39,916
עריכות
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''עשה לך [[רב]]'''", הוא ציווי על כל אחד ואחת מישראל - מקטן ועד גדול - לקבל עליו ולעשות לו רב. | |||
משיחת [[הרבי]] בשבת פרשת דברים משנת [[תשמ"ו]]: | כלומר<REF>משיחת [[הרבי]] בשבת פרשת דברים משנת [[תשמ"ו]].</REF> נוסף על הוראת המשנה: "איזהו [[חכם]] הלומד מכל אדם", היינו, שגם מי שהוא חכם גדול כו', יכול להוסיף וללמוד מאחרים, ועד שיכול ללמוד מכל אדם [ואדרבה: הנהגה זו מוכיחה שהוא בגדר חכם, כדיוק הלשון "איזהו חכם הלומד מכל אדם"] - צריך להיות גם הענין ד"רב", "עשה לך רב", כלומר, ש"תקבלהו עליך לרב", לסמוך על דבריו. | ||
טעם הדבר - מכיון ש"אדם קרוב אצל עצמו", ובמילא, אינו יכול לסמוך על עצמו כו', ולכן, צריך לעשות לו רב - שיחשיבהו גדול ממנו, ולקיים את דבריו. | |||
ויש להוסיף, שגם מי שהוא גדול ב[[תורה]] וב[[יראת שמים]] כו', שקשה לו למצוא מי שגדול ממנו - הרי "אע"פ שלא ימצא חכם גדול כמוהו, יעשה משלמטה הימנו, כי אין אדם רואה בעניני עצמו העצה הצריכה לו כמו שיראה זולתו, וזהו עשה לך רב, אף שאינו ראוי", וכמפורש שבכגון-דא יש צורך בענין של עשי', "עשה לך רב", אשר, "לשון עשי' יאמר על דבר שצריך לטרוח ולעשות על ידו", עד לעשי' מלשון כפי' (כמו "מעשין על הצדקה"). | |||
ובהתאם לכך, [[טוב]] ונכון ביותר, שכל אחד ואחת מישראל - האנשים וה[[נשים]], כולל ילדים וילדות קטנים - יקיים את הוראת המשנה "עשה לך רב" (ובנוגע לנשים ובנות - בל' דאמרי אינשי "משפיעות"), עי"ז שילך מזמן לזמן למי שגדול הימנו ("רב"), על מנת ובאופן לעמוד ל"מבחן" בנוגע למעמדו ומצבו ב[[לימוד התורה]], בנתינת ה[[צדקה]], ובכללות הנהגתו ב[[עבודת ה']], גם בעניני הרשות, "כל מעשיך יהיו לשם שמים" ו"בכל דרכיך דעהו", אשר, עי"ז יקבל את ההוראה וההדרכה הנכונה (ללא השוחד דקרבת עצמו), | |||
ומה גם שעצם הידיעה שמזמן לזמן יצטרך לתת "דין וחשבון" לבשר ודם, תפעל אצלו להיטיב את הנהגתו, ולהוסיף בכל עניני טוב וקדושה". | |||
== בקשה נפשית מהרבי == | |||
באותה שיחה, הרבי התבטא בהתבטאות מיוחדת: | |||
יש להוסיף ולהדגיש ע"ד גודל החשיבות והצורך כו' דכל האמור גם במשך כל ה[[שנה]] כולה, ויתירה מזה - תמיד כל הימים. | |||
ולכן, הצעתי ובקשתי - בבקשה נפשית (ועוד יותר מזה, אלא שאין בידי לע"ע ביטוי מתאים יותר כו') - שיפרסמו את הדברים בכל מקום ומקום, | ולכן, הצעתי ובקשתי - בבקשה נפשית (ועוד יותר מזה, אלא שאין בידי לע"ע ביטוי מתאים יותר כו') - שיפרסמו את הדברים בכל מקום ומקום, | ||
| שורה 28: | שורה 30: | ||
=="החידוש" של הרבי== | =="החידוש" של הרבי== | ||
אלפי שנים לומדים יהודים את פרקי אבות בימי הקיץ, אבל אף פעם לא הייתה הנהגה רווחת שכל אדם יעשה לעצמו רב פרטי, שהוא אישי שלו. | אלפי שנים לומדים יהודים את [[פרקי אבות]] בימי הקיץ, אבל אף פעם לא הייתה הנהגה רווחת שכל אדם יעשה לעצמו רב פרטי, שהוא אישי שלו. | ||
