1,260
עריכות
←מזכירו של אדמו"ר הריי"צ
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 16: | שורה 16: | ||
קירוב נדיר במיוחד זכה ר' חיים זלמן כאשר כבר בימי בחרותו שימש תקופה קצרה כמזכירו של אדמו"ר הריי"צ שעה שהתגורר בלנינגרד. תפקידו המרכזי היה אחריות על הכספים של ישיבות 'תומכי תמימים'. ר' חיים זלמן שהיה איש סוד במהותו, מעולם לא סיפר אודות הימים בהם עבד בחדר אחד עם אדמו"ר הריי"צ. | קירוב נדיר במיוחד זכה ר' חיים זלמן כאשר כבר בימי בחרותו שימש תקופה קצרה כמזכירו של אדמו"ר הריי"צ שעה שהתגורר בלנינגרד. תפקידו המרכזי היה אחריות על הכספים של ישיבות 'תומכי תמימים'. ר' חיים זלמן שהיה איש סוד במהותו, מעולם לא סיפר אודות הימים בהם עבד בחדר אחד עם אדמו"ר הריי"צ. | ||
כשבאו לאסור את אדמו"ר הריי"צ ב[[ | כשבאו לאסור את אדמו"ר הריי"צ בט"ו ב[[סיון]] [[תרפ"ז]], לא היה ר' חיים זלמן באיזור, בשל העובדה שחתונתו התקיימה בט"ו סיון. [[נישואין|נשא]] את רעייתו מרת ציפה, בת הרב [[חיים אלעזר גורליק]]. החתונה התקיימה ב[[רוגצ'וב]], עיר מגורי הכלה, ור' חיים זלמן היה בעיצומם של ימי ה'שבע ברכות' כאשר ארע המאסר. חיש מהר נקרא ר' חיים זלמן על ידי חשובי החסידים לשוב מיידית ללנינגרד כדי לסייע בפעולות השחרור. ר' חיים זלמן לא השתהה, ולמרות שהיה בעיצומם של ימי השבע ברכות, חזר ללנינגרד. על פי הוראת אדמו"ר הריי"צ הופקד בידיו ה'פנקס השחור', כהגדרתו. בפנקס זה הייתה רשימת הרבנים, מגידי שיעורים, המשפיעים, המלמדים והבלניות בכל ערי ברית המועצות. | ||
למרות שר' חיים זלמן ידע כי [[המשטרה החשאית]] מתחקה אחר עקבותיו, המשיך לפעול למען המשך אחזקתם של ישיבות 'תומכי תמימים'. הוא עבר להתגורר ב[[נעוול]], שם הצטרף להנהלת הישיבה ובית מדרש לרבנים ושוחטים. הרדיפות אחרי ר' חיים זלמן הלכו ותכפו, ובפרט בהיותו אחד ממנהלי הישיבה. [[המשטרה החשאית]] הידקה את טבעת החנק סביבו. בדיוק באותם ימים נולד בנו בכורו [[מרדכי קוזלינר|מרדכי]], אחרון של פסח תרפ"ט. זמן קצר לאחר מכן נאלץ האב ה'טרי' לברוח מהעיר. כאשר חלף חודש מהלידה, החלה רעייתו ציפה לדאוג, שכן כבר הגיע הזמן לערוך '[[פדיון הבן]]' אך בעלה, שעליו מוטלת המצווה, נעלם כלא היה. לא חלף זמן רב והיא קיבלה מברק מוצפן מבעלה בו כתב: "מזל-טוב על הקנייה". או אז הבינה כי בעלה זכר את המצווה הנדירה המוטלת עליו, וממקום מסתורו ערך פדיון הבן כדת וכדין. | למרות שר' חיים זלמן ידע כי [[המשטרה החשאית]] מתחקה אחר עקבותיו, המשיך לפעול למען המשך אחזקתם של ישיבות 'תומכי תמימים'. הוא עבר להתגורר ב[[נעוול]], שם הצטרף להנהלת הישיבה ובית מדרש לרבנים ושוחטים. הרדיפות אחרי ר' חיים זלמן הלכו ותכפו, ובפרט בהיותו אחד ממנהלי הישיבה. [[המשטרה החשאית]] הידקה את טבעת החנק סביבו. בדיוק באותם ימים נולד בנו בכורו [[מרדכי קוזלינר|מרדכי]], אחרון של פסח תרפ"ט. זמן קצר לאחר מכן נאלץ האב ה'טרי' לברוח מהעיר. כאשר חלף חודש מהלידה, החלה רעייתו ציפה לדאוג, שכן כבר הגיע הזמן לערוך '[[פדיון הבן]]' אך בעלה, שעליו מוטלת המצווה, נעלם כלא היה. לא חלף זמן רב והיא קיבלה מברק מוצפן מבעלה בו כתב: "מזל-טוב על הקנייה". או אז הבינה כי בעלה זכר את המצווה הנדירה המוטלת עליו, וממקום מסתורו ערך פדיון הבן כדת וכדין. | ||