117
עריכות
הגהה, הרחבה, הוספת מקור
דוד קורצוג (שיחה | תרומות) (תיקונים שונים, הוספת מידע על פי המכלול) |
(הגהה, הרחבה, הוספת מקור) |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
רבי '''חיים מטשערנאביץ''' היה תלמיד של [[המגיד מזלוטשוב]], שהיה תלמידו של [[הבעל שם טוב]]. נודע במיוחד אודות ספרו המפורסם '''באר מים חיים''' וספרו '''סידורו של שבת'''. | רבי '''חיים מטשערנאביץ''' היה תלמיד של [[המגיד מזלוטשוב]], שהיה תלמידו של [[הבעל שם טוב]]. נודע במיוחד אודות ספרו המפורסם '''באר מים חיים''' וספרו '''סידורו של שבת'''. | ||
היה ידוע בקדושתו המופלגת ובגדלותו בנגלה ובנסתר ובעבודת ה', בעיקר התפרסם בספריו הקדושים ובחביבותו המיוחדת לשבת, והעידו עליו עדים נאמנים כי גבוה היה בשבת יותר מימות החול, לפי גרסא אחת כשיצא מהמקוה גבה ראשו כמעט בראש שלם מקומתו בשאר ימות השבוע. | היה ידוע בקדושתו המופלגת ובגדלותו בנגלה ובנסתר ובעבודת ה', בעיקר התפרסם בספריו הקדושים ובחביבותו המיוחדת לשבת, והעידו עליו עדים נאמנים כי גבוה היה בשבת יותר מימות החול, לפי גרסא אחת כשיצא מהמקוה גבה ראשו כמעט בראש שלם מקומתו בשאר ימות השבוע{{הערה|נסמן ב[[מגדל עז]] עמ' רמח.}}. | ||
חיבר את הספר סידורו של שבת המבאר את עומקו של יום השבת ואת הספר באר מים חיים על התורה. ספרו מתאפיין בשפה השוה לכל נפש, והם נלמדים בקביעות בכל מקהלות [[חסידי פולין]]. | חיבר את הספר סידורו של שבת המבאר את עומקו של יום השבת ואת הספר באר מים חיים על התורה. ספרו מתאפיין בשפה השוה לכל נפש, והם נלמדים בקביעות בכל מקהלות [[חסידי פולין]]. [[הרבי]] התבטא עליו שהיה תלמידו של ה[[בעל שם טוב]] וחיבר ספר בו מבאר דרגות בעבודת ה'{{הערה|שיחות קודש תשכ"ח עמ' 144. בתו"מ חנ"א עמ' 227 אינו.}}. | ||
בספר סידורו של שבת כתב המחבר תשובה לבעל ה[[נודע ביהודה]] שפקפק על אמירת ה[[לשם יחוד]]. בתשובה זו מוכיח המחבר כי יסוד הלשם יחוד הוא ממקורות נאמנים ביותר | בספרו הוא מביא ביאורים שלמים מספר ה[[תניא]], ולדוגמא, בפרשת שופטים הוא מסכם בקצרה את כ"ה הפרקים הראשונים, ובפרשת בראשית הוא מביא את הביאור ב[[שער היחוד והאמונה]] אודות כך שהקב"ה מהווה את העולם בכל רגע - אולם הוא אינו מציין את מקורם של הדברים. כמו כן הוא נוקט פעמים רבות לשונות מספר התניא{{הערה|[[קובץ הערות וביאורים - אהלי תורה]] גליון תשכב, תשכז, תשכח.}}. | ||
בספר סידורו של שבת כתב המחבר תשובה לבעל ה[[נודע ביהודה]] שפקפק על אמירת ה[[לשם יחוד]]. בתשובה זו מוכיח המחבר כי יסוד הלשם יחוד הוא ממקורות נאמנים ביותר, ממאמרי חז"ל מהזוהר הקדוש וגם מקורות מכתבי האר"י, ואי אפשר לבטל את אמירה זו חס ושלום. ומדבר שם במכתב בצורך החיוני בלימוד פנימיות התורה בכוונה לעבודת ה', והיא מראה על גדלות ה' המביאה את האדם ללמוד התורה ולקיים המצוות מתוך יראה ואהבה למי שנתנן הוא הבורא, ומראה שם שזה רב ענין הכתוב במשנה תורה (חומש דברים). כמו כן מופיעים בהקדמת הספר תשובות למדניות בעניני עגונות. | |||
ב[[תקע"ג]] עלה ל[[ארץ ישראל]] והתיישב ב[[צפת]] ושם נסתלק בכ"ז כסלו וקבורתו [[בית העלמין צפת|בבית העלמין העתיק]] בעיר. | ב[[תקע"ג]] עלה ל[[ארץ ישראל]] והתיישב ב[[צפת]] ושם נסתלק בכ"ז כסלו וקבורתו [[בית העלמין צפת|בבית העלמין העתיק]] בעיר. | ||