אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
[[קובץ:חנוכת בית ספר ראשון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חנוכת המבנה החדש של התלמוד תורה]] | [[קובץ:חנוכת בית ספר ראשון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חנוכת המבנה החדש של התלמוד תורה]] | ||
[[קובץ:קיר ביס ראשלצ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קיר מעוטר בתלמוד תורה]] | [[קובץ:קיר ביס ראשלצ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קיר מעוטר בתלמוד תורה]] | ||
''' | '''מוסדות "אור מלכה"''' הינם רשת של מוסדות אדר כולל: [[תלמוד תורה]], גני בנים, גני בנות וכו' הפועלים על טהרת הקודש בעיר [[ראשון לציון]], ומשמשים את קהילת חב"ד בעיר וקהילות חב"ד מערים סמוכות ומשפחות המקורבות ל[[חסידות חב"ד|חסידות]]. | ||
==היסטוריה== | ==היסטוריה - התלמוד תורה== | ||
התלמוד תורה נוסד בשנת [[ה'תשנ"ה]]. כאשר בחודש אלול שלהי שנה זו, ביום ה' לחודש נפטרה הגב' הצדקנית מרת מלכה ליפסקר מלוד, במהלך מסע ההלוויה, החליטו נכדיה הר' [[בנימין נחום זילברשטרום (ראשון לציון) | בנימין נחום זילברשטרום]] ורעייתו (בת הרה"ח ר' [[ישראל רפאל ליפסקר]] בן הרבנית מלכה ע"ה) עקב צורך במוסד חינוכי חסידי על טהרת הקודש לילדיהם, לפתוח תלמוד תורה לעילוי נשמת הסבתא בעלת ה[[מסירות נפש]] ברוסיה ובאה"ק, ולקוראו על שמה 'אור מלכה'. וכך נפתח לו הת"ת עם חמשה ילדים ממשפחות אנ"ש שבעיר. החל מגן טרום חובה, קדם חובה ומכינה, והמשך בכיתה א' - ח'. מלווה בצוות מלמדים חסיידים בעלי תעודות הוראה מוסמכות. במהלך השנים נפתחו שאר הכיתות, כשהכיתה הראשונה התרבתה עד ל-25 תלמידים. | התלמוד תורה נוסד בשנת [[ה'תשנ"ה]]. כאשר בחודש אלול שלהי שנה זו, ביום ה' לחודש נפטרה הגב' הצדקנית מרת מלכה ליפסקר מלוד, במהלך מסע ההלוויה, החליטו נכדיה הר' [[בנימין נחום זילברשטרום (ראשון לציון) | בנימין נחום זילברשטרום]] ורעייתו (בת הרה"ח ר' [[ישראל רפאל ליפסקר]] בן הרבנית מלכה ע"ה) עקב צורך במוסד חינוכי חסידי על טהרת הקודש לילדיהם, לפתוח תלמוד תורה לעילוי נשמת הסבתא בעלת ה[[מסירות נפש]] ברוסיה ובאה"ק, ולקוראו על שמה 'אור מלכה'. וכך נפתח לו הת"ת עם חמשה ילדים ממשפחות אנ"ש שבעיר. החל מגן טרום חובה, קדם חובה ומכינה, והמשך בכיתה א' - ח'. מלווה בצוות מלמדים חסיידים בעלי תעודות הוראה מוסמכות. במהלך השנים נפתחו שאר הכיתות, כשהכיתה הראשונה התרבתה עד ל-25 תלמידים. | ||
| שורה 20: | שורה 20: | ||
בולט באיכותו תלמוד תורה זה, עם שילובו המעניין בו נמנים בין התלמידים גם כאלה שאינם מבתים חב"דיים, המשתלבים במנהגי ודרכי החסידים עליהם מקפידים ברוח הת"ת, והופכים את בתיהם לבתי חב"ד של ממש. כמו"כ קיימת רוח שליחות עם אהבת ישראל והרבה נתינה גם מילדי אנ"ש, המשמשים נרות להאיר לחבריהם, גם הרבה מעבר לשנות הלימודים, כאשר לוקחים עמם את חבריהם לישיבות חב"ד, עד אשר נהפכים הם לתמימים של ממש. | בולט באיכותו תלמוד תורה זה, עם שילובו המעניין בו נמנים בין התלמידים גם כאלה שאינם מבתים חב"דיים, המשתלבים במנהגי ודרכי החסידים עליהם מקפידים ברוח הת"ת, והופכים את בתיהם לבתי חב"ד של ממש. כמו"כ קיימת רוח שליחות עם אהבת ישראל והרבה נתינה גם מילדי אנ"ש, המשמשים נרות להאיר לחבריהם, גם הרבה מעבר לשנות הלימודים, כאשר לוקחים עמם את חבריהם לישיבות חב"ד, עד אשר נהפכים הם לתמימים של ממש. | ||
יחודותו של תלמוד תורה זה, הינו גם בשיטת הלימוד, אותה קבע בפתיחת הת"ת אביו של המנהל ר' [[אליהו פרץ זילברשטרום]], אשר שימש כאיש חינוך במשך שנים רבות. | |||
כיום נמצאים הגני בנים במבנה מפואר ורחב ידיים עם מעל 50 ילדים כ"י. גני בנות עם מעל 50 ילדות כ"י. ות"ת עם מעל 200 תלמידים כ"י. יחד עם צוות חסידי, המשקיע את מרצו בחינוך על טה"ק, כרצון [[הרבי]] - הרמטכ"ל. | כיום נמצאים הגני בנים במבנה מפואר ורחב ידיים עם מעל 50 ילדים כ"י. גני בנות עם מעל 50 ילדות כ"י. ות"ת עם מעל 200 תלמידים כ"י. יחד עם צוות חסידי, המשקיע את מרצו בחינוך על טה"ק, כרצון [[הרבי]] - הרמטכ"ל. | ||