39,916
עריכות
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 5: | שורה 5: | ||
טעם הדבר - מכיון ש"אדם קרוב אצל עצמו", ובמילא, אינו יכול לסמוך על עצמו כו', ולכן, צריך לעשות לו רב - שיחשיבהו גדול ממנו, ולקיים את דבריו. | טעם הדבר - מכיון ש"אדם קרוב אצל עצמו", ובמילא, אינו יכול לסמוך על עצמו כו', ולכן, צריך לעשות לו רב - שיחשיבהו גדול ממנו, ולקיים את דבריו. | ||
ויש להוסיף, שגם מי שהוא גדול ב[[תורה]] וב[[יראת שמים]] כו', שקשה לו למצוא מי שגדול ממנו | ויש להוסיף, שגם מי שהוא גדול ב[[תורה]] וב[[יראת שמים]] כו', שקשה לו למצוא מי שגדול ממנו, על אף שלא ימצא חכם גדול כמוהו, יעשה משלמטה הימנו, כי אין אדם רואה בעניני עצמו העצה הצריכה לו כמו שיראה זולתו, וזהו עשה לך רב, אף שאינו ראוי, וכמפורש שבכגון-דא יש צורך בענין של עשי', '''עשה''' לך רב, אשר, "לשון עשי' יאמר על דבר שצריך לטרוח ולעשות על ידו", עד לעשי' מלשון כפי' (כמו "מעשין על הצדקה"). | ||
ובהתאם לכך, [[טוב]] ונכון ביותר, שכל אחד ואחת מישראל - האנשים וה[[נשים]], כולל ילדים וילדות קטנים - יקיים את הוראת המשנה "עשה לך רב" | ובהתאם לכך, [[טוב]] ונכון ביותר, שכל אחד ואחת מישראל - האנשים וה[[נשים]], כולל ילדים וילדות קטנים - יקיים את הוראת המשנה "עשה לך רב" <REF>ובנוגע לנשים ובנות - בל' דאמרי אינשי "משפיעות".</REF>, עי"ז שילך מזמן לזמן למי שגדול הימנו ("רב"), על מנת ובאופן לעמוד ל"מבחן" בנוגע למעמדו ומצבו ב[[לימוד התורה]], בנתינת ה[[צדקה]], ובכללות הנהגתו ב[[עבודת ה']], גם בעניני הרשות, "כל מעשיך יהיו לשם שמים" ו"בכל דרכיך דעהו", אשר, עי"ז יקבל את ההוראה וההדרכה הנכונה (ללא ה[[שוחד]] דקרבת עצמו). | ||
ומה גם שעצם הידיעה שמזמן לזמן יצטרך לתת "דין וחשבון" לבשר ודם, תפעל אצלו להיטיב את הנהגתו, ולהוסיף בכל עניני טוב | ומה גם שעצם הידיעה שמזמן לזמן יצטרך לתת "דין וחשבון" לבשר ודם, תפעל אצלו להיטיב את הנהגתו, ולהוסיף בכל עניני טוב ו[[קדושה]]". | ||
== בקשה נפשית מהרבי == | == בקשה נפשית מהרבי == | ||
שורה 48: | שורה 48: | ||
ועל הוראה זו, שבוודאי לא נכללה בהוראת המשנה, אמר הרבי שההצעה מופנית לכל אחד ואחת מאנ”ש, כולל - אלו שיצטרפו מחר להיות מאנ”ש, וכן אלו שסוף כל סוף יפעלו עליהם להיות מ[[אנ"ש]]. | ועל הוראה זו, שבוודאי לא נכללה בהוראת המשנה, אמר הרבי שההצעה מופנית לכל אחד ואחת מאנ”ש, כולל - אלו שיצטרפו מחר להיות מאנ”ש, וכן אלו שסוף כל סוף יפעלו עליהם להיות מ[[אנ"ש]]. | ||
ומסכם הרבי: “כלומר, עניין השייך לכל אחת ואחת מישראל - כידוע פתגם רבינו הזקן | ומסכם הרבי: “כלומר, עניין השייך לכל אחת ואחת מישראל - כידוע פתגם רבינו הזקן ש[[תורת החסידות]] אינה עניין השייך לחוג או מפלגה מיוחדת, כי אם, נחלת כל ישראל, ו[[אדמו"ר הריי"צ|כ"ק מו"ח אדמו"ר]] הכריז ופירסם שעתה הגיע הזמן לכך, היינו, שתורת החסידות היא נחלת כל ישראל בפועל ובגלוי, ובמילא, כל אחד ואחת מישראל הם ‘אנשי שלומינו’”. | ||
ואגב, בהזדמנות מסויימת הזכיר הרבי שידוע ומפורסם, ובפרט אצל הליטאים, | ואגב, בהזדמנות מסויימת הזכיר הרבי שידוע ומפורסם, ובפרט אצל הליטאים, של[[גאון מוילנא]] היה “מוסר זאגער”, שהיה מזמינו מזמן לזמן כדי שיאמר לו - לגאון - דברי מוסר, ויקיים דבריו! | ||
