צעירי אגודת חב"ד בישראל: הבדלים בין גרסאות בדף

אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 3: שורה 3:
[[קובץ:צעירי אגודת חב"ד.jpg|ממוזער]]
[[קובץ:צעירי אגודת חב"ד.jpg|ממוזער]]
[[קובץ:כינוס השלוחים בישראל.png|ממוזער|כינוס השלוחים ומנהלי בתי חב"ד בישראל]]
[[קובץ:כינוס השלוחים בישראל.png|ממוזער|כינוס השלוחים ומנהלי בתי חב"ד בישראל]]
ארגון '''צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש''' (שמו בקיצור; '''צעירי חב"ד'''. מכונה גם בראשי תיבות; '''צא"ח''') הוא הארגון הממונה על פעילות [[הפצת היהדות]] של [[חסידות חב"ד|תנועת חב"ד]] ב[[ישראל]]. נוסד בהוראת [[הרבי]] בשנת [[תשי"ב]] כמחלקה ב[[אגודת חסידי חב"ד בישראל|אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]].
ארגון '''צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש''' (שמו בקיצור; '''צעירי חב"ד'''. מכונה גם בראשי תיבות; '''צא"ח''') הוא הארגון הממונה על פעילות [[הפצת היהדות]] של [[חסידות חב"ד|תנועת חב"ד]] ב[[ישראל]]. נוסד בהוראת [[הרבי]] בשנת [[תשי"א]] כמחלקה ב[[אגודת חסידי חב"ד בישראל|אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]].
==היסטוריה==
==היסטוריה==
ב[[אגרות-קודש|איגרת]] מיום כ"ד [[סיון]] [[תשי"א]] ששלח הרבי לחברי [[אגודת חסידי חב"ד באה"ק|אגודת חסידי חב"ד]] כתב: {{ציטוטון|לדעתי באה העת לארגן מחלקה מיוחדת בין '''הצעירים''' מאנ"ש והקרובים לרוח חב"ד}}. באותה איגרת מוסיף הרבי שמטרת ההקמה היא לחזק את אגודת חסידי חב"ד וכדי לפעול יותר בקרב הנוער הישראלי. האגודה הוקמה כבר בקיץ תשי"א, אך הוכרה רשמית במשרדי הממשלה ב[[תשרי]] [[תשי"ב]]. כמה חודשים לאחר מכן, בהוראת הרבי, החל ארגון צעירי אגודת חב"ד לעבוד תחת פיקוחה של אגודת חסידי חב"ד{{הערה|אגרות קודש, כרך ה', עמ' רס"א.}}. בחודשים הראשונים של פעילותה, פעלה האגודה בעזרת [[יד לאחים|פעילי יד לאחים]]{{מקור}}.
ב[[אגרות-קודש|איגרת]] מיום כ"ד [[סיון]] [[תשי"א]] ששלח הרבי לחברי [[אגודת חסידי חב"ד באה"ק|אגודת חסידי חב"ד]] כתב: {{ציטוטון|לדעתי באה העת לארגן מחלקה מיוחדת בין '''הצעירים''' מאנ"ש והקרובים לרוח חב"ד}}. באותה איגרת מוסיף הרבי שמטרת ההקמה היא לחזק את אגודת חסידי חב"ד וכדי לפעול יותר בקרב הנוער הישראלי. האגודה הוקמה כבר בקיץ תשי"א, והוכרה רשמית במשרדי הממשלה ב[[תשרי]] [[תשי"ב]]. כמה חודשים לאחר מכן, בהוראת הרבי, החל ארגון צעירי אגודת חב"ד לעבוד תחת פיקוחה של אגודת חסידי חב"ד{{הערה|אגרות קודש, כרך ה', עמ' רס"א.}}. בחודשים הראשונים של פעילותה, פעלה האגודה בעזרת [[יד לאחים|פעילי יד לאחים]]{{מקור}}.


