משה שלמה סלונים: הבדלים בין גרסאות בדף

אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 12: שורה 12:
בסוף שנת [[תשכ"ג]] עבר לעבוד בבית ספר של הרשת ב[[תענך]] ובשנת [[תשכ"ה]] עבר ל[[כפר חב"ד]]. כאשר גר בכפר חב"ד התגייס בשנת [[תשכ"ז]] ל[[צה"ל]] ושירת ב[[מלחמת ששת הימים]] כשיריונר בג'נין ולאחר מכן כחובש בסיני.
בסוף שנת [[תשכ"ג]] עבר לעבוד בבית ספר של הרשת ב[[תענך]] ובשנת [[תשכ"ה]] עבר ל[[כפר חב"ד]]. כאשר גר בכפר חב"ד התגייס בשנת [[תשכ"ז]] ל[[צה"ל]] ושירת ב[[מלחמת ששת הימים]] כשיריונר בג'נין ולאחר מכן כחובש בסיני.


במשך השנים עסק בפעילויות ציבוריות, כארגון ה'[[שידור]]ים' במסגרת חברת '[[וידאו חי]]', וייסד בתי ספר חב"ד ב[[חולון]], תל כביר ועוד.
במשך השנים עסק בפעילויות ציבוריות, כארגון ה'[[שידור]]ים' במסגרת חברת '[[וידאו חי]]', וייסד בתי ספר חב"ד ב[[חולון]], תל כביר ועוד. בד בבד פרסם מאמרים שונים בכתבי עת חב"דיים.
 
בד בבד פרסם מאמרים שונים ב[[בטאון חב"ד]], ב[[שבועון כפר חב"ד]] ובספרים שונים, וכן כתב גם את המבוא לספר [[מגדל עז]], שעסק בתולדות חייו של אביו. בכתיבתו השתמש פעמים רבות בשמות עט שונים, ביניהם 'מ. שלמה', קיצור של שמו הראשון ושמו השני, ו'מ. זליגסון', קיצור של משה (מ.) בן [[עזריאל זליג סלונים|זעליג]] (זליגסון).
 
בשנת [[תשמ"ג]] ערך קובץ חידושי תורה בעניני משיח וגאולה בו איזכר [[פרסום משיח|זהותו של המשיח]]. בשלבי עריכת הקונטרס שלח את הגליונות אל הרבי ולאחר שהרבי לא ענה הבין כי המהלך באישורו והדפיס את הקונטרס. לאחר מכן הדפיס חוברת נוספת בענין [[חינוך]] שגם בו הוזכר שהרבי המשיח. לאחר שכמה מ[[אנ"ש]] התלוננו על כך שהוא מרחיק יהודים הורה הרבי לגנוז את כל החוברות שהדפיס.


עקב המצב הכלכלי ברשת נאלץ בחודש [[סיוון]] [[תשמ"ו]] לנסוע ל[[ארצות הברית]], והוא התיישב ב[[קראון הייטס]]. את מקומו בראשות הרשת מילא ר' [[מאיר פריימן]].
עקב המצב הכלכלי ברשת נאלץ בחודש [[סיוון]] [[תשמ"ו]] לנסוע ל[[ארצות הברית]], והוא התיישב ב[[קראון הייטס]]. את מקומו בראשות הרשת מילא ר' [[מאיר פריימן]].


באותו זמן ביקשו הרב [[משה לברטוב]] לנהל את [[לשכת עזרת אחים]], ומאז החל לנהלה וייסד את מפעל השליחות ב[[חבר העמים]]. הוא ארגן את שליחותם של השלוחים לברית המועצות ובהם: הרב [[זלמן אבלסקי]] ל[[מולדובה]], הרב [[אבא דוד גורביץ]] ל[[אוזבקיסטן]], הרב [[בערל לאזאר]] והרב [[משה חיים לוין]] ל[[מוסקבה]], ייסד את ישיבת [[תומכי תמימים מוסקבה]] והיה שותף בהקמת ישיבת [[תומכי תמימים קישינב]], ועוד.
באותו זמן לבקשת הרב [[משה לברטוב]] החל לנהל את [[לשכת עזרת אחים]], ומאז החל לנהלה וייסד את מפעל השליחות ב[[חבר העמים]]. הוא ארגן את שליחותם של השלוחים לברית המועצות, ייסד את ישיבת [[תומכי תמימים מוסקבה]] והיה שותף בהקמת ישיבת [[תומכי תמימים קישינב]], ועוד.


לאחר [[השיחה הידועה|שיחת כ"ח ניסן תנש"א]] הקים מטה במטרה לטכס עצה איך להביא את המשיח.
לאחר [[השיחה הידועה|שיחת כ"ח ניסן תנש"א]] הקים מטה במטרה לטכס עצה איך להביא את המשיח.


בשנת [[תשנ"ג]] היה חבר ההנהלה המייסדת של [[המטה העולמי להבאת המשיח]], והי' אחד מפעיליו הנמרצים.
בשנת [[תשנ"ג]] היה חבר ההנהלה המייסדת של [[המטה העולמי להבאת המשיח]], והיה אחד מפעיליו הנמרצים.


