664
עריכות
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:בית הכנסת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית הכנסת "מרכז רוהר חב"ד" והאנדרטה לזכר יהודי [[קרמנצ'וג]] שנרצחו בשואה]] | [[קובץ:בית הכנסת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית הכנסת "מרכז רוהר חב"ד" והאנדרטה לזכר יהודי [[קרמנצ'וג]] שנרצחו בשואה]] | ||
[[קובץ:תומכי תמימים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|המבנה שבו הייתה ישיבת [[תומכי תמימים]] המרכזית בימי [[מלחמת העולם הראשונה]]]] | [[קובץ:תומכי תמימים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|המבנה שבו הייתה ישיבת [[תומכי תמימים]] המרכזית בימי [[מלחמת העולם הראשונה]]]] | ||
| שורה 103: | שורה 103: | ||
בשלב מסויים דרשו השלטונות לסגור את ה[[מקווה]] בקרמנצ'וג, ומי שניהל את המקווה התפטר לאחר שחשש לנפשו. במקומו לקח את התפקיד ר' [[דובער קוזניצוב]], שהיה [[משגיח]] בישיבה המקומית. הוא אף החתים יהודים רבים על עצומת מחאה כנגד סגירת המקווה. אף על פי שהעיתונות התקיפה את מעשיו, המשיך לנהל את המקווה ללא חת. | בשלב מסויים דרשו השלטונות לסגור את ה[[מקווה]] בקרמנצ'וג, ומי שניהל את המקווה התפטר לאחר שחשש לנפשו. במקומו לקח את התפקיד ר' [[דובער קוזניצוב]], שהיה [[משגיח]] בישיבה המקומית. הוא אף החתים יהודים רבים על עצומת מחאה כנגד סגירת המקווה. אף על פי שהעיתונות התקיפה את מעשיו, המשיך לנהל את המקווה ללא חת. | ||
הלחצים כנגדו הלכו וגברו מיום ליום, וכשאנשי היבסקציה ראו כי לא ייכנע להם, סגרו את המקווה בכוח. בשל סכנת הצנזורה הקפדנית ששררה באותם ימים, שלח ר' [[ישראל נח בליניצקי]] מכתב מוצפן בו דיווח לרבי הריי"צ על המצב. | הלחצים כנגדו הלכו וגברו מיום ליום, וכשאנשי היבסקציה ראו כי לא ייכנע להם, סגרו את המקווה בכוח. בשל סכנת הצנזורה הקפדנית ששררה באותם ימים, שלח ר' [[ישראל נח בליניצקי]] מכתב מוצפן בו דיווח לרבי הריי"צ על המצב{{מקור}}. | ||
| שורה 116: | שורה 116: | ||
מדי [[מוצאי שבת]] נערכה סעודת '[[מלוה מלכה]]' בבית אחד החסידים, בהשתתפות קרוב לארבעה מניינים. בשנת [[תר"צ]], סגרו השלטונות את רוב בתי הכנסת בעיר ובתוכם גם את שני בתי כנסת חב"ד. החסידים לא נרתעו והשיגו חדר בבית כנסת שנקרא 'יורובסקי' שם התקיים מניין חב"די. | מדי [[מוצאי שבת]] נערכה סעודת '[[מלוה מלכה]]' בבית אחד החסידים, בהשתתפות קרוב לארבעה מניינים. בשנת [[תר"צ]], סגרו השלטונות את רוב בתי הכנסת בעיר ובתוכם גם את שני בתי כנסת חב"ד. החסידים לא נרתעו והשיגו חדר בבית כנסת שנקרא 'יורובסקי' שם התקיים מניין חב"די. | ||
בגין הרדיפות, הקהילה החב"דית הלכה והצטמקה עם הזמן. משפחות רבות נדדו לערים אחרות, אולם היו גם שנותרו בעיר עד פרוץ המלחמה. החסיד הרב [[משה ניסלביץ]] | בגין הרדיפות, הקהילה החב"דית הלכה והצטמקה עם הזמן. משפחות רבות נדדו לערים אחרות, אולם היו גם שנותרו בעיר עד פרוץ המלחמה. החסיד הרב [[משה ניסלביץ]] סיפר בבירור כי בעיר הייתה קהילה חב"דית עד פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]]{{מקור}}. | ||
==מלחמת העולם השנייה== | ==מלחמת העולם השנייה== | ||
| שורה 123: | שורה 123: | ||
ביום י"ז ב[[אלול]] [[תש"א]] נכבשה העיר על ידי הנאצים. רק כ-9,000 יהודים נותרו בה מתוך כ-40,000 שהיו בה רק שבועות ספורים קודם לכן. | ביום י"ז ב[[אלול]] [[תש"א]] נכבשה העיר על ידי הנאצים. רק כ-9,000 יהודים נותרו בה מתוך כ-40,000 שהיו בה רק שבועות ספורים קודם לכן. | ||
כיום הרב [[שלמה סלמון]] הינו שליח הרבי בעיר ומנהל בית חב"ד | כיום הרב [[שלמה סלמון]] הינו שליח הרבי בעיר ומנהל בית חב"ד. | ||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||