הרבי באגרותיו להנהלת צעירי חב"ד הדגיש את הצורך בעבודה מתוך [[אהבת ישראל]]{{הערה|צא"ח בארץ הקודש, עמ' 93.}}. בשנים הראשונות, התגלעו חילוקי דעות בין [[אגודת חסידי חב"ד באה"ק|אגודת חסידי חב"ד]] לצעירי חב"ד בנוגע לתחומי הפעילות של כל אחד. הרבי שלח מכתב לארגונים בו מביא את צערו מהמחלוקת, והגדיר את תחומי בפעילות של כל ארגון, באופן כזה שלא יפרצו מחלוקות{{הערה|אגרת קודש, כרך י"ט, עמ' קע"ב.}}.
הרבי באגרותיו להנהלת צעירי חב"ד הדגיש את הצורך בעבודה מתוך [[אהבת ישראל]]{{הערה|צא"ח בארץ הקודש, עמ' 93.}}. בשנים הראשונות, התגלעו חילוקי דעות בין [[אגודת חסידי חב"ד באה"ק|אגודת חסידי חב"ד]] לצעירי חב"ד בנוגע לתחומי הפעילות של כל אחד. הרבי שלח מכתב לארגונים בו מביא את צערו מהמחלוקת, והגדיר את תחומי הפעילות של כל ארגון, באופן כזה שלא יפרצו מחלוקות{{הערה|אגרת קודש, כרך י"ט, עמ' קע"ב.}}.


הרבי הורה שכל ה[[בתי חב"ד]] בארץ, יהיו כפופים תחת צעירי חב"ד{{הערה|צא"ח בארה"ק, עמ' 108.}}. בשנת [[תשמ"ט]] דרש [[ארגון הגג למוסדות חב"ד בארה"ק]] שניהול ה[[בתי חב"ד]] יעבור אליו. [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]] הוציאו אז מכתב בו הם קובעים כי הניהול של ה[[בתי חב"ד]] נתון בידי צעירי חב"ד בהנהלת הרב [[יוסף יצחק אהרונוב]]. הנהלת [[ארגון הגג]] הגישה ערעור על כך, ובית דין החליט להקפיא את המכתב. מספר ימים לאחר מכן, קרא הרבי למזכיריו הרב [[בנימין קליין]] והרב [[יהודה לייב גרונר]] והתבטא בפניהם בחריפות על הערעור שהגישה הנהלת [[ארגון הגג]], ואמר שהניהול מסור בידי צעירי חב"ד. בקיץ [[תשנ"ב]] שאל את הרבי הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] מזכיר [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]] האם דבריו של הרבי עדיין תקפים, והרבי השיב בחיוב{{הערה|צעירי אגודת חסידי חב"ד, עמ' 114 - 116.}}.
הרבי הורה שכל ה[[בתי חב"ד]] בארץ, יהיו כפופים תחת צעירי חב"ד{{הערה|צא"ח בארה"ק, עמ' 108.}}. בשנת [[תשמ"ט]] דרש [[ארגון הגג למוסדות חב"ד בארה"ק]] שניהול ה[[בתי חב"ד]] יעבור אליו. [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]] הוציאו אז מכתב בו הם קובעים כי הניהול של ה[[בתי חב"ד]] נתון בידי צעירי חב"ד בהנהלת הרב [[יוסף יצחק אהרונוב]]. הנהלת [[ארגון הגג]] הגישה ערעור על כך, ובית דין החליט להקפיא את המכתב. מספר ימים לאחר מכן, קרא הרבי למזכיריו הרב [[בנימין קליין]] והרב [[יהודה לייב גרונר]] והתבטא בפניהם בחריפות על הערעור שהגישה הנהלת [[ארגון הגג]], ואמר שהניהול מסור בידי צעירי חב"ד. בקיץ [[תשנ"ב]] שאל את הרבי הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] מזכיר [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]] האם דבריו של הרבי עדיין תקפים, והרבי השיב בחיוב{{הערה|צעירי אגודת חסידי חב"ד, עמ' 114 - 116.}}.
שורה 14: שורה 14:


==בית שזר==
==בית שזר==
לאחר הקמת צעירי אגודת חב"ד נפתחו משרדים בתל אביב, ברחוב הרב קוק 16, ובשנים הבאות נבנה בית שזר - בניין רחב ידיים במרכז כפר חב"ד, שנבנה בתרומת סיר אייזיק וולפסון, בשתדלנות ר' [[זושא וילימובסקי]] והבניין נקרא על שם [[זלמן שזר]] אשר נטל חלק בהנחת אבן הפינה ובחנוכת הבית.
לאחר הקמת צעירי אגודת חב"ד נפתחו משרדים בתל אביב, ברחוב הרב קוק 16, בו היתה קיימת בעבר ישיבת [[אחי תמימים תל אביב]].  
הקמת הבניין וחנוכתו לוו באגרות והוראות מהרבי{{הערה|שניאור זלמן ברגר, הפרטיזן, תשס"ה פרק כב}}.


