371
עריכות
אין תקציר עריכה |
יוסף הקצון (שיחה | תרומות) (←משפחתו) |
||
(13 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:Kahan, Rephoel.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב רפאל כהן]] | [[קובץ:Kahan, Rephoel.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב רפאל כהן]] | ||
{{פירוש נוסף|נוכחי=רפאל כהן|אחר=רפאל נחמן כהן (פולע כהן)|ראו=[[רפאל נחמן כהן]]}} | {{פירוש נוסף|נוכחי=רפאל כהן|אחר=רפאל נחמן כהן (פולע כהן)|ראו=[[רפאל נחמן כהן]]}} | ||
הרב '''רפאל הכהן''' ([[תרמ"ט]] - [[י' כסלו]] [[תש"ב]]) מחשובי רבני חב"ד בדור שלפני השואה. היה נקרא בפי [[אנ"ש]] - ולא רק אנשי עירו: "ר' רפאל דער רב" (הרב) | הרב '''רפאל הכהן''' ([[תרמ"ט]] - [[י' כסלו]] [[תש"ב]]) מחשובי רבני חב"ד בדור שלפני השואה. היה נקרא בפי [[אנ"ש]] - ולא רק אנשי עירו: "ר' רפאל דער רב" (הרב){{דרוש מקור}}. | ||
== תולדות חיים == | == תולדות חיים == | ||
שורה 9: | שורה 9: | ||
==== שנות רבנותו הראשונות ==== | ==== שנות רבנותו הראשונות ==== | ||
עם נישואיו בשלהי תרע"א למרת שרה פריידא, בת הרב [[יואל דוידסון]], התמנה למלא את מקום חותנו ברבנות [[אסוועט]] מחוז ויטבסק. כהונתו זו נמשכה עד אחר פטירת הרב [[יהודה לייב אסתרין]], באדר תער"ב, אז נקרא למלא את מקומו ברבנות העיירה [[שצעדרין]]. כהונה זו התפרסה על פני כעשור שנים. | עם נישואיו בשלהי שנת [[תרע"א]] למרת שרה פריידא, בת הרב [[יואל דוידסון]], התמנה למלא את מקום חותנו ברבנות [[אסוועט]] מחוז ויטבסק. כהונתו זו נמשכה עד אחר פטירת הרב [[יהודה לייב אסתרין]], באדר [[תער"ב]], אז נקרא למלא את מקומו ברבנות העיירה [[שצעדרין]]. כהונה זו התפרסה על פני כעשור שנים. | ||
בשנת [[תרפ"ב]] נבחר לרבה של [[נעוועל]], למלא את מקומו של הרב [[יוסף יחזקאל ניימרק]] {{הערה|ר' רפאל והרב מוועליז נותרו אחרונים מבין המועמדים הרבים, ו[[אדמו"ר הריי"צ]] בחר את ר' רפאל.}}. | בשנת [[תרפ"ב]] נבחר לרבה של [[נעוועל]], למלא את מקומו של הרב [[יוסף יחזקאל ניימרק]]{{הערה|ר' רפאל והרב מוועליז נותרו אחרונים מבין המועמדים הרבים, ו[[אדמו"ר הריי"צ]] בחר את ר' רפאל.}}. | ||
בשנת תרפ"ט, עקב המאסרים בנעוול, אולץ בשל הנסיבות לברוח, ושימש | בשנת [[תרפ"ט]], עקב המאסרים בנעוול, אולץ בשל הנסיבות לברוח, ושימש כ[[ר"מ]] בישיבת תומכי תמימים ב[[ויטבסק]] וב[[מוסקבה]]. | ||
ב[[תשרי]] [[תרצ"ד]] הצליח לצאת מרוסיא ללטביא, וכבר בתחילת [[טבת]] יצר עמו [[אדמו"ר הריי"צ]] - שהיה אז ב[[ורשה]] - קשר מכתבים, וביקש לשמוע ממנו אודות מצב החסידים ב[[רוסיה]]{{הערה|[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]], חלק יא, עמוד תיג.}}. | ב[[תשרי]] [[תרצ"ד]] הצליח לצאת מרוסיא ללטביא, וכבר בתחילת [[טבת]] יצר עמו [[אדמו"ר הריי"צ]] - שהיה אז ב[[ורשה]] - קשר מכתבים, וביקש לשמוע ממנו אודות מצב החסידים ב[[רוסיה]]{{הערה|[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]], חלק יא, עמוד תיג.}}. | ||
שורה 20: | שורה 20: | ||
ב[[אדר ב']] [[תרצ"ה]] נבחר הרב רפאל על ידי פרנסי [[ריגא]] לכהן במשרת מורה הוראה, וכרבם של ה[[חסיד]]ים. | ב[[אדר ב']] [[תרצ"ה]] נבחר הרב רפאל על ידי פרנסי [[ריגא]] לכהן במשרת מורה הוראה, וכרבם של ה[[חסיד]]ים. | ||
