334
עריכות
מ
פרק כז בתהילים, לדוד ה' אורי וישעי. נאמר בחודש אלול ועד שמיני עצרת.
מאין תקציר עריכה |
מ (פרק כז בתהילים, לדוד ה' אורי וישעי. נאמר בחודש אלול ועד שמיני עצרת.) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{חלונית | {{חלונית | ||
|כותרת=לְדָוִד ה' אוֹרִי וְיִשְׁעִי מִמִּי אִירָא | |כותרת=לְדָוִד ה' אוֹרִי וְיִשְׁעִי מִמִּי אִירָא | ||
| שורה 6: | שורה 5: | ||
|מקור= | |מקור= | ||
|ניקוד=כן}} | |ניקוד=כן}} | ||
פרק כ"ז | פרק כ"ז ב[[תהלים]] המתחיל בתיבות "לדוד ה' אורי וישעי" | ||
==מבנה המזמור== | ==מבנה המזמור== | ||
המזמור מחולק לשני חלקים: בחלק הראשון (פסוקים א–ו) מתאר דוד המלך את | המזמור מחולק לשני חלקים: בחלק הראשון (פסוקים א–ו) מתאר [[דוד המלך]] את ה[[ביטחון]] הגדול שיש לו ב[[ה']], כאשר הוא חש שה' אורו וישעו, בשעה זו הוא יודע, ש[[כל מה דעביד רחמנא לטב עביד|כל מה שה' עושה זה לטובתו]]. להשיג ביטחון כזה היה משאלת ליבו כל חייו, וביטחון זה מגן עליו מכל צרה. בחלק השני (פסוקים ז–יג) מבקש דוד המלך: א. שלא יפסיד את הביטחון הגדול הזה גם אם [[העלם|יסתיר ה' פניו ממנו]]. ב. שילמד את הדרך להיות דבוק בה'. ג. שיעזור לו נגד המפריעים מהשגת הדבקות בו. | ||
==מנהג חב"ד== | ==[[מנהג חב"ד]]== | ||
מן א' | מן א' ד[[ראש חודש]] [[אלול]] עד מנחת [[הושענא רבה|הושענה רבה]], אומרים מזמור זה אחר [[שיר של יום]] (בתפילת [[שחרית]]) או לפני [[עלינו לשבח|עלינו]] ([[מנחה|במנחה]])<ref>[[ספר המנהגים]] עמוד 17.</ref> | ||
=הקשר לימי חודש תשרי= | =הקשר לימי חודש תשרי= | ||
| שורה 21: | שורה 20: | ||
טעמים רבים נאמרו לאמירתו של תהלים זה בחודש אלול, להיותו חודש הרחמים והסליחות ובתקופת חגי תשרי, ומהם: | טעמים רבים נאמרו לאמירתו של תהלים זה בחודש אלול, להיותו חודש הרחמים והסליחות ובתקופת חגי תשרי, ומהם: | ||
א. מבאר אדמו"ר האמצעי<ref>בשער התשובה (ח"א פרק מא ד"ה אחרי ה' תלכו)</ref> שאמירת מזמור זה הוא לפי "שבימים הללו התגלות ממקום עליון ביותר כמו שיהיה לעתיד לבוא, והתגלות כזו הם בסגנון "אחד" עם "ה' אורי וישעי" "בזאת אני בוטח" "אחת שאלתי". | א. מבאר [[אדמו"ר האמצעי]]<ref>בשער התשובה (ח"א פרק מא ד"ה אחרי ה' תלכו)</ref> שאמירת מזמור זה הוא לפי "שבימים הללו התגלות ממקום עליון ביותר כמו שיהיה [[לעתיד לבוא]], והתגלות כזו הם בסגנון "אחד" עם "ה' אורי וישעי" "בזאת אני בוטח" ו"אחת שאלתי". | ||
ב. מבאר [[אדמו"ר הצמח צדק]] <ref>[[יהל אור|יהל אור על התהלים]]</ref> ש"ה' אורי" הוא בחינת "אל', "אל הוי' ויאר לי", ובחינת "אל" זהו [[תיקון|התיקון]] הראשון מ[[י"ג מידות הרחמים]] המאירים בחודש אלול". | |||
ג. תלמידו של הרב [[המגיד]], הגאון ר' [[פנחס הלוי הורביץ|פנחס הלוי הורוויץ]] זצ"ל כותב<ref>פנים יפות (פר' אחרי ד"ה ביד עתי)</ref> "מפני שיש בו י"ג שמות [[הוי"ה]] כנגד י"ג מידות האומרים באלול, ונראה לפרש כל המזמור על סדר הימים אלו, שכן אמרו במדרש "אורי" ב[[ראש השנה]], "וישעי" ב[[יום כיפור]], מפני שר"ה הוא יום הדין, שה[[לבנה]] מתכסה בו והקב"ה ברחמיו הוא מאיר לישראל כדכתיב ב[[ישעיה]] "ולנוגה הירח לא יאיר לך והיה לך לאור עולם", "וישעי" ביוהכ"פ שהוא יום רצון וישועה וקבלת התורה והמצוות ו[[לוחות הברית|לוחות שניות]], רמז לדבר כי "אורי וישעי" מספרם [[תרי"ג]] וכו'. | |||
ד. ר' [[אברהם דוד לאוואוט|דוד לאוואוט]] בספרו [[שער הכולל]] "...כי בר"ח נפתחו י"ג מקורים מי"ג מכילין דרחמי והם מתגלים ומאירים למטה, ולכך יש בו י"ג שמות הוי' נגד כו' וע"י אמירתו פועלים ומבטלים מעלינו הב"ד של מעלה מארי תריסין ומקטרגים שאין להם רשות לקרב כלל לדון אותנו אלא מלפניך משפטינו יצא ויש בו קמ"ח תיבות, שני פעמים ע"ד. ומביא שם עוד הסברו של רבנו הזקן בלקוטי תורה (ד"ה אני לדודי) אשר "מן ר"ח אלול עד אחר יו"כ שבהם עמד משה בהר כימים הראשונים, מה אלו ברצון כו' הם ימי רצון. היינו התגלות רצון העליון י"ג מידות הרחמים ממקום עליון ביותר אשר שם כחשכה כאורה שיוכל להיות "נושא עון". אם צדקת מה תתן לו ורבו פשעיך מה תעשה לו". | |||
{{מזמורי ספר התהלים}} | |||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:תפילה]] | [[קטגוריה:תפילה]] | ||
[[קטגוריה:תהלים|כז]] | [[קטגוריה:תהלים|כז]] | ||