ההוראה “עשה לך רב” מופיעה פעמיים בפרקי אבות. פעם אחת מובא “עשה לך רב והסתלק מן הספק”, ופעם נוספת נאמר “עשה לך רב וקנה לך חבר”. הרבנים ומורי ההוראה שהיו לעם ישראל מאז ומתמיד -נועדו לסלק מן הספק. כל יהודי שהיה נתקל בספק כלשהו, היה ניגש לרב כדי לפתור את הספק. | ההוראה “עשה לך רב” מופיעה פעמיים בפרקי אבות. פעם אחת מובא “עשה לך רב והסתלק מן הספק”, ופעם נוספת נאמר “עשה לך רב וקנה לך חבר”. הרבנים ומורי ההוראה שהיו לעם ישראל מאז ומתמיד -נועדו לסלק מן הספק. כל יהודי שהיה נתקל בספק כלשהו, היה ניגש לרב כדי לפתור את הספק. | ||
| שורה 42: | שורה 44: | ||
גם בנוגע לפרטים, ועד לפרטי פרטים, אמר הרבי שהם שייכים לכלל ישראל, ללא יוצא מן הכלל. | גם בנוגע לפרטים, ועד לפרטי פרטים, אמר הרבי שהם שייכים לכלל ישראל, ללא יוצא מן הכלל. | ||
בימי ההכנה | בימי ההכנה ל[[י' שבט]] [[תשמ"ז]], כאשר הרבי הציע שבמשך שלושים ימי ההכנה יעבור כל אחד שלוש בחינות אצל ה’רב’ שלו. הרבי הוסיף ואמר שכל אחד מהנבחנים צריך לתת ל’רב’ שלו רשות להודיע לרבי על תוצאות הבחינות, כיוון שכאשר חסיד יודע שתוצאות הבחינה שלו יגיעו לרבי -הרי זה פועל עליו להוסיף עוד יותר בכל ענייני ההכנה, כדי שלא יתבייש ח”ו בתוצאות הבחינות. | ||
ועל הוראה זו, שבוודאי לא נכללה בהוראת המשנה, אמר הרבי שההצעה מופנית לכל אחד ואחת מאנ”ש, כולל - אלו שיצטרפו מחר להיות מאנ”ש, וכן אלו שסוף כל סוף יפעלו עליהם להיות | ועל הוראה זו, שבוודאי לא נכללה בהוראת המשנה, אמר הרבי שההצעה מופנית לכל אחד ואחת מאנ”ש, כולל - אלו שיצטרפו מחר להיות מאנ”ש, וכן אלו שסוף כל סוף יפעלו עליהם להיות מ[[אנ"ש]]. | ||
ומסכם הרבי: “כלומר, עניין השייך לכל אחת ואחת מישראל - כידוע פתגם רבינו הזקן שתורת החסידות אינה עניין השייך לחוג או מפלגה מיוחדת, כי אם, נחלת כל ישראל, | ומסכם הרבי: “כלומר, עניין השייך לכל אחת ואחת מישראל - כידוע פתגם רבינו הזקן שתורת החסידות אינה עניין השייך לחוג או מפלגה מיוחדת, כי אם, נחלת כל ישראל, ו[[אדמו"ר הריי"צ|כ"ק מו"ח אדמו"ר]] הכריז ופירסם שעתה הגיע הזמן לכך, היינו, שתורת החסידות היא נחלת כל ישראל בפועל ובגלוי, ובמילא, כל אחד ואחת מישראל הם ‘אנשי שלומינו’”. | ||
ואגב, בהזדמנות מסויימת הזכיר הרבי שידוע ומפורסם, ובפרט אצל הליטאים, שלגאון מוילנא היה “מוסר זאגער”, שהיה מזמינו מזמן לזמן כדי שיאמר לו - לגאון - דברי מוסר, ויקיים דבריו! | ואגב, בהזדמנות מסויימת הזכיר הרבי שידוע ומפורסם, ובפרט אצל הליטאים, שלגאון מוילנא היה “מוסר זאגער”, שהיה מזמינו מזמן לזמן כדי שיאמר לו - לגאון - דברי מוסר, ויקיים דבריו! | ||
| שורה 54: | שורה 56: | ||