בשיחת שבת פרשת דברים | בשיחת אחרת<REF> [[שבת]] פרשת דברים [[תשמ"ו]].</REF> בה החל [[הרבי]] ב’[[שטורעם]]’ בעניין ‘עשה לך רב’, הבהיר הרבי שגם מי שהוא גדול בתורה וביראת-שמים, שקשה לו למצוא מי שגדול ממנו -גם הוא חייב לקיים את הוראת המשנה. הרבי מביא את דבריו של המאירי, ש”אף על פי שלא ימצא חכם גדול כמוהו, יעשה משלמטה הימנו, כי אין אדם רואה בעניני עצמו העצה הצריכה לו כמו שיראה זולתו, וזהו עשה לך רב, אף שאינו ראוי”. ומוסיף הרבי, שלכן נאמרה הוראה זו בלשון “עשה לך”, עד לעשייה מלשון כפייה, כמו “מעשין על הצדקה”. | ||
מוסיף הרבי ומבהיר<REF> ליל ג’ ד[[חול המועד]] [[סוכות]] [[תשמ"ז]].</REF>, שגם מי שהוא בעצמו רב ומורה-הוראה בישראל, צריך לקיים את הוראת המשנה ‘עשה לך רב’. ואדרבא, מכיוון שהנהגתו ופסקי הדינים שלו נוגעים לכמה וכמה מישראל, מודגש עוד יותר הצורך והחשיבות בקיום ההוראה, מכיוון שאין זה רק עניין פרטי שלו, אלא גם עניין הנוגע לרבים. ועל אחת כמה וכמה במקרים בהם שמע מכמה מישראל, וביניהם כאלו שיש להם [[סמיכה לרבנות]], שלפי דעתם יש לו טעות בפסק דין מסויים - הרי בודאי שבמקרה כזה אינו יכול לסמוך על עצמו, כי אם, לברר אצל ה’רב’ שלו. | |||
ואומר הרבי, שעצם העובדה שישנו ציווי במשנה ‘עשה לך רב’, מוכיחה, שאם רק ירצה ב[[אמת]], ויתייגע בזה - בודאי שימצא לו רב, כהבטחת חז”ל “יגעת ומצאת”. | ואומר הרבי, שעצם העובדה שישנו ציווי במשנה ‘עשה לך רב’, מוכיחה, שאם רק ירצה ב[[אמת]], ויתייגע בזה - בודאי שימצא לו רב, כהבטחת חז”ל “יגעת ומצאת”. | ||
ולמי שסבור שתהיה זאת פחיתות כבוד עבורו, אם ילך לשמוע את דעתו של אדם אחר -אומר הרבי, שאדרבא, הנהגה זו מוכיחה שהוא בגדר חכם, כדיוק לשון המשנה “איזהו חכם -הלומד מכל אדם”... | ולמי שסבור שתהיה זאת פחיתות כבוד עבורו, אם ילך לשמוע את דעתו של אדם אחר -אומר הרבי, שאדרבא, הנהגה זו מוכיחה שהוא בגדר [[חכם]], כדיוק לשון המשנה “איזהו חכם -הלומד מכל אדם”... | ||
אגב, הרבי תינה פעם על המציאות הכואבת, שדווקא אלו שאצלם נוגע ומוכרח העניין של “עשה לך רב”, לא כל כך מקיימים הוראה זו, ואלו שבלאו הכי מתנהגים באופן הרצוי - הם המקיימים הוראה זו. | אגב, הרבי תינה פעם על המציאות הכואבת, שדווקא אלו שאצלם נוגע ומוכרח העניין של “עשה לך רב”, לא כל כך מקיימים הוראה זו, ואלו שבלאו הכי מתנהגים באופן הרצוי - הם המקיימים הוראה זו. | ||
שורה 64: | שורה 64: | ||
==איך בוחרים רב== | ==איך בוחרים רב== | ||
הרבי התייחס לשאלה זו, ואמר שהדברים מפורשים ברמב”ם: הרמב”ם כותב | הרבי התייחס לשאלה זו, ואמר שהדברים מפורשים ברמב”ם: הרמב”ם כותב ש”ה[[עולם הבא]] אין בו גוף וגוי’ אלא נפשות ה[[צדיקים]] בלבד בלא [[גוף]], כ[[מלאכי השרת]]” -הרי ש[[הרמב"ם]] פוסק שכדי להיות דומה למלאכי השרת צריכים להיות במעמד ומצב שה[[נפש]] אינה משוחדת מהגוף, בדוגמת מצב הנפש לעתיד לבוא -ללא קנאה ותחרות, מלחמה ו[[שנאה]] וכדומה. | ||
קרטיריונים ברורים יותר - אומר הרבי שלכל הפחות צריכים להיות ב’רב’ שלשת הסימנים של בני ישראל - רחמנים, ביישנים וגומלי חסדים. כאשר שלושת סימנים אלה נראים אצלו בגלוי, הרי הוא ראוי להיות ‘רב’ הדומה למלאך ה’ צבאות. | קרטיריונים ברורים יותר - אומר הרבי שלכל הפחות צריכים להיות ב’רב’ שלשת הסימנים של בני ישראל - רחמנים, ביישנים וגומלי חסדים. כאשר שלושת סימנים אלה נראים אצלו בגלוי, הרי הוא ראוי להיות ‘רב’ הדומה למלאך ה’ צבאות. | ||
{{עהרות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:עבודת ה']] | [[קטגוריה:עבודת ה']] | ||
[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]] | [[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]] | ||
[[קטגוריה:פסוקים ואמרות במבט החסידות]] | [[קטגוריה:פסוקים ואמרות במבט החסידות]] |
עריכות