בשנת [[תשנ"ד]] ייסד את [[שבועון בית משיח]] ופירסם בו מאמרי הגות בענייני משיח וגאולה.
בשנת [[תשנ"ד]] לקח חלק בהקמת [[שבועון בית משיח]] ופירסם בו מאמרי הגות בענייני משיח וגאולה.


נפטר ב[[כ"ג בחשוון]] שנת [[תשנ"ו]].
נפטר ב[[כ"ג בחשוון]] שנת [[תשנ"ו]].
שורה 55: שורה 51:
בשנות פעילותו אירגן ופעל להקמת מערך שלוחים קבועים ולאחזקתם בגשמיות בכל התחומים - בערים מרכזיות ב[[ברית המועצות]]:
בשנות פעילותו אירגן ופעל להקמת מערך שלוחים קבועים ולאחזקתם בגשמיות בכל התחומים - בערים מרכזיות ב[[ברית המועצות]]:
*הרב [[בערל לאזאר]] [[מוסקבה]]
*הרב [[בערל לאזאר]] [[מוסקבה]]
*הרב [[משה חיים לוין]] ל[[מוסקבה]]
*הרב [[מנחם מענדל פבזנר (פטרבורג)| מענדל פבזנר]] [[לנינגרד]]- [[פטרבורג]]
*הרב [[מנחם מענדל פבזנר (פטרבורג)| מענדל פבזנר]] [[לנינגרד]]- [[פטרבורג]]
*הרב [[דובער קרסיק]] [[קייב]]
*הרב [[דובער קרסיק]] [[קייב]]
שורה 61: שורה 58:
*הרב [[שמואל קמינצקי]] [[דנייפרופטרובסק]]
*הרב [[שמואל קמינצקי]] [[דנייפרופטרובסק]]
*הרב [[זלמן אבלסקי]] [[קישינב]]
*הרב [[זלמן אבלסקי]] [[קישינב]]
ועוד
ועוד


===השידור הראשון ברוסיה===
===השידור הראשון ברוסיה===
ר' משה אירגן את השידור הראשון מ[[הרבי]] ל[[מוסקבה]] - [[רוסיה]]. היה זה בי' [[שבט]] [[תש"נ]] אז נחגגו ארבעים שנות נשיאות לרבי. ובשידור הרבי הזכיר את עיר הבירה מוסקבה{{הערה|[[דב לבנון]], [[שבועון בית משיח]], גיליון 900 עמוד 100}}.
ר' משה אירגן את השידור הראשון מ[[הרבי]] ל[[מוסקבה]] - [[רוסיה]]. היה זה בי' [[שבט]] [[תש"נ]] אז נחגגו ארבעים שנות נשיאות לרבי. ובשידור הרבי הזכיר את עיר הבירה מוסקבה{{הערה|[[דב לבנון]], [[שבועון בית משיח]], גיליון 900 עמוד 100}}.
==מאמרי הגות ונאומי התקשרות==
פירסם מאמרי הגות בכתבי עת חב"דיים: [[בטאון חב"ד]], [[שבועון כפר חב"ד]], [[שבועון בית משיח]], קבצים תורניים ובספרים שונים, וכן כתב גם את המבוא לספר [[מגדל עז]], המתעד את תולדות אביו הרב [[עזריאל זעליג סלונים]].
בכתיבתו השתמש פעמים רבות בשמות עט שונים, ביניהם 'מ. שלמה', קיצור של שמו הראשון ושמו השני, ו'מ. זליגסון', קיצור של משה (מ.) בן [[עזריאל זליג סלונים|זעליג]] (זליגסון).
בשנת [[תשמ"ג]] ערך קובץ חידושי תורה בעניני משיח וגאולה בו איזכר [[פרסום משיח|זהותו של המשיח]]. בשלבי עריכת הקונטרס שלח את הגליונות אל הרבי ולאחר שהרבי לא ענה הבין כי המהלך באישורו והדפיס את הקונטרס. לאחר מכן הדפיס חוברת נוספת בענין [[חינוך]] שגם בו הוזכר שהרבי המשיח. לאחר שכמה מ[[אנ"ש]] התלוננו על כך שהוא מרחיק יהודים הורה הרבי לגנוז את כל החוברות שהדפיס.
במקביל נשא תדיר נאומים נלהבים בהם המריץ את אנ"ש והתמימים לפעול ליישם את הוראות הרבי. תדירות הנאומים הלכה וגדלה בשנות הנ', כאשר עסק בכל כוחו בענייני משיח וגאולה, וביומני בית חיינו מהשנים ההן, מתועדים נאומים רבים שלו בבית חיינו, ובכולם עסק בעידוד ההתקשרות, שיכנוע החסידים לעשות הכל לבצע את הוראות הרבי בפועל בכלל ובענייני משיח וגאולה בפרט.


==משפחתו==
==משפחתו==
450

עריכות