אבה: הבדלים בין גרסאות בדף

נוספו 117 בתים ,  28 ביולי 2023
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
'''אבה''' ב[[חסידות]] - פירושו רצון{{הערה|ספר 'שרש ישע' (ביאור שרשי יסודות המילים, נדפס לראשונה בשנת [[תקצ"ג]]). הובא ב[[ספר החקירה]] להצ"צ, ע' צא.}}, וכמו שכתוב {{ציטוטון|ולא אבה לשלחם{{הערה|שמות י' כז.}}}}, {{ציטוטון|ולא אבה ה' אלקיך לשמע אל בלעם{{הערה|דברים כג ו.}}}}.
'''אבה''' ב[[חסידות]] - פירושו רצון{{הערה|ספר 'שרש ישע' (ביאור שרשי יסודות המילים, נדפס לראשונה בשנת [[תקצ"ג]]). הובא ב[[ספר החקירה]] להצ"צ, ע' צא.}}, וכמו שכתוב {{ציטוטון|ולא אבה לשלחם{{הערה|שמות י' כז.}}}}, {{ציטוטון|ולא אבה ה' אלקיך לשמע אל בלעם{{הערה|דברים כג ו.}}}}.


==אבה ו'לא אבה'==
== אבה ו'לא אבה' ==
'אבה' פירושו רצון, ו'לא אבה' הוא רצון בלא טעם. ובזה גופא שני ביאורים{{הערה|אוה"ת תצא עמ' תתקצה.}}: '''א.''' רצון שלמעלה מטעם ו'''ב.''' עקשות – שמצד התאווה שלו בענייני העולם מדבר ומתנהג בלא טעם, היפך השכל.


==אב הוא מלשון אבה==
'אבה' פירושו רצון, ו'לא אבה' הוא רצון בלא טעם. ובזה עצמו יש שני ביאורים{{הערה|[[אור התורה]] [[תצא]] ע' תתקצה.}}: '''א.''' רצון שלמעלה מטעם. '''ב.''' עקשות – שמצד ה[[תאווה]] שלו בענייני העולם מדבר ומתנהג בלא טעם, היפך השכל.
מה שאבי הבן נקרא בשם 'אב'{{הערה|לדוגמא: "וכאב את בן ירצה" משלי ג' יב.}} הוא כי עיקר רצון האב ותאוותו הוא בנו. לכן תרגם יונתן את הפסוק "אבי יבחן"{{הערה|איוב לד לו.}} אבי מלשון רצון, וכן פירש שם גם רש"י, וכן הוא על פי הקבלה: דמכיון שרצון העליון מלובש בחכמה (דאצילות) לכן היא נקראת 'אבא'{{הערה|כידוע שחכמה ובינה נקראות אבא ואמא, וראה [[ליקוטי אמרים - פרק ג'|תניא פ"ג]].}}.


==אבה מלשון אהבה==
== אב הוא מלשון אבה ==
בכמה מקומות מסביר הרבי מהר"ש{{הערה|כולם בליקוטי תורה תורת שמואל תרל"ט ב: עמ' לז, שלז, שעג, שצג, תנז ועוד.}} שיש להקדים ללימוד התורה וקיום המצוות את הרצון לאלוקות. שרק אם יעורר את רצונו לאלוקות או אז בזה יהיה התענוג שלו, ורק אז לימוד התורה וקיום המצוות שלו יהיה בשמחה. ולכן קודם שמצווה התורה (בפרשות שמע{{הערה|דברים ואתחנן.}} - והיה אם שמוע{{הערה|דברים עקב.}}) על הלימוד והקיום, היא מצווה "ואהבת" – לשון 'אבה', לעורר את הרצון והתשוקה לאלוקות.
 
מה שאבי הבן נקרא בשם 'אב'{{הערה|לדוגמא: {{ציטוטון|וכאב את בן ירצה}} ([[משלי]] ג, יב).}} הוא כי עיקר רצון האב ותאוותו הוא בנו. לכן תרגם יונתן את הפסוק "אבי יבחן"{{הערה|[[איוב]] לד, לו.}}: 'אבי' מלשון '[[רצון]]', וכן פירש{{הערה|שם.}} גם [[רש"י]], וכן הוא על פי [[הקבלה]]: מכיוון שרצון העליון מלובש בחכמה (ד[[אצילות]]) לכן היא נקראת '[[אבא]]'{{הערה|כידוע שחכמה ובינה נקראות 'אבא' ו'אמא', וראה [[ליקוטי אמרים - פרק ג'|תניא פרק ג']].}}.
 
== אבה מלשון אהבה ==
 
בכמה מקומות מסביר [[אדמו"ר המהר]]{{הערה|ב[[תורת שמואל]] [[תרל"ט]] ח"ב ע' לז; שלז; שעג; שצג; תנז; ועוד.}} שיש להקדים ללימוד התורה וקיום המצוות את הרצון לאלוקות. שרק אם יעורר את רצונו לאלוקות או אז בזה יהיה התענוג שלו, ורק אז [[לימוד התורה]] וקיום ה[[מצוות]] שלו יהיה ב[[שמחה]]. ולכן קודם שמצווה התורה (בפרשות [[שמע]]{{הערה|דברים ואתחנן.}} - [[והיה אם שמוע]]{{הערה|דברים עקב.}}) על הלימוד והקיום, היא מצווה "ואהבת" – לשון 'אבה', לעורר את הרצון והתשוקה לאלוקות.
 
== ראה גם ==


==ראה גם==
*[[רצון]]
*[[רצון]]
*[[רצון העליון]]
*[[רצון העליון]]


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תורת החסידות]]
[[קטגוריה:תורת החסידות]]
[[קטגוריה:מושגים בחסידות]]
[[קטגוריה:מושגים בחסידות]]
[[קטגוריה:מושגים במבט החסידות]]
[[קטגוריה:מושגים במבט החסידות]]
9,454

עריכות