יהודה לייב לוין (מוסקבה): הבדלים בין גרסאות בדף

שורה 11: שורה 11:
לאחר חתונתו ב[[תרפ"א]] מונה (בשנת [[תרפ"ג]]) לרבנות עיר קרסנו-ארמייסקויה בה כיהן עד פלישת ה[[נאצים]] לשם ב[[תשרי]] [[תש"א]]. בשנים שלאחר המלחמה כיהן כרב בעיר [[דנייפרופטרובסק]], עד שנאלץ לברוח משם בגין מלשינות.
לאחר חתונתו ב[[תרפ"א]] מונה (בשנת [[תרפ"ג]]) לרבנות עיר קרסנו-ארמייסקויה בה כיהן עד פלישת ה[[נאצים]] לשם ב[[תשרי]] [[תש"א]]. בשנים שלאחר המלחמה כיהן כרב בעיר [[דנייפרופטרובסק]], עד שנאלץ לברוח משם בגין מלשינות.


בשנת [[תשי"ז]] הזמינו הרב [[שלמה שליפר]] שכיהן אז כרבה הראשי של [[מוסקבה]] לכהן בראשות ישיבת [[קול יעקב]] שהוקם אז, באותה ישיבה הוסמכו בחורים כשוחטים וכמוהלים. באותה שנה, לאחר פטירתו של הרב שלמה שליפר, נעשה לרבה הראשי של מוסקבה. סגנו היה ר' [[זלמן נתן קיסלגוף]] מחסידי חב"ד{{הערה|המאבק והניצחון עמוד 142.}}. בשנת [[תשח"י]] הוציא לאור סידור בהגהתו "סידור השלום, תפילות לכל השנה" ובשנת [[תשכ"ח]] ביקר אצל ה[[רבי]] ודיבר על מצבם של ה[[יהודים]] ב[[ברית המועצות]]{{הערה|רשימת היחידות התפרסמה על ידי [[ועד הנחות בלה"ק]] לקראת כינוס השלוחים תשע"ד.}}. חשוב לציין שהגיע עם מלווה (סוכן ק.ג.ב.) מטעם מדינת ברית המועצות.
בשנת [[תשי"ז]] הזמינו הרב [[שלמה שליפר]] שכיהן אז כרבה הראשי של [[מוסקבה]] לכהן בראשות ישיבת [[קול יעקב]] שהוקם אז, באותה ישיבה הוסמכו בחורים כשוחטים וכמוהלים. באותה שנה, לאחר פטירתו של הרב שלמה שליפר, נעשה לרבה הראשי של מוסקבה. סגנו היה ר' [[זלמן נתן קיסלגוף]] מ[[חסידי חב"ד]]{{הערה|המאבק והניצחון עמוד 142.}}. בשנת [[תשח"י]] הוציא לאור סידור בהגהתו "סידור השלום, תפילות לכל השנה" ובשנת [[תשכ"ח]] ביקר אצל ה[[רבי]] ודיבר על מצבם של ה[[יהודים]] ב[[ברית המועצות]]{{הערה|רשימת היחידות התפרסמה על ידי [[ועד הנחות בלה"ק]] לקראת כינוס השלוחים תשע"ד.}}. חשוב לציין שהגיע עם מלווה (סוכן ק.ג.ב.) מטעם מדינת ברית המועצות.


לאחר ביקורו דיבר הרבי בכאב אודות אותם רבנים אשר ציערו אותו בשאלותיהם המתריסות על מצב היהדות בברית המועצות בידעם שאין הוא יכול לענות בחופשיות. הרבי ציין שכאשר הוא רוצה להתגאות במצב היהדות אין הוא מראה תמונות של תיאטרון וכדומה אלא תמונות של דלת של בית כנסת ודלת של מקווה, ומה טעם יש לצער אותו בשאלה מה מתרחש מעבר לדלת בשעה שאין הוא יכול לענות.
לאחר ביקורו דיבר הרבי בכאב אודות אותם רבנים אשר ציערו אותו בשאלותיהם המתריסות על מצב היהדות בברית המועצות בידעם שאין הוא יכול לענות בחופשיות. הרבי ציין שכאשר הוא רוצה להתגאות במצב היהדות אין הוא מראה תמונות של תיאטרון וכדומה אלא תמונות של דלת של בית כנסת ודלת של מקווה, ומה טעם יש לצער אותו בשאלה מה מתרחש מעבר לדלת בשעה שאין הוא יכול לענות.
4,291

עריכות