בשיחת ליל ג’ דחה”ס תשמ”ז מוסיף הרבי ומבהיר, שגם מי שהוא בעצמו רב ומורה-הוראה בישראל, צריך לקיים את הוראת המשנה ‘עשה לך רב’. ואדרבא -מכיוון שהנהגתו ופסקי הדינים שלו נוגעים לכמה וכמה מישראל, מודגש עוד יותר הצורך והחשיבות בקיום ההוראה, מכיוון שאין זה רק עניין פרטי שלו, אלא גם עניין הנוגע לרבים. ועל אחת כמה וכמה במקרים בהם שמע מכמה מישראל, וביניהם כאלו שיש להם סמיכה לרבנות, שלפי דעתם יש לו טעות בפסק דין מסויים - הרי בודאי שבמקרה כזה אינו יכול לסמוך על עצמו, כי אם, לברר אצל ה’רב’ שלו. | בשיחת ליל ג’ דחה”ס תשמ”ז מוסיף הרבי ומבהיר, שגם מי שהוא בעצמו רב ומורה-הוראה בישראל, צריך לקיים את הוראת המשנה ‘עשה לך רב’. ואדרבא -מכיוון שהנהגתו ופסקי הדינים שלו נוגעים לכמה וכמה מישראל, מודגש עוד יותר הצורך והחשיבות בקיום ההוראה, מכיוון שאין זה רק עניין פרטי שלו, אלא גם עניין הנוגע לרבים. ועל אחת כמה וכמה במקרים בהם שמע מכמה מישראל, וביניהם כאלו שיש להם סמיכה לרבנות, שלפי דעתם יש לו טעות בפסק דין מסויים - הרי בודאי שבמקרה כזה אינו יכול לסמוך על עצמו, כי אם, לברר אצל ה’רב’ שלו. | ||
ואומר הרבי, שעצם העובדה שישנו ציווי במשנה ‘עשה לך רב’, מוכיחה, שאם רק ירצה | ואומר הרבי, שעצם העובדה שישנו ציווי במשנה ‘עשה לך רב’, מוכיחה, שאם רק ירצה ב[[אמת]], ויתייגע בזה - בודאי שימצא לו רב, כהבטחת חז”ל “יגעת ומצאת”. | ||
ולמי שסבור שתהיה זאת פחיתות כבוד עבורו, אם ילך לשמוע את דעתו של אדם אחר -אומר הרבי, שאדרבא, הנהגה זו מוכיחה שהוא בגדר חכם, כדיוק לשון המשנה “איזהו חכם -הלומד מכל אדם”... | ולמי שסבור שתהיה זאת פחיתות כבוד עבורו, אם ילך לשמוע את דעתו של אדם אחר -אומר הרבי, שאדרבא, הנהגה זו מוכיחה שהוא בגדר חכם, כדיוק לשון המשנה “איזהו חכם -הלומד מכל אדם”... | ||
| שורה 62: | שורה 64: | ||
==איך בוחרים רב== | ==איך בוחרים רב== | ||
הרבי התייחס לשאלה זו, ואמר שהדברים מפורשים ברמב”ם: הרמב”ם כותב ש”העולם הבא אין בו גוף וגוי’ אלא נפשות הצדיקים בלבד בלא גוף, כמלאכי השרת” -הרי | הרבי התייחס לשאלה זו, ואמר שהדברים מפורשים ברמב”ם: הרמב”ם כותב ש”העולם הבא אין בו גוף וגוי’ אלא נפשות הצדיקים בלבד בלא גוף, כמלאכי השרת” -הרי ש[[הרמב"ם]] פוסק שכדי להיות דומה למלאכי השרת צריכים להיות במעמד ומצב שהנפש אינה משוחדת מהגוף, בדוגמת מצב הנפש לעתיד לבוא -ללא קנאה ותחרות, מלחמה ו[[שנאה]] וכדומה. | ||
קרטיריונים ברורים יותר - אומר הרבי שלכל הפחות צריכים להיות ב’רב’ שלשת הסימנים של בני ישראל - רחמנים, ביישנים וגומלי חסדים. כאשר שלושת סימנים אלה נראים אצלו בגלוי, הרי הוא ראוי להיות ‘רב’ הדומה למלאך ה’ צבאות. | קרטיריונים ברורים יותר - אומר הרבי שלכל הפחות צריכים להיות ב’רב’ שלשת הסימנים של בני ישראל - רחמנים, ביישנים וגומלי חסדים. כאשר שלושת סימנים אלה נראים אצלו בגלוי, הרי הוא ראוי להיות ‘רב’ הדומה למלאך ה’ צבאות. | ||