לולב: הבדלים בין גרסאות בדף

נוספו 6 בתים ,  2 באפריל 2010
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 17: שורה 17:
וענין זה מודגש גם בנוגע לנענועים – ששיעור הלולב צריך להיות גדול יותר "כדי לנענע בו"<REF>[[סוכה]] לב, ב.</REF>:
וענין זה מודגש גם בנוגע לנענועים – ששיעור הלולב צריך להיות גדול יותר "כדי לנענע בו"<REF>[[סוכה]] לב, ב.</REF>:


ובהקדמה – שהנענוע הוא ענין עיקרי בנטילת לולב (כמודגש גם בלשון המשנה<REF>שם מב, א. "קטן היודע לנענע חייב בלולב"), והוי בכלל שירי (מכשירי<REF>תוד"ה עובר – שם לט, א.</REF>) מצוה<REF>ראה שד"ח כללים מערכת הנו"ן כלל מז. וש"נ.</REF>, אלא שאינו מעכב, כדמוכח מהא ד"יום טוב הראשון של חג שחל להיות בשבת ושכח והוציא את הלולב לרשות הרבים, פטור, מפני שהוציאו ברשות"<REF>שם מא, ב (במשנה).</REF>, ואמרינן בגמרא<65> "לא שנו אלא שלא יצא בו אבל אם יצא בו חייב", ופריך, "הא מדאגבהי' נפק בי'", ומשני, "כשהפכו", ולא משני בשלא נענע<66>. ועד שמצינו בירושלמי<REF>שבת ספי"ט.</REF> שמזה למדים גם בנוגע למצות מילה, ש"אפילו על ציצין שאין מעכבין במילה (אפילו) אם פירש חוזר".
ובהקדמה – שהנענוע הוא ענין עיקרי בנטילת לולב (כמודגש גם בלשון המשנה<REF>שם מב, א.</REF> "קטן היודע לנענע חייב בלולב"), והוי בכלל שירי (מכשירי<REF>תוד"ה עובר – שם לט, א.</REF>) מצוה<REF>ראה שד"ח כללים מערכת הנו"ן כלל מז. וש"נ.</REF>, אלא שאינו מעכב, כדמוכח מהא ד"יום טוב הראשון של חג שחל להיות בשבת ושכח והוציא את הלולב לרשות הרבים, פטור, מפני שהוציאו ברשות"<REF>שם מא, ב (במשנה).</REF>, ואמרינן בגמרא<65> "לא שנו אלא שלא יצא בו אבל אם יצא בו חייב", ופריך, "הא מדאגבהי' נפק בי'", ומשני, "כשהפכו", ולא משני בשלא נענע<66>. ועד שמצינו בירושלמי<REF>שבת ספי"ט.</REF> שמזה למדים גם בנוגע למצות מילה, ש"אפילו על ציצין שאין מעכבין במילה (אפילו) אם פירש חוזר".


וענין הנענועים הוא – "מוליך ומביא כדי לעצור רוחות רעות, מעלה ומוריד כדי לעצור טללים רעים"<53>.
וענין הנענועים הוא – "מוליך ומביא כדי לעצור רוחות רעות, מעלה ומוריד כדי לעצור טללים רעים"<53>.
39,916

עריכות