראל ואומר: ענוים, הגיע זמן גאולתכם!" הרבי קבע כי גם חלק זה במדרש התקיים, וייחס את ההכרזה המתוארת במדרש להכרזתו שלו בשיחותיו מתקופה זו{{הערה|שיחת ש"פ חיי שרה תנש"א (התוועדויות חלק א' ע' 319): {{ציטוטון|"מלך המשיח.. עומד על גג [[בית המקדש]] והוא משמיע להם לישראל ואומר ענוים הגיע זמן גאולתכם" - כפי שהכריזו ומכריזים במיוחד לאחרונה}}. ובהערה 112 שם מסביר כיצד דברי המדרש "גג בית המקדש" מתאימים להכרזתו: {{ציטוטון|להעיר מדיוק לשון המדרש "עומד על '''גג''' בית המקדש" - שגגין לא נתקדשו (פסחים פה, סע"ב. רמב"ם הל' ביהב"ח פ"ו ה"ז), דיש לומר, שבזה מרומז שההכרזה "ענוים הגיע זמן גאולתכם" באה מחוץ לארץ שלא נתקדשה בקדושת ארץ ישראל, בדוגמת החילוק שבין גג המקדש להתוך דהמקדש עצמו}}.}}. | בסיום המדרש מתואר כי ב"שעה שמלך המשיח בא עומד על גג [[בית המקדש]] ומשמיע להם לישראל ואומר: ענוים, הגיע זמן גאולתכם!" הרבי קבע כי גם חלק זה במדרש התקיים, וייחס את ההכרזה המתוארת במדרש להכרזתו שלו בשיחותיו מתקופה זו{{הערה|שיחת ש"פ חיי שרה תנש"א (התוועדויות חלק א' ע' 319): {{ציטוטון|"מלך המשיח.. עומד על גג [[בית המקדש]] והוא משמיע להם לישראל ואומר ענוים הגיע זמן גאולתכם" - כפי שהכריזו ומכריזים במיוחד לאחרונה}}. ובהערה 112 שם מסביר כיצד דברי המדרש "גג בית המקדש" מתאימים להכרזתו: {{ציטוטון|להעיר מדיוק לשון המדרש "עומד על '''גג''' בית המקדש" - שגגין לא נתקדשו (פסחים פה, סע"ב. רמב"ם הל' ביהב"ח פ"ו ה"ז), דיש לומר, שבזה מרומז שההכרזה "ענוים הגיע זמן גאולתכם" באה מחוץ לארץ שלא נתקדשה בקדושת ארץ ישראל, בדוגמת החילוק שבין גג המקדש להתוך דהמקדש עצמו}}.}}. לאור זאת, כתב הרב [[זמרוני ציק]] לרבי: "לאור דברי הרבי אודות "שנה שמלך המשיח נגלה בו" ו"ענוים הגיע זמן גאולתכם", שזו הכרזתו של מלך המשיח על פי המדרש - מבקש אני לאפשר לי לפרסם שהרבי שליט"א הוא מלך המשיח". תשובת הרבי הייתה: {{ציטוטון|כמדובר ב[[התוועדות]] בארוכה לפי ערך, אזכיר על הציון}}{{הערה|נדפס בספר והוא יגאלנו עמ' 40.}}. | ||
בתקופת המלחמה, חשב הרב [[יצחק שפרינגר]] לארגן צ'רטר - טיסה מיוחדת לארץ ישראל, כדי להדגיש את היותה המקום הבטוח ביותר. על הצעה זו השיב הרבי: {{ציטוטון|לעשות תעמולה '''ככתוב בתורה''' דבני ישראל דכאן, '''דעירו - והוא בראשם''' יוסיפו ב[[תורה]] ו[[מצוות]] '''בפשטות''', ותשואות חן כשיודעיני כמה הוסיפו '''בפועל ממש'''. אזכיר על הציון}}. בהתאם להוראה, הדפיס הרב שפרינגר מודעות רבות ב[[עיתון|עיתונות הכללית]] על הוספה בתורה ומצוות, וחילק טפסים בשלל שפות בהם התבקשו יהודים למלא את החלטותיהם הטובות. בהמשך קיבל הרב שפרינגר את אישור הרבי על כותרת הקמפיין "תן יד לביאת המשיח", ומאוחר יותר - "תן יד למלך המשיח" עם תמונת הרבי. | |||
בתקופת המלחמה, חשב הרב [[יצחק שפרינגר]] לארגן צ'רטר - טיסה מיוחדת לארץ ישראל, כדי להדגיש את היותה המקום הבטוח ביותר. על הצעה זו השיב הרבי: {{ציטוטון|לעשות תעמולה '''ככתוב בתורה''' דבני ישראל דכאן, '''דעירו - והוא בראשם''' יוסיפו ב[[תורה]] ו[[מצוות]] '''בפשטות''', ותשואות חן כשיודעיני כמה הוסיפו '''בפועל ממש'''. אזכיר על הציון}}. בהתאם להוראה, הדפיס הרב שפרינגר מודעות רבות ב[[עיתון|עיתונות הכללית]] על הוספה בתורה ומצוות | |||
לאחר [[השיחה הידועה]] מ[[כ"ח ניסן]] [[תנש"א]], כאשר הרבי ביקש מכל אחד ואחד לקחת אחריות ולעשות כל שביכלתו להבאת המשיח, הרוחות התלהטו והצורך לפעול באינטנסיביות בנושא המשיח נעשה מוחשי מתמיד. קריאתו זו של הרבי התפרסמה בהרחבה בכלי התקשורת, והמודעות הציבורית בנושא המשיח גברה. פרסום [[בשורת הגאולה]] הלך והתפשט על ידי החסידים. | לאחר [[השיחה הידועה]] מ[[כ"ח ניסן]] [[תנש"א]], כאשר הרבי ביקש מכל אחד ואחד לקחת אחריות ולעשות כל שביכלתו להבאת המשיח, הרוחות התלהטו והצורך לפעול באינטנסיביות בנושא המשיח נעשה מוחשי מתמיד. קריאתו זו של הרבי התפרסמה בהרחבה בכלי התקשורת, והמודעות הציבורית בנושא המשיח גברה. פרסום [[בשורת הגאולה]] הלך והתפשט על ידי החסידים. | ||