בשנת [[תרח"ץ]] ערך הר"ר רפאל לדפוס את הקונטרס "[[אמונה וזכירה]]", ו[[אדמו"ר הריי"צ]] כתב לו מכתב "הסכמה": כללות הענין אמת ויציב, וראוי לבוא בדפוס. | בשנת [[תרח"ץ]] ערך הר"ר רפאל לדפוס את הקונטרס "[[אמונה וזכירה]]", ו[[אדמו"ר הריי"צ]] כתב לו מכתב "הסכמה": {{ציטוטון|כללות הענין אמת ויציב, וראוי לבוא בדפוס}}. | ||
במכתב אל הרב [[יצחק הלוי הורביץ]] ("ר' איטשע מתמיד"), מ[[חודש כסלו]] [[תש"א]], כתב [[אדמו"ר הריי"צ]] שמכתבים רבים אליו ואל מחותנו [הרב רפאל] אבדו ולא הגיעו לייעדם. | במכתב אל הרב [[יצחק הלוי הורביץ]] ("ר' איטשע מתמיד"), מ[[חודש כסלו]] [[תש"א]], כתב [[אדמו"ר הריי"צ]] שמכתבים רבים אליו ואל מחותנו [הרב רפאל] אבדו ולא הגיעו לייעדם. | ||
==== רציחתו על ידי הנאצים ==== | ==== רציחתו על ידי הנאצים ==== | ||
ב[[י' בכסלו]] [[תש"ב]] קיבצו הנאצים יהודים ל[[בית הכנסת]] בריגא ולאחמ"כ העלו את [[בית הכנסת]] באש עם כל הנמצאים בתוכו. הרב רפאל כהן רץ להציל את הספרי תורה, וסגרו הדלת עליו, ונשרף על קידוש ה' | ב[[י' בכסלו]] [[תש"ב]] קיבצו הנאצים יהודים ל[[בית הכנסת]] בריגא ולאחמ"כ העלו את [[בית הכנסת]] באש עם כל הנמצאים בתוכו. הרב רפאל כהן רץ להציל את הספרי תורה, וסגרו הדלת עליו, ונשרף על קידוש ה'{{הערה|ראו [[שלום דובער לוין]], '''תולדות חב"ד בפולין, ליטא ולטביא''', עמ' סג.}} יחד עם החסידים שהיו עמו אז: | ||
הרב [[יצחק מתמיד|יצחק הורביץ]], | |||
הרב [[אליהו חיים אלטהויז]], | |||
הרב [[יחזקאל פייגין]], | |||
והרב [[יהודה הבר]]. | |||
על תיאור רגע פטירתם מסופר, שהנאצים העמידו יהודים רבים על מנת שיחזו במראה שריפת [[בית הכנסת]] עם היהודים הנמצאים בתוכו. ובתוך [[בית הכנסת]] נאספו כל גדולי החסידים, והרב יצחק הורביץ, אמר: {{ציטוטון|אנו זוכים לקיים מצות [[מסירות נפש]] על קידוש השם ועלינו להיות בשמחה}} ופרץ בריקוד יחד עם הרב יחזקאל פייגין, ובתוך כך הבעירו הנאצים את [[בית הכנסת]] ויצאה נשמתם של כל השוהים בתוכו.{{הערה|נחום שמריה ששונקין, '''זכרונותי''', עמ' 228.}} | על תיאור רגע פטירתם מסופר, שהנאצים העמידו יהודים רבים על מנת שיחזו במראה שריפת [[בית הכנסת]] עם היהודים הנמצאים בתוכו. ובתוך [[בית הכנסת]] נאספו כל גדולי החסידים, והרב יצחק הורביץ, אמר: {{ציטוטון|אנו זוכים לקיים מצות [[מסירות נפש]] על קידוש השם ועלינו להיות בשמחה}} ופרץ בריקוד יחד עם הרב יחזקאל פייגין, ובתוך כך הבעירו הנאצים את [[בית הכנסת]] ויצאה נשמתם של כל השוהים בתוכו.{{הערה|נחום שמריה ששונקין, '''זכרונותי''', עמ' 228.}} | ||
לעדות ר' [[יהודה לייב גרונר]], בשנת [[תש"ה]], | לעדות ר' [[יהודה לייב גרונר]], בשנת [[תש"ה]], כאשר [[אדמו"ר הריי"צ]] קיבל מכתב שתיאר בפרוטרוט את אופן פטירתם, התעלף [[הרבי הריי"ץ#הרבי|הרבי הריי"ץ]] מרוב צערו. בשל כך הפסיקו להעביר לרבי ידיעות מעציבות{{הערה|[[ישראל אלפנביין]], '''יראת ה' אוצרו''', עמ' 280-281}}. | ||
==== משפחתו ==== | ==== משפחתו ==== | ||
שורה 38: | שורה 42: | ||
*בתו רבקה אשת הרב [[הלל הורביץ]], בנו של הרב [[יצחק הורביץ]]) | *בתו רבקה אשת הרב [[הלל הורביץ]], בנו של הרב [[יצחק הורביץ]]) | ||
*בתו (?) אשת הרב [[ישעיה חנוך ברכהן]]. | *בתו (?) אשת הרב [[ישעיה חנוך ברכהן]]. | ||
*גיסיו, חתני הרב יואל דוידסון, הם: הרב [[רפאל נחמן כהן]], הרב [[אריה דב איידלמן]]. | *גיסיו, חתני הרב [[יואל דוידסון]], הם: הרב [[רפאל נחמן כהן]], הרב [[אריה דב איידלמן]], [[שמואל ניסנביץ]], [[אברהם דוד ינובסקי]]. | ||
==== ביאורים שכתב ==== | ==== ביאורים שכתב ==== |
עריכות