הבניין הוקם ושייך ל[[ועד כפר חב"ד]] ומספר שנים לאחר הקמתו נמסר ל[[צעירי אגודת חב"ד]] ומאז משרדי צא"ח שוכנים בבית שזר, ולצידם גם אולם אשר שימש להרצאות ובהמשך לאיזור התארגנות למבצעים{{הערה|שניאור זלמן ברגר, הפרטיזן, תשס"ה פרק כב}}. בשנים האחרונות האולם הגדול הפך לאולם אירועים מפואר השייך לארגון הפנסאים.
בשנים הבאות נבנה בית שזר - בניין רחב ידיים במרכז כפר חב"ד, שנבנה בתרומת סיר אייזיק וולפסון, בשתדלנות ר' [[זושא וילימובסקי]] והבניין נקרא על שם [[זלמן שזר]] אשר נטל חלק בהנחת אבן הפינה ובחנוכת הבית.
הקמת הבניין וחנוכתו לוו באגרות והוראות מהרבי{{הערה|שניאור זלמן ברגר, הפרטיזן, תשס"ה פרק כב}}. הבניין הוקם ושייך ל[[ועד כפר חב"ד]] ומספר שנים לאחר הקמתו נמסר ל[[צעירי אגודת חב"ד]] ומאז משרדי צא"ח שוכנים בבית שזר, ולצידם גם אולם אשר שימש להרצאות ובהמשך לאיזור התארגנות למבצעים{{הערה|שניאור זלמן ברגר, הפרטיזן, תשס"ה פרק כב}}. בשנים האחרונות האולם הגדול הפך לאולם אירועים מפואר השייך לארגון הפנסאים.


בבית שזר, שוכנת גם חנות יודאיקה בה ניתן לרכוש ספרי קודש ותשמישי קדושה, ובהם כל מה שקשור לחב"ד.
בבית שזר, שוכנת גם חנות יודאיקה בה ניתן לרכוש ספרי קודש ותשמישי קדושה, ובהם כל מה שקשור לחב"ד.
שורה 30: שורה 30:
בשנת [[תשמ"ו]] הורה הרבי על הקמת והרחבת בתי חב"ד בארץ הקודש.
בשנת [[תשמ"ו]] הורה הרבי על הקמת והרחבת בתי חב"ד בארץ הקודש.


יו"ר צעירי אגודת חב"ד הרב [[ישראל לייבוב]] מינה את הרב [[נחום כהן]] להקים ולבסס את אגף הסניפים בכל רחבי הארץ מדן ועד [[אילת]].
יו"ר צעירי אגודת חב"ד הרב [[ישראל לייבוב]] מינה את הרב [[נחום כהן]] להקים ולבסס את אגף הסניפים בכל רחבי הארץ. מטרת האגף הוא האחריות על פתיחת [[בתי חב"ד בישראל|בתי חב"ד בארץ]] ושליחת שלוחים נוספים לערים בישראל. במסגרת שירות זה, נערכים ימי עיון, נציגי צעירי חב"ד מבקרים בבתי חב"ד, מייעצים ומתווים דרך.
 
מטרת האגף הוא האחריות על פתיחת [[בתי חב"ד בישראל|בתי חב"ד בארץ]] ושליחת שלוחים נוספים לערים בישראל. במסגרת שירות זה, נערכים ימי עיון, נציגי צעירי חב"ד מבקרים בבתי חב"ד, מייעצים ומתווים דרך.


האחראי על אגף זה כיום הוא הרב [[נפתלי ליפסקר]] כשלצידו הרב [[דוד קורץ]], שעומדים בקשר רציף עם השלוחים ומשתדלים לסייע להם במסגרת האפשרויות העומדות לרשותם.
האחראי על אגף זה כיום הוא הרב [[נפתלי ליפסקר]] כשלצידו הרב [[דוד קורץ]], שעומדים בקשר רציף עם השלוחים ומשתדלים לסייע להם במסגרת האפשרויות העומדות לרשותם.
1,091

עריכות